 |
| הכניסה לבית מעצר אבו כביר |
שירות בתי הסוהר מבקש להשוות את סמכויות האכיפה שלו מול עצורים לאלה שמוקנות לו על ידי החוק מול אסירים. בהצעת חוק חדשה, סמכויות אכיפה – מעצרים, מבקש משרד המשפטים לאפשר לשב"ס להעמיד לדין משמעתי עצורים בבתי מעצר, בדיוק כפי שזה נעשה מול אסירים שפוטים בבתי הסוהר.
בשנים האחרונות הושלם התהליך של העברת האחריות על עצורים – כליאה בבתי מעצר וליוויים לבתי משפט – מהמשטרה אל יחידת נחשון של שירות בתי הסוהר. לכל אורך התהליך הבחינו בשב"ס כי תנאי המשמעת הברורים של האסירים בבתי הסוהר, אינם ברורים כלל וכלל לעצורים שמגיעים למתקני המעצר היישר מהרחוב. המפגש הראשוני עם תאי המעצר בתחנות משטרה ובתי מעצר, שהם לכשעצמם אינם מכבדים את יושביהם, הן מבחינת התנאים הפיזיים והן בשל הצפיפות והמרקם האנושי, מוביל למקרים רבים של אלימות בין עצורים אבל גם לוונדליזם כלפי המתקנים. הוונדליזם הזה מבטא בדרך כלל כעס נגד המשטרה, נגד השיטה, נגד השותף לתיק ומעל לכל כעס של העציר עצמו על עצמו.
"אמצעי המשמעת הקיימים היום אינם נותנים מענה מספק לאכיפת המשמעת בקרב עצורים ומניעת גרימת נזק מכוון למתקנים לציוד", נמסר מדוברות משרד המשפטים. בתזכיר החוק החדש מוצע להטיל קנס כספי על עצורים שיגרמו נזקים למתקני מעצר. כמו כן מוצע, כי הסדרי המשמעת הנוכחיים יוחלפו בהוראות מקבילות הקיימות ביחס לאסירים ויעוגנו במסגרת חקיקה ראשית. החוק החדש יכלול הסדרה של ההליך המשמעתי נגד עצורים: פירוט של עבירות משמעת והעונשים החלים עליהם, זהות קצין השיפוט המוסמך, אפשרות לערער על תוצאות הליך משמעתי באמצעות פנייה לסוהר בכיר שיוסמך לביטול או הקלה של עונש משמעתי.
כספי הקנסות ייגבו מחשבונות הקנטינה של העצורים ויופנו לקרן הרווחה של האסירים אשר מנוהלת על ידי שב"ס ומשמשת לשיפור תנאי הכליאה, ו/או לפיצוי על נזקים שנגרמו לשב"ס. גובה הקנס המקסימלי ייקבע על ידי השר לביטחון פנים. סנקציות נוספות יהיו שלילת ביקורים וטלפון, בידוד (עד 7 ימים רצופים) באישור מפקד מתקן המעצר. החוק מבהיר גם, כי קיומו של הליך משמעתי אינו מבטל את זכות המדינה להגיש נגד העצור הליך פלילי באותה עבירה.
