 |
| עידן ההייטק. השופט ג'ובראן |
בטרם הכריע בערעור שהגיש בוריס מנקין על הרשעתו ברצח, שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן צפה והאזין לקלטות בהן מנקין שוחח עם מדובבים שהוכנסו לתאו בעת מעצרו. חלק נכבד מפסק הדין של השופט, אליו הצטרפו שני שופטים נוספים בהרכב של שלושה, התייחס לסוגיית המדובבים – אחד מאמצעי החקירה הוותיקים והיעילים בהם מקפידה המשטרה להשתמש.
אמנם לבסוף החליט השופט לדחות את הערעור של מנקין (ראה למטה) – והוא דחה את רוב הטענות על איכות המדובבים והעדויות בפניהם – אבל הוא גם התייחס לאיכות תיעוד החקירות באמצעות המדובבים. "אף אני צפיתי בקלטות הדיבוב על מנת להתרשם מהן בעצמי… כאן המקום להעיר על איכותן הגרועה של ההקלטות שבוצעו לשיחות עם המדובבים. לא אחת הדגיש בית משפט זה את הצורך לצייד את המשטרה במכשור ראוי לפענוח דברים הנאמרים במסגרת הקלטות. אף אני סבור, כי יש לדאוג לכך שהקלטות בהן משתמשים בחקירה יוכלו לשמש לתכליתן. יש לדאוג לשימוש באמצעים טכנולוגיים משוכללים וראויים שיאפשרו גם לראות וגם לשמוע את הדברים הנאמרים כפי שהם וגם אם הם נאמרים בשקט".
השופט לא הסתפק בדברים אלה וציטט פסק דין נוסף של שופט אחר: "משכך, טוב תעשה המשטרה אם תפעל לשיפור המכשור הטכנולוגי המשמש אותה לתיעוד עדויות, הודעות, אמרות והודאות שכן אין כמראה עיניים וכמשמע אוזניים כדי לבטל ספקות ולצמצם את אפשרות ההתנערות מתכנים שנמסרים מחוץ לכותלי בית המשפט, וכאמור לעיל, יהיה בכך כדי למנוע ספקות ביחס לרמת הדיוק של התמלילים, בין אם מתורגמים ובין אם לאו".
כיפה אדומה, חניקה עם חולצה וקרש
נער בן 16 מקריית שמונה נרצח מחשש שיישבר בחקירה על רצח אחר
הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע בשנת 2009 את בוריס מנקין ברצח ובעבירות נוספות, בגין חלקו ברצח המזעזע של יבגני דיאקוב בן ה-16 באוגוסט 2007. באותו היום נפגש מנקין עם חבריו ולאד בטנין ופליקס גוטליב, ויחד איתם, חמושים במשקאות חריפים, הלך ל"פארק הזהב" בקריית שמונה – פארק המשמש מקום בילוי פופולארי לצעירים. לשולחנם של השלושה הצטרפו צעירים נוספים, ביניהם דיאקוב המנוח, שנהג להתרועע עם מנקין וחבריו. גם בחור בשם אנטולי זיסקין הגיע אל המקום.
מאוחר יותר, על רקע ויכוח בין בטנין, גוטליב ומנקין לבין דיאקוב, היכו השלושה את דיאקוב עד זוב דם. בשלב מסוים נפרד מנקין מחבריו אולם פגש אותם מאוחר יותר ללא דיאקוב. הם גם סיפרו לו כי הם רצחו את זיסקין והשליכו את גופתו בתעלה ליד אצטדיון הכדורגל העירוני, הנמצא מעבר לכביש הסמוך לפארק.
מנקין, כך התברר מאוחר יותר, הביע חשש כי דיאקוב, כנער צעיר, לא יוכל לעמוד בחקירת משטרה על רצח זיסקין במידה והם ייעצרו. השלושה קיבלו החלטה לרצוח את הנער הצעיר ובתרגיל "כיפה אדומה" מתואם היטב הם קראו לו להגיע להיפגש איתם באזור האצטדיון, ביקשו ממנו להתלוות אליהם לקנות משקאות, הובילו אותו לסמטה חשוכה, שם הוריד מנקין את חולצתו והחל לחנוק את הנער. לאחר מכן היכו בראשו בקרש ואף וידאו הריגה באמצעות דריכה על קרש כשהוא על גרונו. את גופתו השליכו לפיר מים המיועד להגעלת כלים הנמצא בחלקו האחורי של מקווה טהרה, כשראשו כלפי מטה, כדי לוודא שימות בטביעה. אחר כך קנו סיגריות, עישנו והלכו איש איש לדרכו.
מנקין הורשע במיוחס לו בבית המשפט המחוזי ונגזר עליו מאסר עולם. הערעור שהגישו סנגוריו התייחס להודאותיו בחלקו בפרשה בפני המדובבים, בטענה כי ההודאות "הושגו תוך הפרת זכויותיו הבסיסיות ותוך ביצוע שרשרת מחדלים שננקטו בהם שיטות חקירה בלתי לגיטימיות המביאות לפסילתן של אותן הודאות.
"לא אחת קבע בית משפט זה, כי יש להכיר בשימוש במדובבים ואף בדיבוב אקטיבי כפעולת חקירה לגיטימית ומותרת ואין בהפעלה שכזו כשלעצמה כדי לפגוע בזכויות החשוד", קבע השופט ג'ובראן בהחלטתו לדחות את הערעור. שני חברי ההרכב האחרים הצטרפו להחלטה, אך השופט אליקים רובינשטיין הוסיף: "סבורני כי בכל עת ובכל שעה ראוי להטעים בפני רשויות האכיפה, כי הדרכת מדובבים באשר לצד העובדתי בתיק ולחובות המשפטיות נחוצה תדיר, גם בהתחשב בכך שחלק מן המדובבים אינם מל"ו צדיקים…".
את מנקין ייצגו עוה"ד שרון דניאלי ויצחק פרץ. את הפרקליטות ייצגו במשפט עוה"ד רחל מטר ונעימה חנאווי.
