 |
| קצה הקרחון. השופט אבינור |
הברנז'ה של המשפט והפלילים מכירה את ההליך הזה היטב: נציגי המשטרה מגישים לשופט מעצרים תורן בקשות להארכת מעצר, הדיון מתקיים והשופט מחליט. בדרך כלל הבקשות מנוסחות באופן שגרתי וכמעט אוטומטי, על נייר קבוע ומודפס, עם השלמות מתחייבות בכתב יד. אבל מה קורה כאשר המשטרה מגישה לשופט התורן בקשה כתובה בכתב יד? ועוד יותר מכך, מה קורה כאשר השופט מוצא כתב יד זה כ"אינו קריא במיוחד"? על כך בסיפור הבא.
לפני למעלה משבועיים הובא חשוד בשם מוחמד צפראן לאולמו של שופט בית משפט השלום בתל אביב, ד"ר שאול אבינור. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו של החשוד בשנית, הסנגוריה הסכימה, והשופט נענה, לא לפני שהביע את כעסו על כך שהבקשה להארכת המעצר נכתבה בכתב יד. יותר מכך, השופט הודיע כי ימסור החלטה מנומקת וכועסת במיוחד במועד מאוחר יותר.
ואכן, בסוף השבוע שעבר הוציא השופט אבינור את החלטתו המנומקת, בה ציין בין היתר: "הבקשה נערכה בכתב יד, שבלשון המעטה יצוין שאינו קריא במיוחד. הבקשה הוגשה לתיק בית המשפט ללא פרטים כלשהם מעבר לפרטי החשוד, ורק במהלך הדיון מולאו פרטים נוספים, אף הם בכתב יד".
השופט בחר להעביר בהחלטתו הנחיה כללית למשטרת ישראל באשר לדרך בה יש לערוך ולהגיש בקשה להארכת מעצר לנוכח ריבוי התקלות. "בקשה להארכת מעצר לצרכי חקירה הינה בקשה כבדת משקל, שכן במסגרתה מתבקשת שלילת חירותו של אדם בטרם נתגבשו ראיות, ולו לכאוריות, להוכחת אשמתו", כתב השופט. "בהתאם להוראות חוק המעצרים 'בקשת מעצר תוגש בכתב על ידי שוטר'. אמנם סעיף זה אינו קובע מפורשות כי הבקשה תוגש מודפסת, דרישה זו נלמדת מהוראות הדין אשר במקרים מסוימים מתירות לאסיר או עציר שאינם מיוצגים להגיש בקשות בכתב יד. פשיטא, אם כן, למבקשת, משטרת ישראל, שאינה בגדר אסיר או עציר שאינם מיוצגים, אין היתר שבדין להגשת בקשותיה בכתב יד, וממילא חובתה היא להגיש בקשות להארכת מעצר כשהן מודפסות".
"כובד הראש והקפידה שיש לנקוט בהגשת בקשות להארכת מעצר אינם נדרשים אך על פי הוראות חוק המעצרים, אלא גם נגזרים ממהותו של ההליך המדובר, וזאת על רקע עקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית וההגנה על חירויות הפרט. לא זו אף זו. הגשת בקשות להארכת מעצר כשהן מודפסות וערוכות כראוי תורמת למראית פני הצדק, שאף בה אין להקל ראש. הגשת בקשות במתכונת כזו מעניקה להליך את ההתייחסות הרצינית, היאה לו, באופן שהן החשודים והקרובים להם והן הציבור בכללו יכולים להתרשם כי מעצרו של אדם אינו נעשה כלאחר יד אלא בהתבסס על בקשות מנומקות, שנערכו בכובד ראש… בקשות להארכת מעצר אינן יכולות להיערך בשרבוט בכתב יד או ברישול. ממילא ברור, כי חובת המבקשת משטרת ישראל היא, להגיש בקשות מעצר כשהן מודפסות וערוכות כדת וכדין".
השופט ציין בשלהי החלטתו כי המזכירות תשלח את החלטתו לקצין אח"מ וליועצת המשפטית במטה מחוז תל אביב במשטרת תל אביב, "וזאת לצורך הנחיית יחידות המשטרה במחוז בהתאם".
