ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות והרגולטור מספר 1 בתחום, שהנחה את המושב "בני נוער חשופים ברשת – בין הזירה החברתית לזירה הפלילית", גילה כי "האינטרפול הרכיב רשימה שחורה של 1708 אתרי פדופיליה ברשת האינטרנט הרגילה (לא 'הרשת האפלה'), המרכיבים את 'הרשימה האיומה ביותר' מבחינת האינטרפול".
הפאנל עסק בעבירות סייבר וסכנות הרשת בהיבט של עבירות נגד קטינים – פדופיליה, הפצת סרטונים אינטימיים, פגיעה בפרטיות ושיימינג. ויסמונסקי אמר כי "העוסקים בפדופיליה הם מגזר שקשה להתמודד איתו, גם מבחינה טכנולוגית. הם שווי ערך, מבחינת 'מוטיבציה', רק לטרוריסטים. לא מדובר בחדרי צ׳אטים ולא בקבוצות סגורות".
עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, סקרה את נושא הקטינים ברשת: "ילדים חיים ברשת. ההבדלים בין און-ליין לאוף-ליין, מבחינתם, מצומצמים. הם מנהלים ברשת מערכות יחסים. כמעט כל הילדים בוואטסאפ, מעל 70 אחוז באינסטגרם. חרם ושיימינג (ביוש) תמיד היו, גם לפני הרשת, אבל היום הנצחיות של הדברים בולטת. ההיקף של התופעה עצום, והאנונימיות – היום כל אחד יכול להיות ברשת, מבלי להזדהות. יש ירידה בגיל גם בכל הנוגע לניסיונות אובדניים ואשפוזים פסיכיאטריים, בין היתר בגלל החשיפה לתכנים שאינם מותאמי גיל. ילדים מעידים על עצמם שהם מרגישים פחות בטוחים ברשת מאשר במקומות ציבוריים. שליש מהם מספרים את זה להורה והיתר לילדים אחרים. מערכת המשפט צריכה להיות שומר סף בדרך להגן על הילדים. התיקון לחוק ההטרדה המינית עוסקת בהתייחסות בעלת צביון מיני לילדים, גם ברשת. עבירות מין ברשת מוגדרות עברות לא פחות מסוכנות וחמורות מעברות שמתרחשות בעולם 'האמיתי'".
עו״ד נורית ליטמן, משנה לפרקליט המדינה, התייחסה לדיווח על עלייה של 270 אחוז בתלונות על הטרדות מיניות ועבירות מין בקטינים: "החופש ׳לבייש׳ רחוק מאוד מחופש הביטוי ולכן יש חוקים שבאים לשים את הסייג על חופש הביטוי. יש עולם מלא ושלם של פוגעים שהם בעצמם בני נוער ואז יש דילמה מתי לאכוף את הדין. לפני כמה שנים התאבד ילד בן 11 אחרי שהתעללו בו ברשתות החברתיות. זה היה המפגש הראשון שלי עם בריונות ושיימינג ברשת. המודעות מופנמת גם בבתי המשפט בנושא הנזק הייחודי בעברות הללו. ׳חוק הסרטונים׳ נגד הפצת פרסום משפיל ברשת, היה משמעותי במלחמה הזאת".
עו"ד מעיין חיימוביץ העוסקת בתיקי סייבר וקטינים, אמרה כי הרשת הופכת את הפשע האלים להרבה יותר נגיש: "אחד התיקים הראשונים בהם טיפלתי כעורכת דין צעירה היה תיק שוד של שליח פיצה על ידי קטינים בני 15-16. היום במקום שוד פיזי, הם יכולים לשדוד באמצעות סחיטת אתרי עסקים ברשת, פריצה ודרישות כופר".
לדברי עו"ד חיימוביץ, חינוך להתגוננות ברשת צריך להתחיל מגיל צעיר של בית הספר היסודי, אף לפני גיל האחריות הפלילית, וגם שירות המבחן והמערך השיפוטי צריך לשנות את היערכותו ולהתאים תכנים לסוגי עבירות ועבריינים אלה. כיום שירות המבחן מכניס עברייני סייבר בקבוצות טיפול של "עבריינים ראשוניים" עם עבריינים מעולמות אחרים כמו סוחרי סמים.
עו״ד דורית נחמני אלבק, הסנגורית הציבורית המחוזית (מרכז), אמרה כי קטינים שחשודים בפגיעה כתוצאה מהעברת סרטונים אינטימיים ברשת נחשבים מטרידים מיניים לפי התיקון לחוק. "אסור לפרסם תצלום, סרטון או הקלטה של אדם שמתמקד במיניות שלו, ללא הסכמתו, כשהפרסום עלול להביך אותו או לבזות אותו" , כך לדבריה, "העונש הקבוע בחוק הוא חמש שנות מאסר. זה קשור ל׳פורנוגרפיית נקם׳ – סרטונים או תמונות שהופצו במטרה להתנקם או להתנכל. היה רצון שלנו לתייג את האנשים האלה, שמאחורי הפצת הסרטונים, תחת המונח הטרדה מינית. כשמדובר בקטינים, שעומדים מאחורי ההפצה, הקביעה היא שיש מקום להעמיד גם אותם לדין, למרות שההתייחסות של החוק אליהם היא שבדרך כלל מדובר בלחץ חברתי, אימפולסיביות, וחוסר הבנה לגבי משמעות מעשיהם".
