חוקר ותיק בתחנת משטרת עכו הועמד לדין בבית הדין למשמעת, לאחר שקיים יחסי מין עם אשה לוקה בנפשה, אשר התלוננה על אונס. האשה הגיעה לתחנה וביקשה להתלונן על אונס שביצע בה אדם אחר. החוקר, בדרגת רס"ר גבה עדות מהמתלוננת, שציינה בפניו כי היא מטופלת בבריאות הנפש.
שבוע לאחר הגשת התלונה, התקשר החוקר למתלוננת והציע להכיר לה את חברו, שגם הוא מטופל בבריאות הנפש. החוקר המשיך לשמור על קשר עם המתלוננת, ובחודשים הבאים נפגש איתה ארבע פעמים וקיים איתה יחסי מין. חלק מפגישותיהם התקיימו עוד לפני סגירת התיק. בסופו של דבר התלונה שהגישה האשה על אונס, נסגרה מחוסר ראיות. בית הדין למשמעת של המשטרה קבע כי היחסים בין החוקר למתלוננת היו בהסכמה, אולם הרשיע את החוקר בשל "התנהגות שאינה הולמת" ובמסגרת ההסדר שסוכם מול סנגורו עו"ד משה אלון, הוטל על השוטר קנס של 6,000 שקלים. הרכב השופטים בראשות נצ"מ אברהם פרנקל, נמנע מפרסום שמו של השוטר ופרסם את גזר הדין לפני כחודש ללא פרטיו.
בתיק אחר שנדון רק בבית הדין למשמעת, למרות המשמעות הפלילית של המעשים, הורשע שוטר במעשה של שיבוש הליכי משפט. מפסק הדין שפורסם לאחרונה עולה כי שכנו של השוטר ביקש ממנו עזרה בביטול דו"ח תנועה עקב חצייה ברמזור אדום. השוטר המשמש כסייר במחוז צפון הדריך אותו כיצד לבטל את הדוח במרמה: "אין צורך לקחת עו"ד", כתב השוטר לחברו. "אנחנו העורכי דין. תתקשר אלי בערב ואני אגיד לך מה תעשה … תחזור לאותו מקום ושתהיה איתך מצלמה, אתה מצלם כשאתה עובר בצהוב". יום לאחר מכן שלח החבר לשוטר בווטסאפ את הסרטון שצילם. השוטר כתב: "מצוין אחי, ככה הדו"ח יבוטל, תשמור את התיעוד".
לא ברור מדוע המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לא העמידה את השוטר לדין בבית משפט, אולם התיק הועבר לבית הדין למשמעת הפנימי של המשטרה. הרכב השופטים המורכב מקצינים בכירים – נצ"מ פרנקל, נצ"מ טירן יהוד וסנ"צ נסים כחלון – כתבו כי "מדובר במקרה חמור" וכי "מעשיו של הנאשם גובלים בשיבוש הליכי משפט ואף בבידוי ראיות". יחד עם זאת, החליטו הקצינים הבכירים "לתת משקל לנסיבות האישיות" של השוטר המשרת במשטרה 12 שנים, והחליטו לפרסם את גזר הדין ללא פרסום שמו של השוטר. העונש: נזיפה חמורה והורדתו בדרגה למשך שישה חודשים.
בחלק מהתיקים הנדונים בבית הדין, הנאשמים מפוטרים מהמשטרה במהלך ההליך או לאחר סיומו, אבל לא כך תמיד. במקרים אחרים השוטרים סופגים "נזיפה חמורה" וקנס או הורדה בדרגה לתקופה קצרה, וחרף זאת מקבלים מהמשטרה הזדמנות נוספת עקב "טיב שירותם הקודם".
עו"ד פיני פישלר, "המבקר הבלתי רשמי" של המשטרה, פנה לאחרונה למבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בבקשה שיבחן את מדיניות המשטרה למנוע פרסום שמם של שוטרים המורשעים בבית הדין למשמעת. עו"ד פישלר הדגיש כי רוב העבירות בגינן שוטרים מורשעים בבית הדין הן עבירות פליליות – למשל עבירות שיבוש חקירה, הטרדות מיניות או הוצאת מידע חסוי מהמרשם הפלילי וממאגרי המשטרה לצרכים אישיים (פגיעה בפרטיות) – ועל עבירות כאלה היה עליהם לתת את הדין בבית משפט פלילי.
לדברי עו"ד פישלר, לא די בכך שהתיקים כנגד עשרות שוטרים נסגרים חרף עבירות שביצעו, מדי שנה – גם לאחר מכן בבית הדין למשמעת של המשטרה אותם שוטרים זוכים בהקלות ובעונשים קלים יחסית. בנוסף לכך, שמותיהם של חלק מהשוטרים שהורשעו בעבירות משמעת, מוסתר מהציבור גם במקרים בהם אותם שוטרים ממשיכים בשירותם.
בפנייתו למבקר כתב פישלר כי מדיניות הסתרת השוטרים שהורשעו, מונעת הרתעה ומונעת מהציבור מידע חיוני ולגיטימי על שוטרים אשר פגעו באזרחים ובציבור. עו"ד פישלר סבור כי מדובר בחיפוי על שוטרים שסרחו, ומבקש לחייב את המשטרה בפרסום של כל שמות השוטרים המורשעים בדין – בדיוק כפי שהדבר נעשה בעניינם של עובדי מדינה אחרים. כך, למשל, נציבות שירות המדינה מפרסמת על בסיס קבוע את שמות עובדי המדינה שהורשעו בבית דין למשמעת, למעט מקרים חריגים ונדירים. זאת מתוך נקודת מוצא שקיים עניין ציבורי מובהק בשמותיהם של עובדי ציבור, ודאי כאלו המחזיקים גם בסמכויות הפעלת כוח ואכיפה כנגד הציבור.
בפנייה נוספת אל המשרד לבטחון פנים, תהה עו"ד פישלר מדוע בית הדין למשמעת המופקד על אכיפת הנורמות וטוהר המידות במשטרה, מתנהל ללא נשיא קבוע במשך כשנה. מאז פרישתה של מפקדת בית הדין הקודמת, תנ"צ רקפת לוין גורדון, לא מונה אב בית דין חדש ומי שמונה כממלא מקום בלבד הוא נצ"מ אברהם פרנקל.
בימים האחרונים נמסרה לעו"ד פישלר תשובת המשטרה באמצעות סנ"צ חן כינור, ראש מדור תלונות ציבור. לדברי סנ"צ כינור, "החוק אינו מטיל על משטרת ישראל חובה לפרסם באופן יזום את פסקי הדין של בית הדין למשמעת. עם זאת משטרת ישראל מפרסמת ביוזמתה את פסקי הדין תוך השחרת שמות הנאשמים בחלק מהמקרים – מקרים בהם השוטר לא חוייב בדין, או כאשר השוטר הורשע במעשה שאין בו מגע ישיר עם הציבור, או אם השוטר הורשע בעבירה שעבר כלפי שוטר אחר. בית הדין פועל ליישם תבחינים אלה על בסיס פרשנות מצמצמת, על מנת שלא למנוע פרסום שמות הנאשמים במקרים המתאימים".
יצויין כי לפני מספר שנים צמצמה המשטרה את מדיניות "השחרת השמות" ומאז חלק מפסקי הדין מפורסמים עם שמות השוטרים למשל במקרים של הפעלת כוח שלא כדין. בעניין מינוי נשיא לבית הדין, מהמשרד לבטחון פנים נמסר כי "הנושא ידוע ומטופל".
