 |
| יילחם על החיים. מישל ז'אנו |
קרן-אור אזולאי – "סקופ"
"הלחץ התקשורתי סביב כאבם של הורי הנערה המנוחה שקד שלחוב הניע את שופטי בית משפט העליון להפוך את החלטת הזיכוי של בית משפט המחוזי ממניעים אמוציונלים ולהרשיע אותי ברצח שלא על פי העובדות". כך טוען אסיר העולם מישל ז'אנו בשיחת טלפון מכלא שאטה, ימים אחדים לאחר שפרקליטו עו"ד אבי חימי הגיש לבית משפט העליון בקשה לדיון נוסף על חומרת העונש שהוטל על ז'אנו ועל השותף שלו ישראל גנון.
"ביקשנו דיון נוסף על מנת לקבל תשובות על כל סימני השאלה בתיק", מסביר חימי. "שני הנאשמים הורשעו ברצח שלחוב ובתקיפה חבלנית של החברה שלה ושל הנהג שהיו ברכב ונפצעו מירי. על הרצח הם קיבלו עונש מאסר עולם, ועל הפציעות 15 שנים במצטבר. בחודש אפריל יישמע הערעור על חומרת העונש המצטבר, ולאחר מכן נגיש בקשה לדיון נוסף על עצם ההרשעה, ובית המשפט יחליט אם לפתוח את התיק לדיון נוסף. בתיק הזה יש ספקות בולטים מאוד, שמתגברים מיום ליום, בין היתר בהסתמך על הזיכוי של הנאשמים על ידי שלושה שופטים בבית משפט המחוזי. אני מאמין כי בסופו של דבר בית משפט העליון יקיים דיון נוסף ויזכה אותם".
הרצח
 |
| מותה הטראגי. שקד שלחוב |
ב-20 ליולי יולי 2003 בשעות הערב הסיע יניב רווח את העבריין הבכיר שלום דומרני במכונית סוזוקי יחד עם שניים מאנשיו. בסביבות 11 בלילה, זמן קצר אחרי שהוריד את דומרני ואנשיו, אסף רווח לרכב שתי ידידות צעירות, שקד שלחוב ודנית שמש. כאשר השלושה נסעו בשדרות רבין שבמרכז אשקלון הגיחה מאחור מכונית ומתוכה נורו לעבר הסוזוקי כמה צרורות מרובה גליל. שלחוב, שישבה ליד הנהג, נהרגה במקום, ואילו רווח ושמש רק נפצעו.
הקשר של רווח ושל רכב הסוזוקי המותקף לדומרני היה ברור לחוקרי המשטרה כבר בתחילת החקירה, אולם החוקרים לא הגיעו אל מבצעי הירי. מותה הטראגי של נערה יפהפייה בת 16, עורר אז זעם רב בציבור מה שהפך את תיק הרצח הזה לאחד התיקים המתוקשרים ביותר במדינה, אבל החקירה נקלעה למבוי סתום.
ההתקדמות החלה בעקיפין בחודש דצמבר 2003, והיא התרחשה הרחק מאשקלון. האסיר הנמלט ירון סנקר נעצר אז בשדה התעופה בן גוריון והוחזר לתאו בכלא שאטה תחת מעקב והאזנות סתר של בלשי ימ"ר תל אביב, שחשדו כי מדובר באיש המזוהה עם ארגוני פשע. ואכן, מהטלפון הציבורי בכלא דיבר סנקר כמה משפטים יותר מדי עם אנשים מארגון הפשע של משפחת אוחנה מכפר סבא. השיחות חשפו את החוקרים לסדרה של מעשי רצח וניסיונות רצח שבוצעו כנקמה על רצח חנניה אוחנה, אויבם של שלום דומרני ויצחק אברג'ל שהיו אז שותפים לדרך.
