בית המשפט המחוזי בבאר שבע הורה לשב"ס להשאיר בחשבון הקנטינה של אסיר מדי חודש סכום כסף אשר יהיה מוגן מעיקול, ויוכל לשמש את האסיר לרכישת מוצרים בקנטינה שנחוצים לשם "קיום מינימלי בכבוד".
העותר לבית המשפט, אסיר העולם שמואל אטיאס, השפוט על רצח עוזי לוי מראשון לציון לפני כעשור, עתר באמצעות הסנגוריה הציבורית עקב עיקול הכספים החודשיים המופקדים על ידי בני משפחתו בחשבון הקנטינה המתנהל בבית הסוהר. העיקולים על החשבון הוטלו על ידי המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה. זאת, עקב אי תשלום הפיצויים בסך 358 אלף שקל בהם חוייב האסיר בתיק הפלילי, כפיצוי למשפחת הנרצח.
האסיר פנה למרכז לגביית קנסות בבקשה לפרוס את חוב הפיצויים, אך בקשותיו נדחו והמרכז קבע כי על האסיר לשלם את כל החוב בתשלום אחד. כאשר האסיר הודיע כי אין ביכולתו לשלם בדרך זו – הוטל עיקול קבוע על כ-1,500 שקל חודשיים המופקדים על ידי בני משפחתו עבורו בחשבון המנוהל בשב"ס לשם קניית מצרכים בקנטינה.
עו"ד מיה רוזנפלד ועו"ד לילי פטישי מהסניגוריה הציבורית המייצגות את האסיר כתבו כי "הטלת העיקול מביאה לפגיעה קשה בזכות האסיר לקיום בכבוד. שב"ס אינו מספק ציוד או מוצרים בסיסיים הנדרשים לחיי היום יום, ועל האסירים לרכוש אלה בעצמם". הסנגוריות פירטו את רכישות המזון של האסיר בחודשים הקודמים: קופסאות שימורים, קפה, סוכר, טחינה, פטרוזיליה, אבקת מרק ודבש. בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל, פורסם כי אסירים ככלל נוהגים לרכוש בקביעות קופסאות טונה, חלב עמיד וקפה שחור.
לדברי עורכות הדין רוזנפלד ופטישי, שב"ס כושל באספקת מינימום גם בתחום ההגיינה הבסיסית, ומעולם לא קבע בנהליו חובה לאספקת מוצרים לשמירה על נקיון אישי. רבות מרכישותיו של האסיר הן בתחום זה: סבון רחצה, נייר טואלט, מטליות, נוזל כלים, מרכך כביסה, כלי גילוח, כלי תספורת. עוד נטען בעתירה כי שב"ס כושל גם באספקת מוצרים הנדרשים לשנת לילה: שמיכה לחורף, מאוורר לקיץ, כרית ועוד, וגם את אלה רוכש העותר מכספו הדל.
"גם קשר עם העולם החיצון – ואף עם סנגוריו דורש מימון כרטיס חיוג טלפוני בעלות 50 שקל", ציינו עורכות הדין. "זאת ועוד: המשיב אף אינו מספק לעותר את כל צרכיו הרפואיים, ונוכח העיקול, האסיר לא הצליח לממן טיפול שיניים שעלותו 1,500 שקלים". הן הוסיפו: "העותר אינו מבקש מותרות. אלה ממילא אינם קיימים בין כתלי הכלא. הוא מבקש כי יתאפשר לו להשתמש בכספים שמפקידים לו בני משפחתו – על מנת לספק את הצרכים הבסיסיים הנדרשים לכל אחד, כדי לשמור על צלם אנוש".
שב"ס השיב לעתירה וטען כי "בניגוד מוחלט לנטען, מספק המשיב את כלל מוצרי הבסיס הנדרשים למחייה בבית הסוהר, לרבות פרטי הציוד שפורטו בעתירה" ועוד הוסיף כי לבני משפחת האסיר אפשרות להכניס לו ציוד נוסף בביקורי משפחה, כמו כרטיסי חיוג וסיגריות.
