 |
| בזבוז כספי ציבור ואנדרלמוסיה. השופט ורדי |
"ושוב, רוחות רעות מנשבות בלשכת עורכי הדין", מצטט השופט ד"ר קובי ורדי את השופט מיכאל חשין בפתח החלטתו לבטל מינויים שבוצעו בלשכה בהיעדר סמכות. "אנו בסיבוב נוסף במאבקי הכוחות בין שני גופים נבחרים – יו"ר לשכת עורכי הדין מול המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין – שלצערי ניתן להיווכח כי שלטון החוק כבר מזמן אינו נר לרגליהם, והם מונעים מאינטרסים פוליטיים אישיים ואחרים. דומה הדבר לשני מתאגרפים בזירה העורכים ביניהם קרב אגרוף בן מספר סיבובים, בכל פעם מנצח אחד מהמתאגרפים בנקודות, פעם זה מנצח וזה מפסיד ולהיפך. ברם, למרבה הצער, המפסיד התמידי ומי שקיבל כבר את הנוק אאוט, הינו הציבור בכלל וציבור עורכי הדין בפרט. מן הראוי לשים להם קץ, ויתכן שאין מנוס מהרחקת שני המתאגרפים מהזירה".
את העתירה הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, עו"ד ברזילי, משה טייב, ליאור שפירא, רדא ענבוסי ורני שורץ, באמצעות עוה"ד יהושע חורש, מיכל זלצמן ואופיר פוזי. העתירה הוגשה נגד המועצה הארצית, שמיוצגת על ידי עו"ד אביתר קנולר ויסמין אלבז, נגד מנכ"ל לשכת עורכי הדין עו"ד לינדה שפיר, ו-36 חברי ועדות שמונו על ידי המועצה.
שיתוק בוועדות
הרקע לעתירה אינו מסובך: במשך שנים רבות פעלו לצד הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין עשרות פורומים, ועדות וצוותים מקצועיים, בהם היו פעילים מאות עורכי דין שעסקו בנושאים מקצועיים וארגוניים שונים הנוגעים ללשכה, לחבריה ולעיסוק במקצוע בנושאים כמו קידום חקיקה, קידום המקצוע, עזרה לחברים, ועוד. תפקיד הוועדות היה לסייע למועצת הלשכה במילוי תפקידיה וסמכויותיה. מאז שמונה ברזילי לראש הלשכה בבחירות האחרונות, מונו מספר מועט של ועדות ופורומים, ובסך הכל כ-20 גופים לעומת 160 שפעלו לפני כן.
מאז ומתמיד מונו הוועדות על ידי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין. "השיתוק שחל במינוי הוועדות ומספרן המצומצם", כפי שהגדיר זאת השופט ורדי, נובע מיחסי הכוחות הפוליטיים בין הגופים; ובפשטות: למרות שעו"ד ברזילי נבחר לראש לשכת עורכי הדין, אין כיום למחנהו רוב במועצה הארצית וגם לא בוועד המרכזי. מאז איבד את הרוב לא מונו ועדות נוספות, "כשראש הלשכה נוקט בכל מיני 'תרגילים' אפשריים כדי שלא להחליט על מינוי ועדות. ההתנהלות הובילה למצב הנוכחי של אי מינוי ועדות, לקיפאון מוחלט ואי תפקוד בנושא חשוב זה", ציין השופט ורדי והוסיף כי ברזילי, בהתאם לתחושותיו והערכותיו לגבי הרוב הצפוי, מחליט מתי לכנס ישיבות שיידונו בהם נושאים חשובים כגון מינוי הוועדות. בחלק גדול מהמקרים נעשים "תרגילים" לטרפד העלאת נושא זה או אחר.
לשכה בתוך לשכה
לפי השופט ורדי, גם המועצה הארצית אינה "טלית שכולה תכלת", וגם היא פועלת ממניעים ואינטרסים שונים של אלה המתנגדים לעו"ד ברזילי. הטרוניה של המועצה עלתה בעיקר לאחר שלפני מספר חודשים מינה ברזילי ועדות שלא באמצעות הוועד המרכזי, כדי שאלה ייעצו לו. במועצה הארצית טענו כי מדובר במינויים לא חוקיים – "לשכה בתוך לשכה" כהגדרתם.
במקום לעתור לבית המשפט לפסילת הוועדות הללו ולבקש צו המורה לברזילי לכנס ישיבה של הוועד המרכזי בה יעלה לסדר היום נושא הוועדות, החליטה המועצה להקים ועדות באופן חד צדדי ובניגוד לחוק. בתגובה, ברזילי וחבריו הגישו את העתירה.
"קשה להבין ולקבל התנהגות זו של המועצה הארצית שמנסה 'לרפא' עוול ואי צדק אחד בעשיית עוול ואי צדק נוסף'", כתב השופט ורדי בהחלטתו לקבל את העתירה, "פעולות המועצה הארצית החמירו והדגישו את המצב הקיים, ואף מתן פסק דין, זה למרות ניסיונותיי הרבים להימנע מכך, המבטל את החלטת המועצה הארצית, אינו מוסיף כבוד לשני הצדדים, והעיקר, מחמיר את הפגיעה בציבור עורכי הדין ושלטון החוק".
דרך המלך
השופט ביטל את החלטת המועצה הארצית. "בחרתי בדרך הראויה לטעמי, כדי לא לפגוע פגיעה נוספת, בשלטון החוק ובציבור עורכי הדין וכדי לא להנציח מצב בלתי ראוי ובלתי אפשרי של ועדות שהוקמו על ידי שני הגופים ולעיתים יש בהן כפילויות וחפיפה, שיביאו לתוהו ובוהו, בזבוז כספי ציבור ואנדרלמוסיה. אבל זאת מבלי לגרוע מזכותה של המועצה הארצית לפעול בדרך המלך החוקית כדי לאכוף את כינוס הוועד המרכזי ומינוי ועדות על ידו, ו\או לפעול נגד הוועדות שהקים ראש הלשכה".
השופט ורדי הוסיף הערה נוקבת לסיום: "המצב הקיים הינו בלתי אפשרי, מבזה ומביש ומביא לשיתוק פעילות חשובה ונחוצה. ייתכן ואין מנוס להגיע לפתרון חוץ מערכתי, מינוי גוף חיצוני שינהל את הלשכה ויפקח עליה לטובת ציבור עורכי הדין ותפארתם".
לחיצה על האייקון לקריאת פסק הדין
בתוך כך, לאור פסק הדין, עורך דין אבינועם מגן הוציא היום מכתב לשר המשפטים, שבו הוא מבקש מהשר לפעול להעברת הניהול של הלשכה לגורם חיצוני כלשהו, על רקע השיתוק בפעילות הלשכה ולנוכח המאבקים הפוליטים והאישיים בלשכה ובמועצה. עו"ד מגן הפנה מכתב דומה ליו"ר הלשכה וראשי המחוזות, שבו הוא גם הבהיר: "אם בתוך 14 ימים לא תתקבל תשובה מניחה את הדעת אפעל עם אחרים בכל האמצעים המשפטיים על מנת להעביר את ניהול הלשכה לידי גורם אחר. ועדה קרואה, מפרק, ובמידת הצורך אף פיזור הלשכה".