 |
| לחצו לכתבה על ירון סנקר |
סנקר נעצר וכבר בתחילת החקירה הציע להיות עד מדינה בכמה פרשות "גדולות", אבל ברגע האחרון חזר בו והתיש את חוקרי ימ"ר תל אביב שנואשו ממנו וביקשו להחזיר אותו לכלא. בשלב הזה נכנסו לתמונה חוקרי ימ"ר מרכז, שלהם היה מידע אחר על מעורבותו של סנקר בשני מקרי רצח בשרון. סנקר נלקח למשרדי ימ"ר מרכז, אלא שהפעם הוא נפל בפח שטמנו לו החוקרים באמצעות שני מדובבים. כאשר הבין שיתכן והפליל את עצמו הוא הציע שוב להיות עד מדינה, ובמהלך המשא ומתן גם נקב בשמות של קורבנות שהוא היה מעורב בפגיעה בהם, ואף הצביע על שולחיו, האחים רפי ומשה אוחנה.
ב-12 למאי נרשמה פריצת דרך דרמטית. בשיאה של החקירה ביקש סנקר מהחוקרים לקחת אותו לקבר הבאבא סאלי בנתיבות, ושם הוא יחשוף בפניהם מיהם הרוצחים של שקד שלחוב מאשקלון. החוקרים לקחו אותו לקבר הבאבא סאלי ושם הוא נקב בשמות של מישל ז'אנו וישראל גנון כמי שסייעו לו להתנקש בדומרני (התנקשות כושלת שהסתיימה בפציעת הנהג שלו, שי בן אמו), וכמי שניסו לחסל את דומרני בשנית אבל ירו בטעות בשלחוב, ומיד לאחר מכן נמלטו לדירת המסתור שלו ברעננה.
"לאיש שירה בשלחוב", טען סנקר, "קוראים ישראל גנון (בגה), יחד עם מישל ז'אנו הוא היה אז במרדף אחרי דומרני. גנון בעצמו אמר לי את זה, וגם מי שהיה איתו, מישל ז'אנו… ז'אנו ישב ליד הנהג מקדימה ואמר לו (לגנון) מאחורה: 'תן לו, תן לו'… גנון פרנואיד וז'אנו הביא אותו לטעות… מה שאני אומר לך עכשיו, הנה בקבר הזה, זה אחד על אחד… דיברנו, אמרתי לבגה: 'תהיה חזק, זה תאונה, אין מה לעשות'".
הזיכוי
העדות של סנקר הובילה למעצרם של ז'אנו וגנון, שלשניהם גם היה מניע מובהק לחסל את דומרני, שכן לפי החשד דומרני היה מעורב בחיסול של שני האחים שלהם. אלא שבינתיים התרחשה בחקירה של סנקר התפתחות דרמטית נוספת: פרקליטות המדינה סירבה לאשר אותו כעד מדינה בפרשות המיוחסות לו, מאחר והוא זה אשר לחץ על ההדק בשני מקרי רצח בשרון. לפיכך, סנקר סירב לחזור על העדויות בבתי המשפט, ועל דוכן העדים במשפטם של ז'אנו וגנון בבית משפט המחוזי בבאר שבע הוא הניף דף נייר עליו היה כתוב: "אני שותק".
באפריל 2009, הרכב של שלושה שופטים מבית משפט המחוזי בבאר שבע, בראשות השופט ניל הנדל, זיכה פה אחד את גנון וז'אנו מחמת הספק. "בית המשפט אינו מתעלם מהמתרחש בחברה", כתבו השופטים בפסק הדין, "האלימות חוצה גבולות והציבור שומר החוק אשר מעוניין להתרחק ממלחמות הכנופיות נשאב בעל כורחו למרכז המעגל והופך קורבן לעולם לא לו. הנערה שקד שלחוב נקטפה בדמי ימיה, קול דמיה צועקים מהאדמה ודורשים חיים… גם האצילות שבה הורי המנוחה נושאים את כאבם נשגבת מבינת הזולת.. (אבל) על מנת להרשיע יש להעניק אמון מלא לאמירות המפלילות של סנקר, שבהתנהגותו במשטרה שידר חוסר אמינות, ובבית המשפט לא פתח את פיו".