שופט בית המשפט המחוזי אהרון משניות לא השתכנע מתשובת שב"ס. "מעיון בטיעוני הצדדים מתקבל הרושם כי נושא זה של צרכי מחיה בסיסיים שהמשיב חייב לספק לכל מי שנמצא במשמורתו, אינו מוסדר כראוי בפקודות ובנהלי שב"ס…", ציין השופט והוסיף כי "אכן, כפי שציין שב"ס, החובה לספק לאסירים תנאי מחיה בסיסיים מעוגנת בחקיקה ראשית (פקודת בתי הסוהר), אולם מדובר בעקרונות שאת אופן ביצועם יש לפרט בתקנות ובנהלים. לטענת הסניגוריה, המשיב אינו ממלא כראוי את החובה המוטלת עליו לספק לכל אסיר תנאי מחיה בסיסיים".
השופט ציין כי בית המשפט המחוזי אינו מוסמך לדון בערעורים ועתירות כנגד צווי עיקול ואופן גביית חובות מאסירים על ידי המרכז לגביית קנסות, והדרך היחידה לתקוף את החלטות המרכז היא באמצעות בג"ץ.
יחד עם זאת, קבע השופט כי על מנת ששב"ס ימלא את חובתו לספק תנאי כליאה הולמים, על שב"ס להעניק הגנה לחשבון הקנטינה של האסיר מפני עיקול על החשבון, בגובה סכום השווה לקצבת "אסיר נזקק".
"אסיר נזקק" מוגדר בפקודות כמי אשר משפחתו לא הפקידה כסף לחשבונו במשך שלושה חודשים, ועל כן שב"ס מפקיד בחשבון הקנטינה של האסיר סכום (מזערי) של 110 שקלים בחודש. העותר במקרה זה אינו מוגדר כ"אסיר נזקק", וגם איננו אסיר עובד – שכן אילו עבד במפעלים בשב"ס היה לפחות זוכה בהגנה מפני עיקול על 80 אחוז משכרו (שכר הנמוך משכר המינימום), על פי ההגנה שנקבעה לאסירים המשולבים בתעסוקה.
במקרה זה, האסיר וכמוהו רבים להם חובות ועיקולים, נפל בין הכסאות. "חובת שב"ס להבטיח לאסירים קיום מינימלי בכבוד, כוללת אסירים שהוטל עיקול על חשבון הקנטינה שלהם", כתב השופט משניות בפסק הדין. "חובת שב"ס לקיים את צו העיקול אינה פוטרת אותו מחובתו האחרת – לשמור על צלם האדם… חובתו זו עומדת בעינה גם ביחס לאסירים חייבים, ואין הוא רשאי לעמוד מנגד כאשר צרכיהם הבסיסיים נותרים ללא מענה".
להבדיל מ"אסירים נזקקים", כאן לא מדובר בקצבה שתשולם על ידי שב"ס אלא בקביעת עקרון הגנה על כספים שיפקידו קרובי האסיר, בסכום השווה לאותה קצבה. השופט משניות ציין כי אכן "ספק אם די בקצבה חודשית של 110 שקל כדי להבטיח תנאי מחיה בסיסיים לאסירים שחשבון הקנטינה שלהם עוקל". הסנגוריה הציבורית טוענת כי אסיר זקוק לסכום של 1,000 שקל בחודש בבית הסוהר על מנת לספק צרכים בסיסיים.
השופט קבע כי אין לו די נתונים להכריע בעניין – והמליץ לשב"ס לבוא בדברים עם הסנגוריה ולקבוע נהלים לאספקת ציוד ומזון. חשיבות פסק הדין היא בקביעת עקרון המחייב את שב"ס להגן על סכום כסף כלשהו בחשבונות האסירים מפני עיקול – גם אם מדובר בסכום נמוך להיום.
ואיפה כבוד האדם וקבוצות המטפלות בזכויות הללו ? שמואל עומד למשפט חוזר בגין הרצח..ולכן כל ההרשעה שלו עומדת בספק.מלבד זה חשבון קנטינה של אסיר זה לא פריבילגיה ! זה צורך בסיסי בכדי להתקיים ולא בכדי לקנות בגדים או לבלות..זה כסף לקניית קופסאות שימורים משחות שיניים.סבון ושמפו.וכדומה..ולכן אסור לגעת לאסיר נתמך בכסף הקנטינה וכמובן שגם אסירים שאין להם כסף בחשבון הקנטינה המדינה מפקידה להם כמה מאות שקלים כל חודש..נעשה פה עוול נוראי ואסור שמקרים כאלו יחזרו