הנה הכסף

הכתבה כפי שפורסמה במגזין G של עיתון "גלובס". איורים: גיל ג'יבלי

כאשר נחשפה פרשת הולילנד, חוקרי יאח"ה בליווי אנשי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה תפשו אצל תשעה מהנאשמים רכוש בשווי עשרות מיליוני שקלים, שמועמד כעת לחילוט בכפוף להרשעות בתיק – אם יושגו כאלה כמובן. אחד הנאשמים שרכושו מועמד לחילוט הוא איש העסקים דני דנקנר, שזמן מה לאחר מעצרו בתיק הולילנד נעצר כחשוד גם בתיק "הבנק הטורקי", מה שהוביל לכתב אישום נוסף נגדו, בעבירות הפרת אמונים ואיסור הלבנת הון.

החוקרים, שהכירו היטב את עולם התוכן הפיננסי של דנקנר, הגיעו אז לחשבון הבנק של מזכירתו האישית, שם נמצאו 700 אלף שקל ביתרת זכות. המזכירה מיהרה להתוודות כי הנהנה בחשבון הוא הבוס הישיר שלה, שאף הורה לה לפתוח את החשבון, ובפרקליטות נמנעו מהגשת כתב אישום נגדה, מה שלא מונע מהם לתהות עד היום: איך קורה שיושב ראש בנק הפועלים לשעבר, שכבר עבר משהו עם חקירות משטרה והלבנות הון, העז להחזיק חשבון בנק סודי אצל המזכירה האישית שלו.

מנהלת המחלקה הכלכלית, אביה אלף, כתבה על דנקנר בבקשה לחילוט זמני של 700 אלף השקלים: "תפישת הכסף נועדה לצורך הבטחת החילוט במסגרת המאבק במלביני הון… קיים חשש קרוב לוודאי כי תבוצענה פעולות להברחת הרכוש והעלמתו, לאור העובדה שכבר הוצא נגדו צו לחילוט חלק מרכושו במסגרת תיק הולילנד… קיים חשש כי הנאשם ישתמש בכספים אלו במידה ולא יוחלט על חילוטם הזמני, דבר שימנע בסופו של יום את חילוטם הסופי".

הכסף של דנקנר עדיין תפוש באחד מחשבונות הנאמנות של המדינה, ממתין להכרעת הדין, בין היתר משום שבכירי מערכת אכיפת החוק לא מסתפקים יותר בהרשעות פליליות ובענישה הנהוגה בתיקים מהסוג הזה: "למה שהמאבק בפשיעה הכלכלית יסתכם באיזה עונש מאסר מצחיק?", אומר אחד מהם, "שרשרת אסור להשאיר להם על הצוואר".

המסר הזה מתייחס למתקפת האכיפה הכלכלית שמבצעת הפרקליטות נגד ארגוני הפשיעה ועברייני הצווארון הלבן. במסגרת הזו נתפשו בשלוש השנים האחרונות כסף ורכוש בהיקפים של מאות מיליוני שקלים – קרקעות, בתים מפוארים, ציי רכב, יהלומים נדירים ותכשיטי יוקרה, חשבונות בנק וכספים במזומן כמובן.

בלעו של הגזלן

הלחץ נגד השחיתות הציבורית וארגוני הפשיעה החל לתת את אותותיו החל מאמצע העשור הקודם. ועדיין, בצמרת המשטרה ראו בעיניים כלות כיצד אבירי הצווארון הלבן והעבריינים הבכירים ממשיכים לנהל אימפריות כלכליות בהיקפים של עשרות מיליונים חרף המעצרים המתוקשרים והעונשים הכבדים. עם כניסתו של משה לדור ללשכת פרקליט המדינה הוא קיבל החלטה אסטרטגית, שנבעה מלחץ של גופי האכיפה בשטח, לחסל את מוקדי השחיתות וארגוני הפשע באמצעות מימוש תורות לחימה של פגיעה ביכולת הכלכלית שלהם.

את מתקפת החילוטים שעל הפרק מוביל עו"ד יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה – אכיפה כלכלית, באמצעות שלושה גופי אכיפה מרכזיים: משטרת ישראל, יחידת יהלום של רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון של משרד המשפטים. מדובר בתפקיד מטה חדש שהגה לדור ונוצק על פי מידותיו של שפר כמנהל לשעבר של הרשות לאיסור הלבנת הון, מוקד המודיעין הכלכלי הגדול במדינה. "עם כל הכבוד למאות המיליונים שנתפשו, עוד לא פרענו מחצית ממה שניתן", מצהיר שפר. "הסיבה לכך היא שלצורך חילוט בפועל עדיין נדרש לנו הרף הגבוה של הרשעה פלילית בהליך שהוא אזרחי במהותו. בארצות הברית ואנגליה רכוש שהושג בעבירות פליליות מחולט בהליכים אזרחיים, שהם קלים יותר להוכחה ואינם קשורים בהכרח להרשעת העבריין".