הזיכוי התקבל בתדהמה והוריה של שלחוב יצאו נגד ההחלטה בכל אמצעי התקשורת. "בית המשפט לא עשה צדק, הבת שלי נרצחה ואין לי ספק שהנאשמים האלה רצחו את שקד", אמרה אז האם אילנה תוך שהיא ממררת בבכי. אמיר שלחוב, אביה של שקד, אמר על הכרעת הדין: "לא ייאמן איך הם הצליחו לתעתע במערכת ולעורר את הספק הסביר. אני יודע שהם הרוצחים. המשפחה שלנו נהרסה. החיים שלנו נהרסו".
 |
 |
| הרשעה. השופט אדמונד לוי | זיכוי. השופט ניל הנדל |
ההרשעה
הוריה של שקד לא השלימו עם הזיכוי והפעילו מכבש לחצים על פרקליטות מחוז דרום כדי שיערערו לבית משפט העליון. הערר הוגש חרף הסיכוי הקלוש, לנוכח העובדה שהזיכוי התקבל בהחלטה פה אחד של שלושה שופטים. והנה, כנגד כל הסיכויים, בדצמבר 2010 התקבל ערעור המדינה, שלושת שופטי בית משפט העליון, אדמונד לוי, סלים ג'ובראן ויצחק עמית, הפכו את החלטת בית משפט המחוזי תוך שהם מותחים ביקורת על נימוקי הזיכוי.
השופט אדמונד לוי חזר וקבע כי סנקר היה עד בעייתי, "אולם מכאן ועד למסקנת בית משפט המחוזי, אשר דימה את גרסאות סנקר למשענת קנה רצוץ שלא ניתן להסתמך עליהן ואין לייחס להן כל משקל, הדרך ארוכה. סבורני כי מדובר בגרסה שגם אם לא ניתן לייחס לה את מלוא המשקל – חשיבותה לבירור האמת רבה. מסקנתי מושתתת על שני נדבכים: האחד, הדינמיקה שאפיינה את חקירתו של סנקר והמניע למסירת הודעותיו. השני, אימות ההודעות שלו בראיות חיצוניות מזירות האירועים".
השופטים הרשיעו את ז'אנו וגנון ברצח ובתקיפה חבלנית, והחזירו את התיק לבית משפט המחוזי בבאר שבע שיגזור את העונש. אותם שופטים במחוזי באר שבע אשר זיכו את הנאשמים הטילו עליהם מאסר עולם, 15 שנות מאסר במצטבר ופיצוי כספי של 258 אלף שקלים למשפחת שלחוב.
"לא האמנתי שאורשע", אומר ז'אנו בשיחת טלפון מכלא שאטה. "בבוקר הערעור יצאתי מהבית ואמרתי לילד שלי שניפגש בצהריים, פתאום מורידים אותי לתא המעצר לכל החיים. השופט אדמונד לוי שיחרר אותנו בערבות הרבה לפני הזיכוי, בנימוק שהראיות נגדנו חלשות, ופתאום דווקא הוא זה שמרשיע? זה שוק, אני לא מאחל את זה לאף אחד. ואז עמדתי מול השופטים שזיכו אותי ושאלתי את השופט ניל הנדל לפני מתן גזר הדין, איך יכול להיות שהוא זיכה אותי ואחר כך הוא גם מעניש אותי? אז השופט ענה לי 'מה אפשר לעשות? כפו עלינו'. זה מוקלט בפרוטוקול.
"המשפחה שלי, בניגוד למשפחת שלחוב, אין לה כוחות להתמודד מול התקשורת. אמא שלי חולת סוכרת ואבא שלי עבר אירוע לב. למשפחה שלי לא נתנו במה. הם איבדו שני בנים, אחד נרצח והאחר במאסר עולם. בגלל הסטיגמה שלי אני צריך לשלם מחיר של מאסר עולם? זה שבעבר הייתי עבריין מועד אומר שאני גם רוצח? אני לא הרוצח, אני לא אומר שאני טלית שכולה תכלת, יש לי עבר פלילי ועשיתי שטויות, אבל במקרה הזה אני נקי כפיים וחף מפשע. בכתב האישום נטען שהילדה היתה באוטו של עבריינים, מכאן הוציאו אותנו רוצחים אכזריים. אני מאמין במערכת המשפט בלב שלם, אבל כאן נגרם לי עוול ואני מתעקש להילחם על החיים שלי".
