 |
| באתר של זקסנברג אין זכר להרשעה (כנסו לאתר) |
עבודות שירות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי וקנס כספי. זהו העונש ששופט בית משפט השלום ברמלה, הישאם אבו שחאדה, גזר על אהוד זקסנברג, לשעבר מהנדס העיר רמלה, שהורשע בהפרת אמונים. כתב האישום נגד זקסנברג כלל חמישה אישומים, אולם אחד האישומים נמחק. בכל אחד מארבעת האישומים יוחסו לנאשם ביצוען של שתי עבירות: "עובד מוסד תכנוני המעוניין בתוכנית" ו"מרמה והפרת אמונים".
תחילה, רקע
זקסנברג שימש כמהנדס העיר רמלה בין השנים 1995-2007 ובמסגרת תפקידו שימש כמהנדס הוועדה המקומית, ועדת המשנה לתכנון ובנייה ו-ועדת הרישוי. מתוקף תפקידיו הוא היה איש ציבור ועובד מוסד תכנוני. טרם מינויו כמהנדס עיריית רמלה, עבד זקסנברג כאדריכל פרטי והיה בעל משרד האדריכלות "א. זקסנברג אדריכלים בע"מ", הממוקם ברמת גן. לאחר מינויו לתפקיד התיבורי ניהלה את המשרד אשתו, אפרת זקסנברג, מעצבת פנים בהכשרתה.
המשרד בהנהלתה קיבל עבודות אדריכלות שונות ברמלה, למרות שהיא אינה אדריכלית. לצורך ביצוע עבודות אשר נוגעות לעיריית רמלה השתמשה בשירותיו של אדריכל מנשה ג'אנה. בין השניים היה הסכם, לפיו היא תכרות את החוזים מול הלקוחות ותגבה את שכר הטרחה מהם, ומחצית משכר הטרחה תעביר אליו, עבור תכנון הפרויקטים והגשת תוכניות חתומות על ידו לעירייה. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, בני הזוג זקסנברג ניהלו משק בית משותף. מכאן הבעייתיות כאשר מהנדס העירייה משתתף בישיבות הוועדה המקומית שדנה בבקשות של לקוחות המשרד של אשתו, אשר הוגשו מטעם המשרד, גם אם חלקן חתומות על ידי האדריכל ג'אנה. במספר מקרים ייעץ זקסנברג ונתן הנחיות לקידום וייעול פרויקטים של לקוחות המשרד.
נגד זקסנברג נטען, כי הוא ידע שבקשות המוגשות לעירייה הינן עבור לקוחות המשרד שלו, והוגשו על ידי המשרד או על ידי גורמים העובדים בשיתוף עם המשרד. נטען כי ישע שאשתו מקבלת תמורה כספית עבור קידום הבקשות וביצוע עבודות אדריכליות. למרות זאת הוא נמנע מלדווח לחברי הוועדה ולממונים עליו על מעורבותו ומעורבות אשתו בבקשות, כמו גם על מעורבותו בעזרה מקצועית וקידום הפרויקטים של חלק מלקוחות המשרד.
דרך המשי
האישום ראשון נגד זקסנברג נקרא "פרויקט דרך המשי". ישראל לוי, מהנדס אזרחי שביצע עבודות שונות עבור לקוחותיו של זקסנברג לפני שמונה למהנדס העיר, המשיך לבצע עבור לקוחות המשרד עבודות גם לאחר המינוי של זקסנברג, ובמקביל ביצע עבודות הנדסיות עבור עיריית רמלה כמהנדס חיצוני.
שרה ויוסף שחמורוב ואליעזר דכנקוב, יזמי פרויקט בנייה ברחוב הרצל ברמלה, ביקשו להרחיב מבנים שבבעלותם על מנת להקים מסעדה ואולם אירועים בפרויקט שנקרא "דרך המשי". על מנת לקדם את ביצוע הפרויקט ולקבל היתרי בנייה, פנו היזמים לאפרת זקסנברג ושכרו את שירותי המשרד. לפי כתב האישום, על אף שהנאשם ידע כי ישראל לוי ממשיך לעבוד עם המשרד ועם אשתו הוא הפנה אליה את ישראל לוי, על מנת לשכור את שירותיו כמהנדס עבור הפרויקט של שחמורוב ודכנקוב. היזמים שכרו את שירותיו של לוי להכנת תוכנית קונסטרוקציה ומינו אותו למפקח עליון של הפרויקט. במהלך תקופת קידום הפרויקט והכנת התוכניות ההנדסיות, הנדרשות על מנת לקבל את היתרי הבנייה מהוועדה המקומית, השתתף זקסנברג מספר פעמים בפגישות במשרד וסייע בקידום הפרויקט: גישור בין גורמים שונים, תיאום חומרי עיצוב, ייעוץ לחיסכון בעלויות הבנייה. שחמורוב אף שוחח עם זקסנברג אודות שכר הטרחה של אשתו.
