אחרי שבע שנות מאסר, ועדת השחרורים אישרה היום (23 יולי) את שחרורו של יונתן היילו, הצעיר שהורשע בהריגת ירון איילין, מכר מהשכונה שאנס אותו. היילו חנק את איילין והטיח אבן בראשו, לאחר שעבר התעללות ממושכת שכללה פגיעות מיניות וסחיטה כספית.
"היילו הורשע ברצח", מזכיר הסנגור עו"ד אלון אייזנברג. "אם הפרקליטות היתה מנצחת, הוא היה יושב במאסר עולם. בפעם הראשונה שפגשתי אותו, הוא כבר הרים ידיים. הוא לא האמין שמישהו יאמין לו שהיה קורבן של תקיפה מינית. היילו היה עצור במשך שנה, וכמעט חתם על עסקת טיעון בה יודה ברצח ויישפט ל-25 שנה. לאחר שקראתי את התיק הגעתי למסקנה שאפשר לשכנע על סמך ראיות נסיבתיות שהוא באמת עבר התעללות. הוא היה משוכנע שאיש לא מאמין לו שהוא קורבן, אבל שכנעתי אותו לא לחתום על העסקה".
רגע לפני שחרורו של היילו, התפנה סנגורו לדבר על הדרך שעשה בתיק. "הגשתי בקשה לעיון חוזר, וביקשתי שחרור למעצר בית. במשך שנה שלמה של דיונים ועררים בבית המשפט המחוזי ובעליון, הפרקליטות שבה וטענה שהוא שקרן, וממציא את מעשי הסדום שביצע בו המנוח זמן קצר לפני מעשה ההריגה. אחרי כל דיון, יונתן היה מקבל התקף אפילפסיה בכלא, ואז הוא הורה לי 'יותר אתה לא מערער (על המעצר עד תום ההליכים), אני לא רוצה להגיע לבית המשפט יותר'. הוא ביקש שאדבר שוב עם הפרקליטות ונגיע להסדר, כדי לקצר את הסבל".
ואז עשית משהו חריג.
"כן, עשיתי משהו שעורך דין בדרך כלל לא עושה. האמנתי שאני יכול לשכנע, והגשתי ערר נוסף בניגוד לבקשתו. בדיון הזה הצלחנו להפוך את התיק, ובית המשפט העליון קבע שעל פי הראיות לכאורה, היילו היה קורבן של המנוח, והורה על שחרורו למעצר בית".
ההחלטה סללה את הדרך להמשך, כשפסק הדין במחוזי הרשיע את היילו ברצח, אך קבע לו אחריות מופחתת ו-20 שנות מאסר. בערעור של עו"ד אייזנברג לעליון, סעיף הרצח נמחק והפך להריגה. נקבע כי היילו סבל מקינטור מתמשך מצד איילין, ועונשו קוצר ל-12 שנים. לאחר בקשת חנינה, קיצר נשיא המדינה ראובן ריבלין את המאסר בשנה וחצי נוספת, ואיפשר את הגעתו של היילו לוועדת השחרורים.
לאחר קיצור המאסר בעליון והזיכוי מעבירת הרצח, סיפר עו"ד אייזנברג על המארג הנסיבתי של ראיות ההגנה שהציב כתמיכה לגרסתו, מהכנסת בודק פוליגרף לכלא, עד לבחינת תיעוד שהעלה כי במעשה הזעם תוך כדי ואחרי ההריגה, ריטש היילו באבן את איבר מינו של המנוח, שכפי שהתברר, ביצע גם עבירת מין בקטינה.
שחרורו של היילו במהלך ניהול המשפט, שהוביל את המפנה בתיק, התרחש למרות שורת תסקירים שליליים של שירות המבחן. כמשקל נגד לטענת המסוכנות, הגיש עו"ד אייזנברג חוות דעת של חתן פרס ישראל לקרימינולוגיה, פרופ' שלמה גיורא שוהם. פרופ' שוהם הסביר את מעשהו של היילו, שהתנפל על המנוח בחניקה בידיים חשופות ובאבן, כתוצאה אכזרית אך מוכרת של "תגובה לפרובוקציה מתמשכת הולכת וגוברת, המסתיימת בהתפרצות אלימה בעקבות זרז אקוטי".
חוות הדעת תיארה את תהליך המטמורפוזה שעבר היילו מאדם מפוחד וכנוע כלפי הבריון השכונתי, למי שהורג אותו בידיו. "כחודש לפני ההריגה", כתב פרופ' שוהם, "המנוח קרא ליונתן לשיחה וביקש ממנו להביא כמה נערים כדי שיוכל לבצע בהם מעשה אלימות, ואם לא יעשה כן, יהיה במקומם. יונתן מתאר כי בשלב זה התחנן בפני המנוח שיניח לו. כשבועיים לאחר מכן, במפגש נוסף, המנוח איים כי אם לא יבוא עמו, הוא ידקור אותו. יונתן מתאר חרדה עצומה. את מעשה הסדום הראשון, כפי שביצע בו המנוח לדבריו, מתאר יונתן במיעוט פרטים. לאחר מספר ימים, מפגש אקראי נוסף עורר ביונתן כדבריו פחדים, דכאון ורצון למות. יונתן הרגיש משולל יכולת להתנגד והותקף בפעם השנייה".
מעשה ההריגה התרחש בל"ג בעומר. "יונתן שתה במהלך הערב מספר לא מבוטל של משקאות אלכוהוליים, ונטל 'חגיגת'", המשיך פאופ' שוהם. "מפגש נוסף עם המנוח ליד פיצוציה שכונתית עורר בו אימה. המנוח הודיע כי הוא 'קונס אותו באלף שקל', ובשל החשש שיעיר לו הערות מיניות, התרחק מחבר שהיה איתו. המנוח הוביל את יונתן אל מאחורי הפיצוציה, אמר לו הערות משפילות, וכאשר המנוח חשף את איבר מינו כדי להטיל את מימיו, יונתן היה בטוח שהאירוע יגמר ברציחתו שלו או במעשה סדום נוסף, וברגע אחד החל לחנוק אותו, 'אם הייתי משחרר אותו הוא היה קובר אותי'".
ועדת השחרורים, בראשות השופטת דניאלה שריזלי כתבה היום כי "האסיר התנהל בתקופת המאסר באופן חיובי, יוצא לחופשות ללא חריג וללא עבירות משמעת, סיים קבוצה טיפולית ועשה כברת דרך משמעותית בכיוון של שיקום ושינוי חייו".