בחוק הישראלי קיימים שני סוגי חילוט, פלילי ואזרחי, אולם עד כה היה נהוג לפעול בעיקר לפי החילוט הפלילי, שיש לו שלוש דרכי פעולה: חילוט לפי פקודת הסמים, שבו חובת ההוכחה למקור הכסף היא על המורשע. חילוט לפי חוק איסור הלבנת הון, שבו החילוט מבוצע לפי הקשר של הרכוש שנתפש לעבירה. חילוט לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה, שבו מחלטים כל נכס קיים של העבריין המורשע, עד לסכום שהוגדר בעבירה. במקרים בהם יש יתרות רכוש חשודות ניתן להכיל עליהן במשולב גם חילוט לפי חוק איסור הלבנת הון, כדי "להוציא את בלעו של הגזלן מפיו", שזהו העיקרון המנחה בהצעת חוק חדשה של משרד המשפטים.

שפר: "בתקופה האחרונה אימצנו את המודל הבריטי למאבק ב'אורח חיים עברייני', שקובע כי מי שמורשע עוברת אליו החזקה להוכיח את המקור לרכושו והכנסותיו. במקביל אנחנו מקדמים חוק חדש: חילוט תקבולי עבירה, שמאחד את שלוש דרכי הפעולה בחילוט הפלילי הנוכחי ומתקן את הליך החילוט האזרחי, הליך שהוא מוגבל מאוד כיום".

בפרקליטות מודעים לביקורת על כך שמדובר במהלך בעל היבטים דרקוניים, אבל מבקשים לציין כי הם מקפידים לפעול במשורה. "הציבור דורש ואנחנו מחוייבים להפחתת כדאיות הפשיעה", אומר שפר, "בחרת באורח חיים עברייני? נחלט לך כל רכוש שאינך יודע להסביר את מקורו הלגיטימי. למה לא בעצם?".

המכללה לאכיפה כלכלית 

עו"ד שלמה למברגר

בכל מחוזות הפרקליטות פועלים כיום מומחים לתחום אכיפה כלכלית, בין היתר מאחר שבהליכי חילוט מתקיימים הליכים משפטיים מול מבקשי זכויות אזרחיים על הרכוש שנתפש אצל העבריינים. בנקים, חברות רכב, נותני שירותי מטבע, יזמים ובני משפחה, כולם דורשים חזקה על הרכוש ומיוצגים על ידי מיטב עורכי הדין לעניינים אזרחיים, עולם תוכן שלא היה מוכר עד כה לפרקליטים פליליים.

"פרקליט פלילי חייב היום לדעת מהי אכיפה כלכלית ומהו חילוט", אומר פרקליט מחוז הדרום, עו"ד שלמה למברגר, "בישיבה של הפרקליטים במחוז הודעתי כי מי שלא ייכנס לתחום האכיפה הכלכלית יישאר בעולם הישן. שנת 2011 היא השנה המשמעותית אצלנו, הקמנו חוליית אכיפה כלכלית מחוזית שמורכבת משלושה פרקליטים: שניים פליליים עם מיומנויות כלכליות, ואחת מהפרקליטות האזרחית. החולייה עוברת על 100 אחוז מהתיקים במחוז ובוחנת מי מהם מתאים לאכיפה כלכלית".

לצד חוליות האכיפה הכלכלית שמפשפשות בתיקים ומחפשות כסף גדול, גם פרקליטים מן השורה למדו להפנות אליהן תיקים רלוונטים. פרקליט אחד אומר, "הלו, פה יש רכב טוב לקחת", אחר מציע בתיק שלו "בית שווה ועסק שנרכש רק לאחרונה". מאחר וחברי חוליות האכיפה הכלכלית מגיעים מתחומים שונים, הם גם נגישים לארסנל פעולות רחב יותר, אחד מציע כיוון של אכיפת מס, אחר מציע חילוט אזרחי, הפליליסט מפנה ליתרונות החילוט לפי חוק ארגוני פשיעה או חוק איסור הלבנת הון, והאזרחיסט מציע אקט מינהלי.

"לפי המודל הזה הקמנו בכל מחוז פורום חילוט", אומר שפר, "התחלנו למדוד בצורה מסודרת כמה אנחנו מחלטים בדיוק, זאת אומרת כמה מס אנחנו גובים מעבריינים. אלה דברים שבעבר לא מדדו אותם, אבל כאשר רואים את הנתונים זה מרחיב את הלב. עבריינים שכל רכושם נתפש מתחילים לבקש להפשיר להם כספים למחיה או למימון ההגנה המשפטית שלהם".