הוריה של שקד לא יכולים להיאבק על חייה.
"כואב לי על אמא של שקד. אני מבין מה זה לאבד אדם יקר, גם אני איבדתי את אחי, וגם אני אבא, אבל הרוצח של הבת שלה מסתובב חופשי וזה לא אני".
ובכל זאת קיללת אותה בבית המשפט.
"חרה לי שנעצרתי על מה שלא עשיתי, אז נכון, קיללתי וזה לא בסדר, אבל הייתי מאוד נסער כי לא הביאו לי את הילד שלי. תבינו, ההרשעה הזו כואבת מאוד, אני מאוד מתוסכל מזה שאין כאן צדק. הרי לפני המשפט הציעו לי עסקת טיעון של 15 שנה, אילנה שקד ידעה מזה ואפילו הסכימה, אבל אני לא הסכמתי, כי לא רציתי להודות במשהו שלא עשיתי. היום כבר הייתי יכול להשתחרר אם הייתי לוקח את העסקה. אם בפרקליטות היו בטוחים שאני אשם לא היו מציעים לי עסקת טיעון. ההרשעה הזו היא עלילת שווא. עו"ד דן אבי-יצחק, אחד המשפטנים המוערכים בארץ, אמר בתוכנית של לונדון וקירשנבאום, שבמדינה מתוקנת לא יכול להיות ערעור על פסק דין של שלושה שופטים, ועוד בהסתמך על עדות של עד מדינה".
הערעור
 |
| ספקות רבים. עו"ד אבי חימי |
ז'אנו טוען כי המשטרה והפרקליטות בשיתוף שב"ס עושים הכל כדי להכשיל את הערר שלו ושל גנון. לדבריו, הפרידו בינהם ולא נותנים להם להתכונן יחד לערעור, או להתבטא בתקשורת, וגם הראיון הזה בוצע באמצעות הטלפון ללא אישור רשמי. בשיחה מציג ז'אנו אינספור נקודות משפטיות שהיו אמורות, לטענתו, למנוע את ההרשעה שלו ושל גנון בעליון.
"בטלוויזיה אמרו: 'שופטים מכובדים מבית המשפט העליון החליטו להרשיע את השניים'. סליחה, באותה נשימה אפשר לומר ששלושה שופטים מכובדים מבית משפט המחוזי החליטו לזכות אותי, מה גם שהשופט המחוזי שזיכה, ניל הנדל, קודם מאז לעליון. היום נדיר שמזכים נאשם פה אחד, אבל בתיק שלנו כל השופטים במחוזי קבעו שסנקר הוא עד לא אמין. עם כל הכבוד לבית משפט העליון, אתה לא יכול לבוא ולקבוע שסנקר הוא עד אמין רק לפי קריאה של חומרי חקירה, מה גם שסנקר מילא את פיו מים בבית המשפט.
"יתרה מכך, היו איתנו עוד שני נאשמים, ופתאום הפרקליטות חזרה בה מהאישומים נגדם. מדוע? כי לגביהם סנקר לא אמין. במה הם שונים ממני?
"לסנקר היה אינטרס לפגוע בנו. הוא סיפר סיפור גדול על משפחות פשע ובמקביל הודה שביצע בעצמו רצח כפול. שלוש פעמים שואלים אותו בחקירות, 'אתה יודע מי רצח באשקלון?' והוא כל הזמן אומר לא. מתי הוא אומר כן? רק אחרי שפרקליטות המדינה מודיעה שאין אישור להסכם מדינה והוא מבין שהוא הולך למאסר עולם. פתאום הוא אומר, 'אה, אני גם יודע מי רצח את שקד'. אז הם עשו לו תרגיל מסריח, הביאו לו שוטר מחופש לרב וביקשו ממנו שידבר עם הרב. ככה הוציאו ממנו את העדות".
