 |
| תורת לחימה חדשה: תא הפרדה זוגי, מיטה טלוויזיה ושולחן כתיבה |
פורום עורכי הדין הפליליים של לשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד אבי חימי, עורך ביום חמישי (27 דצמבר) פאנל מיוחד לנושא הכליאה בתנאי ההפרדה הארצית. בפאנל ישתתף השופט המחוזי, אברהם טל, והוא נועד לתת ביטוי ראשון לנושא שמטריד מאוד כ-200 אסירים, בני משפחותיהם ומקורביהם.
הפרדה ארצית היא חלק מתורת לחימה חדשה יחסית של המשטרה ושירות בתי סוהר, בברכת הפרקליטות ומשרד המשפטים. היא נועדה לדכא מנהיגי אסירים ובמיוחד את ראשי ארגוני הפשיעה ובכיריהם. השיטה נועדה למנוע התפתחות בתוך בתי הכלא של מנהיגות עבריינית אשר חולשת על הפשע בחוץ באמצעות אסירים זוטרים, ותיקים ונאמנים, אשר משתחררים והופכים לחיילים או בכירים בארגוני הפשיעה.
נהוג לומר שהדוגמא המובהקת ביותר לכך הוא יצחק אברג'ל, מנהיג אסירים בלתי מעורער, צעיר וכריזמתי, שמאות אסירים משוחררים הפכו בכלא ובחוץ לחיילים פעילים בארגון הפשע שלו. אבל לא רק יצחק אברג'ל צבר עוצמה בכלא, יעקב אלפרון המנוח היה בקושי בן 20 כאשר היה עצור עד תום ההליכים בכפר יונה ו- 16 אסירים בכלא שאטה חברו יחד למענו, כדי לחסל את עד התביעה שלו, יפת נגר. מטבע הדברים בתי הסוהר מלאים במנהיגים פוטנציאלים מהסוג הזה אשר מרכזים סביבם אסירים שרק מחפשים שייכות. עם זאת, בכל פעם שאסיר כזה עוזב מתקן כליאה, הביתה או למתקן אחר, מיד צומח תחתיו מנהיג חדש.
מערך המודיעין המשותף של של שב"ס והמשטרה הוא זה אשר מגדיר את האסירים שמסווגים לכליאה בהפרדה ארצית. בדרך כלל מדובר בעבריינים בכירים או מסוכנים, אבל גם באסירים שהם טעוני הגנה בדרגה גבוהה.
לנוכח כמה פרשות מביכות בעבר הלא רחוק, בשנים האחרונות מנהלים את מערך המודיעין של שב"ס קציני משטרה מיחידות שטח מובחרות, מה שמשאיר את השליטה בידי המשטרה למעשה, אבל מבחינת העבריינים מדובר בענישה כפולה. כך למשל, מפקד אגף המודיעין בשב"ס היה עד לפני שנה וחצי, תת גונדר דני אבימאיר, לשעבר מפקד ימ"ר תל אביב, מי שהיה אחראי להרשעה של יוסי מוסלי, אסיר אשר שפוט ל-12 שנות מאסר ומרצה כמעט שבע שנים בתנאי הפרדה. גם מפקד אגף המודיעין הנוכחי, תת גונדר אבי רואיף, הוא איש משטרה מובהק אשר היה מפקד ימ"ר ירושלים ומפקד מרחב דוד במחוז ירושלים, אחד שמכיר כל עדות וסכסוך של חברי הכנופייה הירושלמית.
אסירי הפרדה ארצית מבודדים מכל מגע עם אסירים אחרים. הם נכלאים לבד בתא, או בתנאי הפרדה זוגית עם אסיר נוסף לכל היותר. בנסיעות לבתי משפט הם מובלים בפוסטה מיוחדת. הם יוצאים לבד לטיול היומי בחצר הכלא, אוכלים לבד בתא, צופים בטלוויזיה לבד. ביקורים יש להם רק עם בני משפחה מקרבה ראשונה (הורים, אשה, אחים, ילדים), בתנאי שאין להם עבר פלילי ושמודיעינית הם אינם מוגדרים מעורבים בפשיעה. הם אינם זכאים לחופשות, ואין סיכוי שיקבלו שחרור מוקדם בוועדת השחרורים. שיחות הטלפון שלהם מבוקרות ומואזנות בדרך כלל.