על אף מעורבותו האישית בקידום הפרויקט זקסנברג לא טרח ליידע את ראש העיר, את יו"ר ועדת המשנה ואת חברי הוועדה, והשתתף כמהנדס ועדת המשנה בדיונים שדנו בבקשות שונות של יזמי הפרויקט. הוא אף חתם על תכתובות שונות כמהנדס העיר באשר לפרויקט זה.
זאת ועוד, ב-2 בנובמבר 2002 השתתף זקסנברג בישיבת ועדת המשנה המקומית, שדנה בבקשת היזמים לקבלת היתר לשימוש חורג לפרויקט והיה שותף להחלטת הוועדה לאשר שימוש חורג למסחר לתקופה של חמש שנים, עם הקלה.
פרשת חיים גבסו
חיים גבסו היה יזם פרויקטים של בנייה. בזמן הרלוונטי לכתב האישום, הוא היה שותף בחברת הבנייה "אלברטו גבסו ובניו בע"מ" והבעלים של חברת הבנייה "א.ג.ו נכסים ובניה בע"מ". בשנת 2005 קידם גבסו שני מיזמי בנייה ברמלה. הראשון באמצעות חברת אגו – הקמת מרפאה ברחוב הרצל ברמלה; השני באמצעות חברת אלברטו – הקמת מרכז מסחרי ודירות מגורים, אף הוא ברחוב הרצל. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום ואף בשנים שקדמו לה, ג'אנה עבד יחד עם אפרת וסיפק שירותי אדריכלות למשרד.
במהלך שנת 2005 פנה גבסו לאפרת זקסנברג על מנת לקבל מהמשרד שירותי אדריכלות למיזמים. היא יצרה קשר עם ג'אנה, על מנת שיספק שירותי אדריכלות והנדסה למיזמים ויגיש לוועדה המקומית בקשות לקידום מיזמים אלו ולקבלת היתרים שונים. סוכם ביניהם, כי כמחצית משכר הטרחה שגבסו ישלם לג'אנה, יועבר לאפרת, בעיקר תמורת סיוע בהתקשרות החוץ של ג'אנה עם גורמים שונים לקידום הפרויקט, ובין היתר בהתנהלות אל מול הגורמים השונים בעירייה. בהמשך, במהלך שנת 2005 נפגש זקסנברג כפעמיים עם ג'אנה וגבסו במשרד, ודן איתם בעניינים הקשורים לקידום המיזמים.
על אף מעורבותו האישית בקידום המיזמים, והקשר בין גבסו, המשרד, אפרת וג'אנה למיזמים, לא יידע זקסנברג את ראש העיר, את יו"ר ועדת המשנה ואת חברי הוועדה, והשתתף כמהנדס הוועדה בדיונים שדנו בבקשות שונות של יזמי המיזמים. ב-8 בנובמבר 2005 אף השתתף בישיבת ועדת המשנה שדנה בבקשתו של גבסו לשימוש חורג במיזם, והיה שותף להחלטה לאשר היתר לשימוש חורג להקמת משרדים. בהמשך השתתף בישיבה נוספת שעסקה בהיתר זה, ובישיבות נוספות – כולל ישיבה שדנה בהיתר לשימוש חורג המיזם להקמת מרפאה ובית מרקחת.
פרשת דן רבין
דן רבין הינו יזם פרויקטים של בנייה, שהיה בעליה של חברת "ד. רבין יזום וניהול פרויקטים ועמותות בע"מ", שניהלה פרויקט בניה עבור עמותת "נווה פארק" בשכונת מצליח ברמלה. בשנת 2004, במהלך הבדיקות שערך טרם תחילת הפרויקט, יצאו דן, זקסנברג ואחרים לסיור באזור המיועד להקמת הפרויקט, במהלכו בתגובה לשאלת רבין אם ידוע לנאשם על אדריכלים שבעירייה מעדיפים לעבוד איתם, הפנה הנאשם את רבין לאשתו, ואף מסר לו את מספר הטלפון. בהמשך פנה רבין לאפרת וזו הפנתה אותו לג'אנה על מנת שיספק שירותי אדריכלות והנדסה לפרויקט וכן יגיש לוועדה המקומית בקשות לקידום הפרויקט וקבלת היתרים שונים.
בין ג'אנה ואפרת סוכם, כי כמחצית משכר הטרחה שישלם רבין לג'אנה יועבר אליה ולמשרד, וזאת בעיקר תמורת סיוע בהתקשרות החוץ של מנשה עם גורמים שונים לקידום הפרויקט, ובין היתר, בהתנהלות אל מול הגורמים השונים בעירייה. ב-9 בנובמבר 2004 אף השתתף זקסנברג בפגישה במשרד בה נכחו אשתו, ג'אנה, רבין ונציגים נוספים מטעם העמותה. בפגישה דנו זקסנברג והנוכחים בדרישות שונות של זקסנברג כמהנדס העיר באשר לאישור הפרויקט.