מעבר לתיק הפלילי שעל הפרק, חוליות האכיפה הכלכלית, בסיוע חוקרים של המשטרה, רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון, בודקות את כל הנדל"ן של העבריין המדובר, את חשבונות הבנק שלו, את הרכבים שהוא וקרוביו משתמשים בהם, ואפילו את שומות המס שלו. לאחרונה מוגשות שומות מס אזרחיות לעבריינים מורשעים, אחרי הענישה והחילוט. 

עו"ד יהודה שפר

כך למשל, ראש ארגון הפשע מבאר שבע, חגי זגורי, וכמה מבכירי אנשיו, קיבלו לתוך הכלא שומת מס בהיקפים של מיליונים, שומה המבוססת על הרווחים שהפיק מהעבירות בהן הוא הורשע. במקרה של זגורי חישבו מה היה מחזור הכספים בקזינו של אוניית התענוגות המפורסמת עליו הוא חלש. שומת מס הוגשה גם לתוך תא הכלא של יניב בן דוד, עבריין מיהוד שהשתלט על חברות ההתקנה של הכבלים והלווין והפיץ דרכן חשבוניות פיקטיביות בהיקפים של מאות מיליונים. לפי בן דוד עצמו בכלא, מס הכנסה דורש ממנו כעת 550 מיליון שקל. מרשות המסים נמסר כי הם מנועים למסור מידע על שומות מס של אזרחים.

מספרי החילוט מאתגרים גם את המשטרה, שם הציבו לכל תחנה נידחת יעדי חילוט מספריים, בדיוק כפי שמציבים לסוכני מכירות, ומעודדים מודעות לתיעדוף תיקים עם כסף. כאשר מפקד יחידה בלהב 433 מחליט היום ללכת על תיק מסוים הוא יעדיף תיק שבו יש פוטנציאל לחילוט רכוש משמעותי. אם פעם התעניינו בפרקליטות רק במארג הראיות הפליליות, היום חלק ניכר מכל ישיבה מתעסק בשאלה המפורסמת: איפה הכסף.

בישיבות על תיקים של ארגוני פשע ושחיתות ציבורית יושבים בחדרו של פרקליט מחוז כ-30 אנשים מדיסציפלינות שונות: משטרה, יהלום, מס הכנסה, משרד האוצר. עד שהחוקרים לא מדווחים על מציאת הכסף הפרקליטים לא מאשרים יציאה לחקירה גלויה, ולא פעם נדחו מועדים של חשיפת חקירות עד למציאת נתיבי הכסף. איתור הכספים הוא תהליך חשאי וסיזיפי אשר כולל חיקורי דין בחו"ל ומגעים רגישים עם מקורות מודיעיניים בעולם התחתון ובקהילה הפיננסית. הכל מתוזמן לכך שבפרוץ החקירה הגלויה, הצווים והמידע הקונקרטי יהיו זמינים לפרקליטים ולחוקרים, כי אחרת, דקה אחרי שעת השין הכסף נעלם.

הישיבות המשותפות יצרו סוג של מכללה לאכיפה כלכלית. פרקליטים, שוטרים, אנשי רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון, נפגשים לשני סבבים של שבוע בכל מחוז, שבהם מעבירים השתלמות הדדיות בנושאים המקצועיים. אגב, התקצוב של המכללה המאולתרת מגיע מקרנות החילוט שאליהן מועבר הכסף בסוף התהליך. "הפרקליטות מנותקת מתקציבי קרנות החילוט, כדי להימנע מניגוד עניינים", אומר שפר, "אבל הרעיון של הקרנות הוא שהעבריין מממן את אכיפתו".

גם משרדי עורכי הדין הפליליים נערכים למצב החדש והחלו לצרף עורכי דין אזרחיים לייצוג בתיקים הגדולים, מה שמכביד את הנטל על הלקוחות. בבראנז'ה של הפליליסטים גם התחילו להבין שחלק בלתי נפרד מהסדרי הטיעון הם תשלומים לקרן החילוט, לא פעם סניגורים אומרים לפרקליט בכיר במהלך משא ומתן על העונש, "אתה אוהב כסף, אנחנו מכירים אותך".

ואכן, חלק גדול מהכסף כבר חולט בפועל, בכפוף להרשעות הנאשמים. בשנת 2012 בלבד חולטו למעלה מ-50 מיליון שקל ומאות פריטי רכוש יחודיים ואותנטים. להלן רשימה חלקית אם כי בלעדית של תיקי החילוט הבולטים בשנים האחרונות.

אהרון כהן (סאקון) – תיק הקרוסלה הצרפתית
בפרקליטות מנפנפים בתיק הזה כהצלחה כבירה: חילוט של 22 מיליון שקל מתוך 62 מיליון שקל שהופקדו על ידי עולה חדש מצרפת בכמה בנקים בישראל, תוך ביצוע עבירות של הימנעות מחובות הדיווח של הנהנה האמיתי בחשבון בנק – עבירות לפי סעיף 3ב' לחוק איסור הלבנת הון, מה שסניגורים פליליים נוהגים לתאר כ"סעיף טכני חסר משמעות".