את התוצאות של המהלך הזה כבר מרגישים היטב אסירים רבים אשר שוהים בתנאי הפרדה מספר שנים. על חלקם אף ניתן לומר כי הם הולכים ומאבדים קשר עם הסביבה, בכלא ובחוץ, שלא לומר את שפיותם. אחד האסירים הראשונים שריצה מאסר ארוך בתנאים האלה הוא פרנסואה אבוטבול המנוח, אשר בשנת 2002 החל לרצות חמש שנים בתנאי הפרדה מוחלטים וכעבור שנה בחוץ נשפט לעוד שלוש שנים בהפרדה ארצית. אנשים שהכירו אותו לפני ואחרי נשבעים שלא היה מדובר באותו אדם. זמן קצר לאחר השחרור שלו הוא נקלע לבדידות קשה גם מחוץ לכלא ומהר מאוד מצא את מותו בסכסוך עם עבריינים. אחיו, אסי אבוטבול, גם הוא שוהה בתנאי הפרדה ארצית קרוב לחמש שנים.
בני משפחות, חברים ופרקליטים של אסירים בהפרדה ארצית מתלוננים רבות על תנאי כליאה אלה, בפנייה לבתי המשפט והתקשורת, אולם תלונות אלה לא זוכות לקבל מענה. המשטרה דווקא מתהדרת בענישה המחמירה, שב"ס נוקט בגישה פורמלית, הפרקליטות מגנה על המשטרה ושב"ס, ואילו בתי המשפט מגבים אוטומטית את ההחלטות של שלושת הגופים גם יחד.
האווירה הציבורית בישראל מושפעת מאוד מהחמרת הפשיעה, מהסחיטות והחיסולים, ובעיקר מהפגיעה בחפים מפשע. לפיכך, קולם של אסירים כמעט ואינו נשמע כיום גם בכלי התקשורת, בין היתר בגלל אמברגו גורף של שב"ס המשטרה והפרקליטות על ראיונות עם אסירים. כלי התקשורת מתעלמים מהנושא הזה באופן גורף, וגם כאשר מסקרים כבר נושאים הקשורים באסירים, הסיקור בדרך כלל מוטה לטובת המהלך של הענשת עבריינים באופן כללי ובכירי ארגוני הפשע בפרט.
דוברת שב"ס, סיון ויצמן מסרה בתשובה לשאלה על מדיניות שב"ס בנושא ההפרדה הארצית: "הליך ההפרדה הינו הליך חריג ביותר המתבצע תחת ביקורת שיפוטית קפדנית ובשים לב לכך שמתקיימות עילות הפרדה שבדין. המדוהר הוא בהכרח בל יגונה החיוני לשמירה על ביטחון האסירים, הסגל והציבור".
בהודעה משותפת של שני יושבי ראש הפורום הפלילי הארצי, עו"ד אבי חימי ואורי קינן נמסר: "מצבם של אסירי ההפרדה הארצית חמור וקשה, התנאים בלתי אנושיים בעליל ומוכתבים על ידי משטרת ישראל. יש חובה למגר לאלתר את התופעה הזו, לבטל מיידית את האגפים הללו, ויפה שעה אחת קודם, שכן מדובר בענישה בלתי אנושית שמתאימה למדינות עולם שלישי. תנאי ההפרדה גורמים נזקים פיזיים ונפשיים שאין להם תיקון. הפורום הארצי לא ינוח עד שאחרון אסירי ההפרדה יזכה לתנאים מינימלים אשר הולמים אמנות בינלאומיות לכליאת אסירים".
זכויות אדם
יום העיון של הפורום הפלילי הארצי בלשכת עורכי הדין יתקיים תחת הכותרת: "החזקת אסירים בהפרדה, ומה עם זכויות האדם?". בין המשתתפים בפאנל, שייערך בבית הפרקליט בתל אביב, ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, השופט אברהם טל, ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי וכתב הפלילים של ערוץ 10, דורון הרמן.
השופט טל ידבר על תפקיד השופט בהארכת תקופת האסיר בהפרדה ארצית. פאנל מיוחד בהשתתפות ח"כ חנין, ראש אגף האסיר בשב"ס עופרה קלינגר, ראשי המכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' לסלי סבה, וד"ר זאב וינר.
במושב השלישי ישתתפו כתב ערוץ 10, דורון הרמן, היועץ המשפטי לשב"ס, עו"ד אהוד הלוי והממונה הארצית על תחום ייצוג אסירים ומעצרים, עו"ד גליה ניצני. מצד עורכי הדין ישתתף בפאנל עו"ד מוטי כץ, שהלקוח הבכיר שלו, עמיר מולנר, ריצה שלוש שנים קשות בהפרדה ארצית.
את יום העיון תנחה הממונה על המבקרים הרשמיים בלשכת עורכי הדין, עו"ד רחלה אראל.
