החוק הישראלי וזיכרונות מהמנדט הבריטי

בית הילדים המנדטורי באביחיל לא נבנה כחוק?

בשנת 2009 הגישה המועצה המקומית לתכנון ובנייה עמק חפר כתב אישום נגד צילה ברצ'נקו, אלמנה בת 70 מהמושב אביחיל הסמוך לנתניה. כתב האישום הזה, בו נטען לעבירות בנייה באחת הנחלות הראשונות שהוקמו באביחיל, היווה למעשה את יריית הפתיחה לסיפור נוגע ללב, בו שלובים יחדיו חוק ונדל"ן, היסטוריה ונוסטלגיה, משפט ודרמה. אלמלא סופו הטוב של הסיפור, שהסתיים בזיכויה של ברצ'נקו מרוב עבירות הבנייה המיוחסות לה, יתכן שכותרתו הייתה טראגית.

בכתב האישום שהגישה תובעת הוועדה, עו"ד איריס ווסטגף-גולן, נטען לעבירות בנייה במקרקעין באביחיל, ובין היתר נטען כי ברצ'נקו משתמשת בנחלה ו\או מתירה שימושים בה ללא היתרי בנייה ובסטייה מהיתר בנייה קיים. בכתב האישום נטען עוד, כי ב-24 ביוני 2009 נמצא שברצ'נקו עושה שימוש למגורים במבנה הממוקם בחלקה המערבי של הנחלה, ללא היתר בנייה, וכן שימוש למגורים במבנה נוסף בחלקה הדרומי. כמו כן נטען כי היא הסבה מבנה רפת ישנה למגורים ומשתמשת בסככה מקורה (פרגולה) הבנויה בצמוד לאחד המבנים, גם הוא ללא היתר.

בדיון שנערך בבית משפט השלום בנתניה ב-13 בינואר דרשה התביעה להרשיע את ברצ'נקו בעובדות כתב האישום. סנגורה של הנאשמת, עו"ד שחר חסאן, שערך תחקיר עצמאי בנושא, טען בבית המשפט כי מדובר בנחלה בעלת ערך היסטורי, אותה יש דווקא לשמר, בטח ובטח כאשר מדובר בבתים שנבנו עוד לפני שהמועצה האזורית עצמה הוקמה. "תיק זה עוסק בדבר המקודש ביותר למדינת ישראל", טען עו"ד חסאן, "בתים שנבנו עוד הרבה לפני קום המדינה, הרבה לפני שקמה המועצה האזורית עמק חפר. עבורי תיק זה מהווה שליחות".

התחקיר העצמאי שערך עו"ד חסאן גילה, כי שניים מהבתים המצוינים בכתב האישום נבנו בשנת 1932, וכי המתיישבים הראשונים בנחלה לקחו משכנתא על הנכס ביוני 1969. "זה יכול ללמד אותנו עובדה פשוטה והיא: הבנק הסכים למשכן נכס וידוע הוא כי בנק ממשכן נכסים בעלי היתר בנייה", טען עו"ד חסאן בבית המשפט. התחקיר גילה מסמכים ישנים נוספים לפיהם המתיישבים בנחלה (משפחת ברצ'נקו) הגישו בשנת 1948 מפת מדידה, עם "תרשים מגורים". "מי שיש לו מבנים ללא היתר בנייה, אין סיכוי שיגיש מפה למועצה שמסמנת במפורש את אותם מבנים", טען עו"ד חסאן בפני השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ', והוסיף כי הרפת בה גידלו המתיישבים את הפרות הייתה צמודה לבית יתומים בו קלטו בני המשפחה, ללא תשלום, ילדים יתומים שהוברחו ארצה.

מאחורי בית היתומים הזה, כך מסתבר, מסתתר סיפור היסטורי נוסף, המוכיח כי לנחלת ברצ'נקו ערך היסטורי ורגשי רב לא רק עבור המשפחה, אלא עבור מדינת ישראל כולה; בבית היתומים נקלטו בימי המנדט ילדים יהודים עולים, שהוברחו ארצה תחת אפם של הבריטים ונלקחו מתחנת ההעפלה הסמוכה למלון בלו-ביי, היישר לבית זה באביחיל, ממש בצמוד לרפת. "בית כזה לא צריך להרוס", טען עו"ד חסאן, "הרי זוהי הדוגמא הטובה ביותר לבית שצריך לשמר למען הדורות הבאים וזיכרון ההיסטוריה".

עו"ד שחר חסאן	שופטת אורית קולנדר אברמוביץ	שופטת נגה אהד

השופטת קולנדר-אברמוביץ' החליטה כאמור לזכות את ברצ'נקו מכל העבירות המיוחסות לה, למעט אחת: הפרגולה שנבנתה ללא אישור ושאותה הסכימה ברצ'נקו להרוס. השופטת ציינה בהחלטתה: "מהמסמכים ניתן להבין שהמבנים נשוא כתב האישום היו בנויים בנחלה כבר בסוף שנות ה-30. על כן יכול וקיימים להם היתרי בנייה, אשר בשל השנים הרבות שעברו לא נמצאו כיום". בשלהי ההחלטה ציינה השופטת כי התביעה לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה הנדרש במשפט הפלילי, ובמילים אחרות – לא הצליחה להוכיח כי למבנים אלה מעולם לא היו היתרי בנייה או שנעשה בהם שימוש חורג.

בוועדה המקומית לתכנון ובנייה סירבו לוותר, ועו"ד ווגסטף הגישה ערעור על החלטת בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי מרכז. בדיון שהתקיים בחודש מאי טענה עו"ד ווגסטף, כי הקביעה של בית משפט השלום "מאוד עקרונית". "משמעות ההחלטה היא נרחבת כי יש הרבה מבנים כאלה בנחלות ומועצות אזוריות כמו עמק חפר". עו"ד חסאן חזר וציין גם בפני בית המשפט המחוזי, כי לנחלה שקלטה ילדים עולים מאירופה יש ערך היסטורי.

לאחר מספר דקות דיון הבינה גם השופטת המחוזית הבכירה נגה אהד כי מדובר בסיפור הטומן בחובו יותר ממשפט רגיל, ובהמלצתה – התובעת ווגסטף חזרה בה מהערעור שהגישה. המשמעות: הנחלה ההיסטורית של משפחת ברצ'נקו, אחת הנחלות הראשונות שהוקמו באביחיל, קיבלה גושפנקא חוקית. אבל מי יודע? אולי הבית שקלט את הילדים היתומים מאירופה בימי המנדט הבריטי, ושלגביו נטען כי אינו חוקי, יהפוך בעתיד למוזיאון.