עם זאת, היכרות מעמיקה יותר עם התיק מלמדת כי בתמורה לחילוט העצום העדיפו גופי האכיפה בישראל לעצום עין בכל הקשור למיצוי החקירה על עבירות המקור אשר יוחסו מלכתחילה לנאשם ושותפיו – מרמה והונאה של ממשלת צרפת בהיקפים של 248 מיליון אירו, שמהם נגנבו 46 מיליון משלטונות המע"מ של צרפת. לפי החשד, הנאשם משתייך לכנופייה של נוכלים יהודים מצרפת וטוניסיה אשר הקימו בצרפת חברות פיקטיביות וסחרו באמצעותן במכסות הפחמן הממשלתיות שמונפקות למפעלים מזהמים, על פי אמנת קיוטו להגנה על הסביבה. בצרפת מכונה הפרשה הזו, "תיק הקרוסלה", בשל הסיבוב שעשו הנוכלים עם מכסות הפחמן והכסף, שיצא לבסוף מצרפת לאנגליה ומשם עבר להונג קונג וישראל, בה הופקדו כ-20 מיליון אירו בתחילת 2010.

בפרקליטות טוענים כי הסדר הטיעון עם הנאשם הושג רק לאחר שאפסו הסיכויים להוכיח ברמת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי, שמקור הכסף הוא בעבירת המרמה בצרפת. מנגד, חוקרי יאחב"ל כן הצליחו להוכיח את הדיווח הכוזב לבנקים – החשבונות נפתחו על ידי בן משפחה צעיר בזמן שהנהנים בכסף היו אהרון כהן בישראל, בני משפחה ואנשים נוספים בארץ ובחו"ל, וכמה ארגוני פשע ישראלים שהחלו להתקוטט בינהם על הזכות "לשמור" על עברייני הצווארון הלבן מצרפת.

בפרקליטות טוענים כי טענות הסניגורים על כך שמדובר בעבירה טכנית של אי דיווח בטלות בשישים לאור העובדה, שמדובר בכלי עוצמתי נגד תופעת ה"קופים". אם "קוף" לא מדווח על נהנה אמיתי בכסף זו עבירה של הלבנת הון והמדינה רשאית להעניש את ה"קוף", אבל גם לחלט את כל הכסף, בדיוק מה שהבוס האנונימי ביקש להסתיר.

אז הגנב שילם 22 מיליון שקל, אבל הלבין באמצעותכם 40 מיליון שקל.

יהודה שפר: "לא לטעות, הוא לא שילם דמי כופר והלבין את הכסף, אם יהיו בעתיד ראיות לעבירות המקור יהיה אפשר לשים את היד על יתרת הכסף. אין כאן נוסחה מדעית, פרקליטות מחוז תל אביב הגישה כתב אישום טוב לפי סעיף 3ב', על יסוד הראיות שהיו בתיק – כוונה לגרום לדיווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון. בעבר ספגנו ביקורת לגבי אכיפת סעיף זה. דווקא תיק זה הוא דוגמא מוצלחת לאכיפה במקרה שבו אין מספיק ראיות להוכחת עבירת המקור, אבל יש ראיות להוכחת רישום מירמתי בעת פתיחת חשבון בנק בישראל. על יסוד זה הורשע העבריין וסכום משמעותי של 22 מליון שקל חולט ממנו".

רמי סבן – סוחר נשים אן בן ממשיך?
רמי סבן הורשע עם ששה אחרים במאות עבירות של סחר בנשים, סרסרות וסחר בבני אדם למטרת זנות, עבירות המקור שתרמו להשגת רכוש אסור לפי חוק איסור בלבנת הון. אחרי שסבן נשפט ל-18 שנות מאסר, ביקשה התובעת, עו"ד פיה גלבר מפרקליטות מחוז תל אביב, לחלט מכל הנאשמים הרלוונטים רכוש בשווי 5,3 מיליון שקל (4,8 מיליון, דמי האתנן של הנשים, ועוד 500 אלף שקל מחזור הקנייה והמכירה של הנשים). כדי לקבוע את סכום החילוט ציין בית המשפט גם את עסקי הנאשמים:
500 אלף שקל – השקעה בהקמת מכון בשם "לה ספא" בתל אביב.
468 אלף שקל – רווחים מהספא לפי 18 אלף שקל לחודש ב-26 חודשי פעילות.
1,080 מיליון שקל (270 אלף דולר) – השקעה במועדון לילה בקפריסין.
255 אלף שקל – הכנסות מעסקים שונים בקפריסין.