בית המשפט העליון קבע שהיה לכם מניע לפגוע בדומרני, שהייתם יחד ברכב בכפר סילבר שעתיים לפני הרצח, שהרכב אוכן באשקלון כ-20 דקות לפני הרצח ואוכן עוזב את אשקלון מיד לאחר הרצח.
" הבאתי שלושה מומחים, שטענו כי לפי האיכונים לא ניתן לקבוע בוודאות שהיינו במקום הרצח. חוץ מזה, איך יכול להיות שהייתי באזור הרצח אם הם עצמם טוענים שנקלטה שיחה מאחי יגאל בכלא אלי, 40 דקות אחרי הרצח, כאשר אני מאוכן בגבעתיים?".
ובמהלך השיחה עם אחיך אחרי הרצח, הוא אומר לך, "תשמרו על עצמכם אחי".
"זה אח שלי, והוא דואג לי. זה ביטוי. אחי יגאל היה בכלא, והוא דואג לחיי בחוץ כמו שאני דאגתי לחייו. זה בכל דבר".
אחיך גם אמר לך, "תחנה 260 לא עונה", ולפי המשטרה הוא התכוון לכך שהטלפון ברכב שבו נסעתם בזמן הרצח חדל לפעול לאחר הרצח, לאן הוא נעלם?
"זה לא היה הטלפון שלי, אלא של אחד העובדים של גנון. התביעה טענה שאחרי הרצח הטלפון הזה היה בצומת סילבר. אנחנו הוכחנו באמצעות מומחים שכאשר אנטנה מלאה, האיכון יכול להצביע על מקום אחר".
ארבעה ימים לאחר הרצח אחיך מזהיר אותך, שצריך להחליף גם את הטלפון, לא רק את כרטיס הסים.
"אני לא מכחיש שאני אדם פלילי, אבל את המעשה הזה לא אני ביצעתי, לשאלתכם, הבאנו מומחים והוכחנו שהטלפון הזה לא היה שלי. הכל תיאורטי בהרשעה הזאת, הכל על פי שמועות והערכות, 3,000 הקלטות של שיחות סרק, מבחינת ראיות אין שום דבר ממשי".
זמן קצר לאחר הרצח תקפתם את יניב רווח, שנהג במכונית בה נרצחה שקד שלחוב.
"הנה עוד דוגמא לטקטיקה של הערכות ושמועות ללא ראיות. לפני המעצר על הרצח נעצרנו על תקיפה של יניב רווח. עו"ד דוד יפתח הגיע לעסקת טיעון של 11 חודשים על התיק הזה, והסכמנו. פתאום, מיד אחרי העסקה הגיע התיק של שקד, אז הפרקליטות השתמשה בהודאה בתיק התקיפה כראיה לכך שאנחנו לכאורה רצחנו את שקד".
ז'אנו חוזר ומאשים את הלחץ הציבורי והתקשורתי כגורם העיקרי שהשפיע על שופטי בית משפט העליון להפוך את החלטת המחוזי. "עורכי הדין שלנו חזרו וביקשו מבית משפט העליון לא להיות מושפעים מהתקשורת, אבל זה לא עזר, הם כל הזמן נתנו במה למשפחת שלחוב ואילו אנחנו לא דיברנו בכלל".
אתם דיברתם באמצעות עורכי הדין היוקרתיים שלכם.
"זה מה שהאבא של שקד אומר. פעם היה לנו עסק חוקי, מחצבה, אבל היום אנחנו חסרי כל. מכרתי הכל כדי לממן את הצדק שלי, וזה מסתכם במאות אלפי דולרים. אם לא היינו מזוכים בערכאה הראשונה אולי זה היה כואב פחות, אבל זוכינו. זה משפט שנערך כבר עשר שנים, שמונה מתוכם אני בכלא, והכל משום שזה תיק מתוקשר. זה הגיוני?".