גם כאן, על אף מעורבותו האישית, לא יידע זקסנברג את ראש העיר, את יו"ר וחברי הוועדה, והשתתף בדיונים שדנו בבקשות שונות של יזמי הפרויקט, שהוגשו מטעם המשרד של אשתו ו/או מטעמו של ג'אנה. כמו כן הוא חתם על תכתובות שונות כמהנדס העיר באשר לפרויקט זה.
פרשת "נווה בניין"
ציון אתגר הינו יזם פרויקטים שבבעלותו הייתה "אתגר חברת נווה בניין בע"מ", שבנתה את פרויקט "צמרות דן" ברמלה. באזור חודש אפריל 2003 פנה אתגר למשרד של אפרת זקסנברג על מנת לקבל שירותי אדריכלות לפרויקט. היא הפנתה אותו לג'אנה, שיספק שירותי אדריכלות והנדסה לפרויקט וכן יגיש לוועדה המקומית בקשות לקידום הפרויקט וקבלת היתרים שונים. בדומה לפרשות האחרות, סוכם כי מחצית משכר הטרחה לג'אנה תשולם אליה ולמשרד, בעיקר תמורת סיוע בהתקשרות החוץ של ג'אנה עם גורמים שונים לקידום הפרויקט, ובין היתר, בהתנהלות אל מול הגורמים השונים בעירייה.
וגם כאן זקסנברג השתתף בדיונים, הפעם של ועדת הרישוי בעירייה, ולא יידע את ראש העיר ואת יו"ר וחברי הוועדה. הוא היה שותף אף להחלטה לאשר מתן היתר בנייה לפרויקט, בכפוף לתנאי וסייגים שונים.
 |
| בתי המשפט עובדים עלינו. פרויקטים אחרי הקומבינה ברמלה |
הפרת אמונים
התביעה טענה, כי בכל אחד מארבעת האישומים זקסנברג עשה מעשה של הפרת אמונים הפוגע בציבור "והעמיד עצמו במצב של ניגוד עניינים אישי וכלכלי, הפוגע פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור ובמערכת השלטונית. הפגיעה באמון הציבור מושתתת גם על העובדה, שלקוחות שכרו את שירותיה של אשתו אפרת, למרות שאין לה את ההכשרה המתאימה לצורכיהם, זאת מתוך מחשבה שמעמדו של הנאשם יסייע להם ויקדם את מטרותיהם. כך מתקבל הרושם בעיני הציבור כי המינהל הציבורי מושחת, וכי מה שלא ניתן להשיג בדרך הפורמאלית והלגיטימית, ניתן להשיג בניצול קשרים אישיים עם מהנדס העיר. כמו כן, עשה הנאשם את סמכותו וכוחו כמנוף להתעשרות אישית באמצעות המשרד ואשתו.
זקסנברג עצמו לא חלק על כך שהיה "עובד במוסד תכנון", כך שהמחלוקת התמקדה בעבירת הפרת אמונים. למרות זאת הוא הורשע גם בעבירה זו בכל ארבעת האישומים.
שירות המבחן המליץ על ביטול הרשעתו של זקסנברג ולהטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור. אריה שקד, סגן נשיא של קבוצת הנדסה מהגדולות במדינה, הנסחרת בבורסה, סיפר בשלב הטיעונים לעונש כי זקסנברג מספר שירותי אדריכלות שונים, והוסיף כי הרשעתו עשויה לפגוע באפשרות להמשיך ולקבל את שירותיו בתחום. אדם יוסף, הבעלים של חברה הנדסית, שעבד עם הנאשם במיזם בנייה גדול ברומניה העיד כי התרשם שמדובר באדם הגון ואמין שהרשעתו עלולה לפגוע באפשרות להמשיך להסתייע בשירותיו המקצועיים.
בעוד התביעה התנגדה לביטול ההרשעה, סנגורו של זקסנברג, עו"ד פרופ' דוד ליבאי, ערך סקירה של הצמתים השונים בחייו של הנאשם בתחום האישי והמקצועי ואשר "יש בהם בכדי להעיד על היותו אדם נורמטיבי, שתרם לאורך השנים לחברה בעשייה אישית ומקצועית". ליבאי הוסיף גם מסמכים לפיהם זקסנברג קיבל איומים על חייו בשל עמידתו האיתנה על אכיפת החוק בתחום התכנון והבנייה ברחבי רמלה.
השופט אבו שחאדה הגיע למסקנה שאין מקום לבטל את ההרשעה, עקב ריבוי העבירות וההיקף הכלכלי המשמעותי של הפרויקטים בארבעת אישומים. "מדובר בפגיעה עמוקה וקשה באמון הציבור במערכת השלטונית אשר איננה מותירה אפשרות לנקיטה באפיק החריג של אי הרשעה", קבע השופט וגזר על זקסנברג חמישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 40 אלף שקל ו-150 שעות עבודות לתועלת הציבור. כמו כן השושפט הורה להעביר את הכרעת וגזר הדין, כנהוג, למועצת ההנדסה והאדריכלות.
יחד עם פרופ' ליבאי ייצגה את זקסנברג עו"ד טליה דאר. את התביעה ייצג עו"ד אורי רינצקי.
ת"פ 40276-10-10