נתפשו וחולטו לבסוף:
360 אלף שקל – מכונית ב.מ.וו (2005) של ילנה ירשובה סבן – אשתו של הנאשם.
1,3 מיליון שקל – מגרש בגודל חצי דונם של "בן ממשיך" שקיבל מהוריו במושב מגדים.
435 אלף שקל – מכונית ב.מ.וו של נאשם 3, דוד מוראידי.
890 אלף שקל – מגרשים חקלאיים של נאשם 3 באזור כפר קיש.
215 אלף שקל – מגרש של נאשם 4, יעקב מוראידי, בכפר קיש.

סבן הוא עבריין שהורשע כבר בעבר בעבירות סחר בנשים, אבל המשיך לנהל את עסקיו מהכלא, וכאשר שוחרר אף הרחיב אותם במזרח אירופה וקפריסין, בשילוב הדוק עם משפחות הפשע אבוטבול ואוחנה. בשנת 2009 הוא הועמד לדין בשנית והפעם תפשו לו רכוש ומקרקעין, כאשר בדיון על החילוט ניטשה מחלוקת בעניין המגרש במגדים.

אימו טענה בתצהיר שהגישה לבית המשפט, כי בשנת 1999 היא נתנה לו את הקרקע במתנה, כבן ממשיך במושב, אבל לנוכח הרשעתו היא מאוד מתביישת במעשיו ולכן דורשת חזרה את המתנה, כדי שאחיו יקים את ביתו במושב. גם הנהלת האגודה השיתופית העבירה תצהיר לבית המשפט, ובו נטען כי האגודה מסרבת שבן המושב סוחר הנשים יתגורר בקרבם, ולכן יש להחזיר את החלקה למשפחה. שני אחיו אף הם טענו לזכות בקרקע, ואפילו אשתו של סבן טענה לחזקה על חצי מהמגרש לפחות.

בחקירה הנגדית נשאלה האמא, מדוע אחרי הרשעתו הראשונה של בנה בסחר בנשים בשנת 2001 לא ביטלה את המתנה. בעודה מתלבטת, פלט אחד האחים שישב באולם, "מה זאת אומרת, אז לא היה חילוט". התשובה הזו סייעה למוטט את תום הלב של הטוענים לזכות על הקרקע ובית המשפט הורה על החילוט, בין היתר משום שסוחר הנשים הבינלאומי המורשע מעולם לא שקד באמת על התכלית המקורית שלו כבן ממשיך במושב חקלאי– עבודת אדמה.

אורי לוזון – זוכה הלוטו הסדרתי
אורי לוזון נחשב לאגדת פשע בגוש דן, החל מהמאסר בתיק שונצינו המפורסם עם האחים אלפרון בשנות השמונים, עבור בחשדות על היותו שותף אסטרטגי של זאב רוזנשטיין ברצח יחזקאל אסלן (הסתיים ללא הליכים) בשנות התשעים, ועד לחיבור האולטימטיבי שלו עם עמיר מולנר בשנות האלפיים עד היום. בשנת 2009 נעצר לוזון בפרשת "כוכב הצפון", שבה עד מדינה הפליל 15 נאשמים בעבירות שונות של יבוא קוקאין מקולומביה ושיווקו בישראל.

מיד לאחר המעצר הסתערו בפרקליטות מחוז מרכז על כל הנכסים של לוזון ובני משפחתו הגרעינית, תפשו 650 אלף שקל בחשבונות הבנק שלו ושל בני המשפחה, תפשו שלושה ג'יפים יוקרתיים – ב.מ.וו, קרייזלר גרנד שירוקי ופולקסווגן טוראג, ובנוסף הטילו משכון של המדינה על דירה בת ארבעה חדרים בצפון תל אביב.

סביב תפישת הדירה התנהל דיון פיקנטי בבית המשפט, פרקליטו עו"ד מוטי כץ טען כי הדירה היא בית המגורים של המשפחה בת חמשת הנפשות, אמנם היא מושכרת אבל דמי השכירות משמשים את המשפחה לתשלום השכירות בדירת מגורים אחרת ברמת השרון. להוכחת מקור הכסף לרכישת הדירה הציג לוזון שני טופסי זכייה בהגרלות לוטו. באחד מחודש מאי 2000 זכה הוא עצמו ב-820,123 שקל, ובהגרלת לוטו מחודש אפריל 2003 זכתה רעייתו עם אחרים בסכום גדול אף יותר, 4,568,644, וכספים אלה שימשו לרכישת הדירה.

עכשיו חזר נטל ההוכחה לתביעה, וזו הראתה כי אשתו של לוזון לא ידעה לומר מי הם שותפיה לזכייה הגדולה בלוטו. כמו כן הראתה התביעה, כי שמונה ימים לאחר הזכייה נמשכו רוב הכספים מחשבונות הבנק בהם הופקדו, ולא נמצא קשר לשימוש שעשו הלוזונים בכספי הזכייה לצורך רכישת הדירה לכאורה, מה גם שהיא נרכשה באמצעות משכנתא. השופטת קלרה רג'יאני הורתה על חילוט זמני של הדירה וכל הרכוש שנתפש.

