בקשה לתביעה ייצוגית: שיבאס ריגאל אינו כשר

שתף כתבה עם חברים

חרדי תושב בני ברק והתנועה להגינות שלטונית הגישו את הבקשה בטענה שסימן הכשרות של השיבאס 18 שנה ו-12 שנה, זויף. בין הנתבעות, הרבנות הראשית

מבקשים בין היתר להסיר את כל בקבוקי הוויסקי. השיבאס המדובר

בקשה לתביעה ייצוגית הוגשה בשבוע שעבר (18.7) לבית המשפט המחוזי מרכז, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, על ידי יחזקאל גולדרייך, תושב בני ברק, והתנועה להגינות שלטונית. שני המבקשים מיוצגים על ידי עו"ד אורי ישראל פז. התביעה מכוונת כנגד שישה נתבעים: חברת רותם מיטרו יבוא וסחר, בעליה יוסף סטרום, רשת אושר עד, עמותת מאור הכשרות וחברת מעדנים שירותי כשרות, שלמעשה הינן אותו גוף פרטי המוסמך לספק כשרות, וכן הרבנות הראשית.

בבקשה לתביעה הייצוגית נטען כי תווית הכשרות שהוצמדה לבקבוקי הוויסקי שיבאס ריגאל 18 שנה ושיבאס ריגאל חתימת זהב 12 שנה, זויפה על ידי סטרום והחברה שלו. לפיכך מבקשים גולדרייך והתנועה צו שיורה להפסיק לאלתר את שיווק שני סוגי הוויסקי, להסיר את הבקבוקים שנותרו על המדפים, לפרסם אזהרה בתקשורת ולהשיב לגולדרייך ולכל נפגעי העבירה סכום של  199.90 שקלים, מחיר הבקבוק המזויף לכאורה, שרכש בסניף אושר עד בבני ברק. בנוסף, התבקשה בבקשת התביעה פיצוי כספי לכלל המבקשים הייצוגיים.

מהבקשה עולה כי סטרום זייף תעודת הכשר של "מאור הכשרות", ואז פנה לרבנות הראשית וקיבל הכשר מטעמם, על סמך מצג שווא. לטענת עו"ד פז, פנייתו לרבנות הביאה לבסוף לביטול אישור הכשרות שנתנה לסטורם ולחברת הייבוא שלו.

גם סימון ההכשר שלו מזויף. שיבאס 12 שנה

בחלקה הראשון של הבקשה מסביר עו"ד פז מדוע מתבקש בית המשפט לקבע את התביעה כייצוגית, ואז מפרט את עילות התביעה: הטעיית צרכנים, איסור הונאה בכשרות, זיוף תעודת כשרות ושימוש במסמך מזויף, עשיית עושר שלא במשפט, תרמית, ועוד.

לפי בקשת התביעה, מפקח הכשרות הראשי של "מאור הכשרות", הרב עזרא לוינגר, מאשר כי תווית ההכשר שלהם זויפה על ידי סטורם והחברה, וכי אף פנה אליהם בדרישה להפסיק לשווק את הוויסקי עם סימון ההכשר שלהם. לדבריו, למרות שהובטח לו כי הדבר ייעשה, עד היום משווקת יבואנית הוויסקי את השיבאס עם הסימון המזויף.

מעבר לנזק הממוני לגולדרייך, מפרט עו"ד פז את הנזק הנפשי שנגרם לו בשל היותו שומר כשרות שרומה, ושתה ויסקי לא כשר. "אין כל עוררין על כך שרכישת מאכל ומשקה המובא מחוץ לארץ, הנושא תעודת הכר, ובאישור הרבנות הראשית, הינו שיקול מהותי בחופש הבחירה של צרכן הכשרות בישראל בבחירת המשקה החריף המדובר", כתב. ביהמ"ש, מוסיף פז, יתבקש  גם להכריע מהו מספרם המדויק של הנפגעים, ומהו הפיצוי לו הם זכאים עקב הפרות החוק לכאורה של הנתבעים, ביחד ולחוד.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *