תקשורת הספורט בארץ, בעולם ובעיקר באנגליה געשה ורעשה לאחר שחלוץ קבוצת ליברפול, לואיס סוארז, נשך את ידו של אחד מבלמי הקבוצה היריבה והורחק לעשרה משחקים בפועל. ההיסטוריה, מיותר להניח, מלאה במקרי נשיכה מפורסמים (ע"ע המתאגרף מייק טייסון, למשל), אבל הנה עוד מקרה אחד, בו אולי הנושך פחות מפורסם, אבל הסיפור נותר פיקנטי, בטח כאשר מדובר בשוטר.
בית המשפט המחוזי בתל אביב, בהרכב של שלושה שופטים בראשות הנשיאה דבורה ברלינר, קיבל את ערעור המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, והרשיע את השוטר סימון שלום בכך שנשך את שפתו של אדם אחר וגרם לו חבלה חמורה.
מכתב האישום נגד שלום, שהוגש על ידי עו"ד טלי פלדמן, הגיע השוטר ששירת בעת הרלוונטית כשוטר סיור, יחד עם שני שוטרים נוספים, למקום בו נערכה מסיבה, לאחר שהתקבלו תלונות על הפרעות חוזרות למנוחה. על רקע ויכוח שהתפתח במקום בין השוטרים לנוכחים נעצר אחיה של עורכת המסיבה והוכנס בכוח לניידת. לאחר מכן הושלכה לבנה לעבר הניידת, כשהאח יושב בתוכה, וכתוצאה מכך נופצה השמשה האחורית. בעקבות הדברים ניגש שלום לאח, הטיח בו האשמות, חנק אותו וסטר לו.
בן דודו של האח הבחין במתרחש וביקש מהשוטר שלום לחדול ממעשיו. בתגובה, שוטר נוסף ניגש אליו, החזיק את שתי ידיו והחזיק אותן מאחורי גבו. בשלב זה קירב שלום את פניו אל פני הבן דוד, תפס בצווארו ונשך את שפתו בחוזקה. כתוצאה מהנשיכה נגרמה למתלונן חבלה חמורה, קרע וחוסר ברקמת השפה.
בית משפט השלום קבע בהחלטתו הראשונה, כי עדויות עדי התביעה לא היו אמינות, כולל עדותו של המתלונן. כמו כן העדיף את חוות הדעת הרפואית שהציג הסנגור של השוטר שלום, עו"ד משה אלון. לפיכך זוכה השוטר מהמיוחס לו.
בית המשפט המחוזי התערב באופן חריג בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט השלום, ובין היתר ביטל את זיכוי השוטר והרשיע אותו. לאחר בחינת הטענות בהודעת הערעור, קיבל בית המשפט המחוזי את עמדתה של מח"ש. בית המשפט העדיף את חוות הדעת הרפואית מטעם התביעה, אשר קובעת באופן חד משמעי וברור מהו מנגנון החבלה היחיד האפשרי ואשר מתיישבת עם טענת המתלונן ולפיה החבלה מקורה בנשיכה.