לימים נחתמה עם לוזון עסקת טיעון, הוא הורשע בניסיון לביצוע עסקת סמים ונשפט לשש שנות מאסר, אבל הפרקליטות גם הסכימה לוותר על חילוט הדירה והכספים שנתפשו. שלושת הג'יפים הוחזרו לחברת הרכב שממנה נרכשו ורק הכספים שכבר שולמו עבורם חולטו לטובת המדינה.

הפיקנטריה שנחשפה במהלך המאבק על תפישת הדירה מלמדת משהו על היצירתיות של עבריינים בקרבות ההישרדות שלהם, ועל כך שרכוש אשר נתפש בחילוט זמני אינו בהכרח הרכוש שיחולט לאחר ההרשעה. בפרקליטות אומרים שהניצחון הזמני שלהם מלמד על נחישות ומקצוענות. עוד טוענים שם, כי עקב טיעוני לוזון הם מתכוונים לדרוש בחקיקה שזכיות במשחקי המזל של הטוטו ומפעל הפיס ישוייכו שמית, כך שלא יהיה ניתן לסחור בהם לצורכי הלבנת הון. 

מתחם הבית של דומרני במושב עוצם לפני ביטול הפלישה

שלום דומרני – הזיזו את החומה
המרדף אחרי ראש ארגון הפשע מהדרום, שלום דומרני, מצטייר כמו יעד מועדף של יאל"כ, רשות המסים, הפרקליטות, והתקשורת יש לומר ביושר, וזאת עוד לפני שמזכירים את אויביו מהעולם התחתון – יצחק אברג'ל ומילאד ג'רושי למשל?

כך או כך, מאחר ודומרני לא הורשע בשנים האחרונות בעבירות מהסוג שניתן לחלט רכוש בגינן, ומהסיבה שכמו רבים מהקולגות שלו כמעט ולא רשום על שמו רכוש משמעותי, גייסו בצוות האכיפה הכלכלית של פרקליטות מחוז הדרום גם את מינהל מקרקעי כדי לזנב בדומרני. צוות האכיפה הכלכלית המחוזי גילה כי במתחם הבית של דומרני במושב עוצם נמצאו פלישות לשטח ציבורי פתוח של המינהל. המינהל, באמצעות פרקליטות המדינה, ביקשה מבית המשפט להורות לדומרני לפנות לאלתר את השטח אליו הוא פלש, ולהרוס את החומה הפורסמת שסביב הבית ואת בריכת השחייה שהחלו לבנות בשטח ללא היתר.  בחודש נובמבר 2011 הורה בית המשפט להשיב את השטח למדינה, דומרני היושב במרוקו הורה להרוס את החומה המפורסמת סביב ביתו ולאחרונה הקימו אותה מחדש בגבולות השטח הפרטי שלו בלבד – 660 מ"ר עם נוף מרהיב של מרחבי הנגב.

אסי אבוטבול – בציר דל
סביב אימפריית הפשע של משפחת אבוטבול פורסמו ידיעות תקשורתיות וחשדות פליליים על עשרות מיליוני שקלים שנעו בין נתניה לבין מעוזי ההימורים של המשפחה, קזינו רויאל בפראג וספינות הקזינו באילת. בעשור האחרון ספגה המשפחה מכות מכל הכיוונים: האבא האגדי פליקס חוסל; אחיו צ'רלי ספג חמישה כדורים בבטנו וניצל ממוות בזכות טיפול מסור שקיבל בבית חולים הלל יפה, אבל לאחר מכן נאלץ ללוות את בניו הצעירים שנשלחו למאסר עולם ומאסרים ממושכים אחרים; פרנסואה אבוטבול חוסל לאחר שכבר איבד בקרבות עם עבריינים את התרנגולת שהטילה לו ביצי זהב, רשת מסעדות "בת האיכר" בנתניה; אסי אבוטבול הצעיר שהתיימר להנהיג את המשפחה, נשפט ל-18 שנות מאסר לאחר שבשנת 2007 הוא נעצר והורשע בעשרה אישומים של סחיטת דמי חסות מאנשי עסקים ועבריינים בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים.

עם כל הכבוד לסיפוק של חוקרי יאחב"ל, על ההרשעה והעונש החמור, בשל היעדר צוותי אכיפה כלכלית מיומנים בתקופת הזוהר של משפחת אבוטבול חולטו למשפחה "רק" שלוש מכוניות יוקרה, ועד כה לא נמצא זכר למיליונים המיתולגיים של משפחת הפשע הראשונה בישראל.
רכוש שחולט לאסי אבוטבול:
ג'יפ ממוגן קרייזלר גרנד שירוקי (2007) – שלו
ב.מ.וו 320 (2007) – של אשתו קארין
ב.מ.וו 320 (2007) – של אחותו שירלי

חברת קאמור לסחר ברכב דרשה לקבל את הרכבים שנתפשו, בטענה שאסי אבוטבול לא סיים לשלם עבורם, אולם השופט עודד מודריק מבית משפט המחוזי בתל אביב דחה את הבקשה והפנה אותם לתבוע את אבוטבול בכלא. מנגד, לבקשת עו"ד ניר פלסר בשם שירלי אבוטבול, שהוכיחה כי שילמה בעצמה על חלק מהמכונית שנרכשה מקאמור, הורה השופט לחלט רק 30 אחוז מערך הרכב.

מנהל הפרויקט הביטחוני והיחס המועדף של אל–אופ
מנהל פרויקט טכנולוגי ביטחוני סודי, שבוצע לפי הזמנה של חברת אל-אופ, הקים באמצעות בן משפחה שלו חברה לכוח אדם שנתנה שירותים פיקטיביים לפרויקט הסודי, בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים ועל פני כמה שנים. החברה, שהייתה רשומה על שם בן המשפחה, העסיקה במיקור חוץ חברה פרטית נוספת שרוב עובדיה היו בנות משפחה של מנהל הפרויקט, אשר שמו אסור לפרסום – אשתו ושתי בנותיו. הפרשה נחשפה עקב דיווח של עובדת אל-אופ למבקר הפנים, ובשלב המעצרים נתפסו בחשבונות בנק 3,7 מיליון שקלים שחולטו באופן זמני.

בעסקת טיעון, שרקמו עו"ד רונן רוזנבלום ועו"ד נתי שמחוני ממשרד אדרת שמחוני, נשפטו הנאשמים לשישה חודשי עבודות שירות ולקנס בסך 75 אלף שקלים, וביקשו מבית משפט להכריע בנוגע לבקשת המדינה לחלט את כל הכסף. בשלב הזה נכנסה לתמונה חברת אל-אופ, שטענה כי הכסף נגנב ממנה ולכן היא אמורה לקבל אותו בחזרה. בניגוד לחברת קמור, שבקשתה לקבל את כספי מכירת מכוניות הב.מ.וו של אסי אבוטבול נדחתה, החברה הבטחונית זכתה לאוזן קשבת. בהסכם פשרה הוחלט שמיליון שקלים יעברו למדינה, והיתרה בסך 2,7 מיליון, יוחזרו לאל-אופ, שהתחייבה להעביר חצי מיליון שקלים לתעשיות הצבאיות.

תיק גאיידמק – דירה של הבת נפדתה בשני מיליון שקל, ועוד 13 מיליון
תיק ארקדי גאיידמק וסניף הירקון של בנק הפועלים ידוע בכינוי, יום הכיפורים של פרקליטות מחוז תל אביב – מיסוי וכלכלה, בכל הקשור לניתוח ראיות בעבירות על חובת הדיווח לפי סעיף 3ב' של איסור הלבנת הון בנישת הצווארון הלבן. בשל הקושי הראייתי, שמוסבר בין היתר בסלחנות כלפי הבנק וגאיידמק שיתכן ולא היו מודעים מספיק לתקנות חוק איסור הלבנת הון החדש דאז (שנת 2000), התיק הסתיים בהסדר טיעון עם הרשעות בעבירות מינוריות ביותר – עבירות מנהלים בתאגיד, ותחבולה.

חרף המודעות לתבוסה הצורבת וההסדר המקל שנכפה על המדינה, עם קנס מצחיק של 21 אלף שקל על העבירה, בכל מה שקשור לאכיפה כלכלית לא ויתרו בפרקליטות וחילטו 15 מיליון שקל מהנאשמים – משני פקידי הבנק באמצעות החברה לנאמנות של בנק הפועלים, ומגאידמק עצמו. המדינה דרשה לחלט דירה שהיתה רשומה על שם בתו של גאידמק והוטל עליה משכון של המדינה בזמן החקירה והמשפט. לפי הפרקליטות, במהלך המשא ומתן על סכומי החילוט הגיעו הצדדים להסכמה שהדירה תישאר בבעלות בתו וגאידמק ישלם תמורת שחרור המשכון שני מיליון שקל.

תיק הבורסה ליהלומים – 50 מיליון שקל ויהלום ענק בשני מיליון
תיק מסתורי של מלביני הון מקצועיים מהשורה הראשונה. כוח משימה משולב של יאח"ה להב 433, יחידת יהלום של רשות המסים וחקירות מע"מ ירושלים, בליווי פרקליטות המדינה – מיסוי וכלכלה, חשפו צ'יינג' בשם צ'ק ליסט, שפעל במשך שנים כבנק מחתרתי בלב מתחם הבורסה לאבני חן ברמת גן.

