שרון נתנאל היה עובד הבנק הבינלאומי הראשון ובעל רישיון לייעוץ השקעות מאז שנת 2002, אז גם החל לשמש כיועץ השקעות בבנקאות פרטית, וכיועץ השקעות וכמבצע עסקאות בחדר מסחר תאגידים. בין תפקידיו היה לבצע פעולות בניירות ערך על פי בקשותיהם ודרישותיהם של לקוחות חדר המסחר, והוא גם שימש כרפרנט למתן ייעוץ השקעות וביצוע פעולות בניירות ערך, הן ללקוחות תאגידיים ומוסדיים והן ללקוחות פרטיים. לפיכך היה מורשה לפעול בכל חשבונותיהם של לקוחות חדר המסחר.
הכל היה טוב ויפה, עד שנתנאל החל להסתבך בעבירות פליליות במסגרת תפקידו, הוגש נגדו כתב אישום, וב-19 למאי הוא הורשע על פי הודאתו ולא במסגרת הסדר טיעון, בעבירות רבות של גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה, זיוף וכן עבירות רבות על חוק הייעוץ, שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן.
לפי כתב האישום נגד נתנאל, הוא פתח חשבון וביצע פעולות אסורות על בעל רישיון ייעוץ ועובד חבר בורסה, כאשר הציע לאחיינו ולגיסו לפתוח חשבון ניירות ערך משותף על מנת להסוות את היותו בעל החשבון והנהנה ממנו, בסניף הבנק בו עבד. הוא הציע שבחשבון יופקדו הן כספים השייכים לו והן כספים השייכים להם, כאשר הפקדת הכספים תתבצע על ידם, והוא ינהל את החשבון וינצל את מומחיותו ובקיאותו בשוק ההון על מנת להפקת רווחים באמצעות ביצוע עסקאות בניירות ערך. בשלב מסוים משכו השניים את הכספים אולם נתנאל עצמו המשיך לבצע עסקאות בניירות ערך בחשבון, עבור עצמו בלבד, עד שנפתחה נגדו חקירה. בכתב האישום נטען כי החל מפתיחת החשבון ואילך הוא ביצע אלפי פעולות על פי שיקול דעתו הבלעדי ובניגוד להוראות החוק.
הפעילות הפלילית של נתנאל המשיכה גם מול הלקוחות, כאשר ביצע מאות עסקאות מתואמות בין חשבונות לקוחות הבנק לבין החשבון שבשליטתו. בחלק מהעסקאות המתואמות פעל הנאשם והזרים את ההוראות המתואמות בחשבונות הלקוחות על פי שיקול דעתו הבלעדי, בחלק מהעסקאות המתואמות נתנו הלקוחות את ההוראות. במקרים מסוימים אף פנה הנאשם ללקוחותיו ושידל אותם שיתנו לו יד חופשית לסחור בניירות ערך בחשבונם, תוך שהוא מתפאר ביכולותיו ובהצלחותיו במסחר בניירות ערך. בכל המקרים, הוא לא הביא לידיעתם כי הוא מבצע עסקאות מתואמות בין חשבונם לחשבון בו נמצאים כספים שבבעלותו, וכי הוא נהנה מביצוע העסקה ופירותיה.
השופט חאלד כאבוב כתב בפסק הדין: "הנאשם שלח ידו בכספי לקוחותיו תוך שהוא נוהג מנהג בעלים בכספם, כדי להפיק רווחים לעצמו, באמצעות יצירת פער בין שעריהן של העסקאות המתואמות בהן רכש את המניות מן הלקוחות או לשוק לבין שעריהן של העסקאות המתואמות בהן מכר את המניות ללקוחות או לשוק. על ידי יצירת העסקאות המתואמות, השפיע הנאשם במישרין על תנודות שערי המניות בהן סחר וגרם להעלאת שעריהן, למניעת ירידתן, או להורדת שעריהן, הכל לפי מבוקשו, ולצורך מימוש תוכנית המרמה שלו וגריפת הרווחים לכיסו. עסקאות אלו לא שיקפו ביקוש או היצע אמיתיים, חשפו את הציבור לנתוני מסחר כוזבים, ויצרו מצג שווא של פעילות ערה ותקינה בניירות ערך, תוך ניצול שיטת המסחר לרעה".
סך המחזור המצטבר של העסקאות אותן ביצע נתנאל עמד לפי כתב האישום על כ-40 מיליון שקל בין החשבון לבין חשבונות לקוחותיו, ללא ידיעתם וללא הסכמתם. במהלך התקופה הזו הוא גם זייף את חתימתו של אחיינו על גבי מספר רב של מסמכים, במטרה לאפשר לעצמו לבצע פעולות שונות בחשבון. כך למשל נתן הוראה בכתב למשוך סך של 120 אלף שקל מכספי רווחיו בחשבון, ובהמשך ניתנה הוראה דומה בנוגע ל-200 אלף שקל נוספים, שהועברו לחשבון גיסתו.
אחיינו וגיסו של נתנאל הואשמו בנפרד והודו במסגרת הסדר טיעון. האחיין, חייל מצטיין, לא הורשע ואילו אביו, גיסו של נתנאל, נידון לשישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי. השניים ניתקו איתו קשר והוא התנצל במהלך המשפט על הנזק שנגרם להם.
השופט כאבוב החליט לבסוף לגזור על נתנאל שנתיים מאסר בפועל, תוך שהוא מציין בהחלטתו כי הבנק תבע אותו והגיע עימו לפשרה: "משפחתו של הנאשם הגיעה להתרסקות כלכלית ולחיסרון כיס. בנוסף לכך, מצבו של הנאשם מצדיק חריגה ממדיניות הענישה הראויה והמקובלת של הטלת קנסות כספיים משמעותיים, שהרי המניע לעבירות מהסוג שביצע הוא בצע כסף, ועל כן תגובת בית המשפט צריכה לא רק לפגוע בכיסו, אלא גם לשאת מסר לכל עבריין פוטנציאלי בדבר אי הכדאיות שבפשיעה כלכלית. זאת, הן על ידי הטלת עונשי מאסר משמעותיים והן בהטלת קנסות העולים משמעותית על סכום העבירה".
מלבד עונש המאסר גזר השופט על נתנאל גם שנת מאסר על תנאי וקנס בסך 25 אלף שקל.
את פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) ייצגו עוה"ד רובינפלד-הוך ו-גולדנברג. את נתנאל ייצגו עוה"ד גרוס ורשף.