החקירה הסמויה החלה בחודש נובמבר 2011 עם קבלת מידע מודיעיני מאנשים בשוק האפור ובהנהלת הבורסה, שהם עצמם נטלו חלק בפעילות האסורה. איסוף הראיות נמשך באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים (סיגינאט) ומאגרי מידע "חכמים", ואז נחשפו ותועדו דרכי הפעולה של הצ'יינג' והלקוחות שלו. לפי החשד, כל המעורבים ניצלו את הסדרי האמון המיוחדים אשר נהוגים במילייה היהלומנים לצורך הלבנת הון שיטתית – אספקת שירותי מטבע במאות מיליונים במסווה של ביצוע עסקאות יהלומים פיקטיביות, ותוך ניצול היתרונות של פטור מלא מתשלומי מע"מ בעסקאות יהלומים.

החוקרים עברו לחקירה גלויה בראשית שנת 2012, אז הם חקרו ועצרו עשרות חשודים, בינהם מנהלי ה"בנק" ועובדיו, שלפי החשד תיווכו בעסקאות הפיקטיביות שביצעו יהלומנים ועובדי בורסה בכירים. בחודש דצמבר 2012 עבר התיק לפרקליטות לצורך החלטה על הגשת כתבי האישום.
רכוש שחולט זמנית
30 מיליון שקל – הערות אזהרה בנכסי נדל"ן מגוונים.
19 מיליון שקל – כסף מזומן שנתפש בחשבונות בנק ובתי השקעות.
שני מיליון שקל – יהלום גדול אחד (ועוד יהלומים שטרם הסתיימה הערכת שוויים).
מיליון שקל – שמונה כלי רכב שונים של חשודים.

שי רביב – 5 מיליון שקל מאשף ההימורים מרמת אפעל
שי ועידו רביב הם שני בני טובים מרמת אפעל שהקימו בדרום אמריקה רשת אתרים להימורים על אירועי ספורט בארץ ובעולם. בהמשך עברו האתרים לפעול באירופה וישראל, בין היתר באמצעות חברות פיקטיביות למכירת מוצרי חשמל וחשבונות בנק פיקטיביים, במטרה לעקוף את איסורי הסליקה של חברות האשראי למהמרים מישראל.

באמצעות עורכי הדין רונן רוזנבלום ונתי שמחוני הגיעו האחים לעסקת טיעון, רק שי הורשע בניהול הימורים לא חוקיים, נגזרו עליו 20 חודשי מאסר בפועל ותשלום של 3,750,000 שקל לקרן החילוט, ועוד 1,250,000 אלף שקל לשלטונות המס בארץ.

ריקו שירזי – שעון הובלוט עם יהלומים שחורים
ברון השוק האפור מנתניה עומד כעת למשפט על עשרות עבירות של השתמטות מתשלום מע"מ ומס הכנסה, לצד עבירות על חוק איסור הלבנת הון. הרקע, הפצת חשבוניות פיקטיביות במסגרת מערך ההלוואות המשומן שלו לטובת השתמטות מתשלומי מסים – הן שלו כנושה המלווה בריבית, והן של הלווים החייבים, אנשי עסקים וחברות מסחריות. פרקליטו הפלילי הקבוע עו"ד משה שרמן גייס את עו"ד שלמה בן אריה למאבק בחזית הכלכלית.
רכוש שנתפש בחילוט זמני:
3,055,000 – צ'קים שנתפשו בצ'יינג' בהרצליה.
740 אלף שקל – מכונית מכונית מרצדס שמשמשת אותו.
265 אלף שקל – מכונית ב.מ.וו של אשתו לשעבר.
173 אלף שקל – מכונית ב.מ.וו של בתו.
176 אלף שקל – שעון מסוג הובלוט, שחור עם יהלומים שחורים.

האחים חג'ג – נדל"ן מניב באווירה של קאסמים
האחים יגאל, מתי ומשה חג'ג' הם מנהיגים של משפחת פשע נוספת מאשקלון. הם חלשו על אימפריית הימורים מקומית במיוחד בחלון ההעברות מאז שדומרני עבר לליגה של הגדולים ונסע למרוקו. אמנם מדובר בתיק מקומי של ימ"ר לכיש ורשות המסים, אבל כתב אישום חמור מייחס להם ארגון הימורים בלתי חוקיים ב-10 סניפים ברחבי הארץ, כולל עבירות סחיטה באיומים ואיסור הלבנת הון. תיק החילוט מלמד על הפרופרוציות של משפחת הפשע הזאת, או על היעילות של האכיפה הכלכלית במחוז הדרום.
רכוש שנתפש בחילוט זמני:
נדל"ן להשקעה – עשרה מגרשים באשקלון, במועצה האזורית חוף אשקלון ובאופקים.
210 אלף שקל – כסף מזומן בחשבונות בנק של האחים.
ג'יפ קרייזלר שירוקי.
ג'יפ האמר H3.
ג'יפ הונדה.
יונאדי אקסנט.
מאזדה 3.