 |
| התחלת הדרך. יניב בן דוד (צילום באדיבות יוסי זליגר) |
יניב בן דוד מיהוד ניהל פעם חנות מכולת זניחה בעיר שבראשותה עומד הדוד שלו, אבל מהמכולת הקטנה הזאת הוא החל לפתח שיטה מתוחכמת להונאת שלטונות המס בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. זה היה בתחילת שנות האלפיים, בן דוד למד להשתלט על חברות מסחריות גדולות שנקלעו לקשיים, להעביר דרכן חשבוניות פיקטיביות בהיקפים עצומים ולשלשל לכיסו את פערי המע"מ – עניין של עוד כמה עשרות מיליוני שקלים.
בתחילת הדרך בן דוד איתר כמה חברות גדולות שעבדו עם זכייני הכבלים והלווין בהתקנת תשתיות אך נקלעו לקשיים חרף המחזור הכספי הגבוה שלהן. את החברות הללו הוא רכש בערך גבוה יחסית לערכן האמיתי – בסיוע של מימון בנקאי ובאמצעות אנשי קש. במקביל הוא הזרים לחברות האלה חשבוניות פיקטיביות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, שניפקו חברות כוח אדם פיקטיביות אשר נרשמו אף הן על שם אנשי קש מטעמו – עבריינים מיהוד והסביבה שבן דוד הכיר היטב.
כתוצאה מניפוח ההוצאות של חברות התשתיות קוזזו כל חודש מיליוני שקלים מתשלומי המע"מ, וזרמו ישירות לכיסו של בן דוד, מה שהביא בסופו של דבר לקריסת החברות הללו ולפיטורי מאות עובדים ללא פיצויים, אבל גם הפך אותו בן לילה לאחת מאותן תרנגולות שמטילות ביצי זהב לעולם התחתון. תוך זמן קצר הוא החזיק וילה מפוארת בסביון הסמוכה ליהוד, נסע במכוניות מפוארות, שיחרר פוזות של עבריין אלים ומסוכן, התחכך עם עברייני על כמו יצחק אברג'ל ושלום דומרני, ולא פיספס את השכנים, בכירי ארגון הפשע מרמת גן, עמיר מולנר, האחים יוסף ואחרים.
רשויות המס עלו על הפטנט של בן דוד די מהר יחסית, ואף עצרו אותו ואת אנשי הקש, אבל באופן תמוה הם שוחררו והמשיכו להריץ את השיטה ולהכיל אותה על עוד עשרות חברות במשק, ואף הנחילו אותה לבכירי ארגוני הפשע.
לפי טענות של גורמים בחברות התקשורת שבן דוד השתלט עליהן, תוך שהוא מסבך חלק מבעליהן בעבירות מס קשות, ואף סוחט אותם באיומים, בן דוד זכה לקבל סיוע מובהק מגורמים בכירים בגופי החקירה השונים. "חוקרי רשויות המס כל הזמן דחו את הטיפול בו", אומר עורך דין שייצג את אחד מבעלי החברות שבן דוד השתלט עליהן. "ברגע שחוקר מס נאלץ להודות בבית המשפט שיש קשרים מיוחדים בין רשויות המס לבין בן דוד, קיבלנו מהתביעה הצעה לעסקת טיעון של שישה חודשים עבודות שירות, הם עשו הכל כדי שהנושא הזה לא יעלה לדיון והתיק ייסגר".
העניין הוא, שהחברים החדשים של בן דוד והשתלבותם בתעשיית החשבוניות של בן דוד לא נעלמו מעינהם של אנשי המודיעין ביחידות החקירה הארציות – יאל"כ ויאח"ה – ושם בעצם נעצר המירוץ שלו לצמרת. מעט מאוחר יש לומר. בחודש נובמבר 2007 הוא נעצר בחשד שאחת מחברות הקש שלו נתנה לחברת חפציבה של בועז יונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 80 מיליון שקל.
בסיום אותה חקירה, בן דוד ואנשי הקש שלו הועמדו לדין והורשעו בעשרות עבירות פליליות וכלכליות חמורות ביותר – הלבנת הון של 53 מיליון שקל, קבלת דבר במרמה, שיבוש מהלכי משפט, איומים, עבירות על חוק המע"מ ומס הכנסה – אבל בעסקת טיעון מקלה שרקם עבורו פרקליט הצמרת, עו"ד דוד ליבאי, הם נשפטו בשנת 2010 לעונשי מאסר מצחיקים יחסית של בין שלוש לשש וחצי שנים (בן דוד) וחילוט נכסים בשווי 20 מיליון שקל.
העונשים הקלים יחסית, בהסכמת הפרקליטות, רק מחזקים את הביקורת על כך שבן דוד נהנה מיחס אוהד של רשויות החוק: "להערכתי היו לו עניינים איתם בפרשת חפציבה", אומר אחד מעורכי הדין, שייצג בעבר חברה שבן דוד השתלט עליה. "היו פגישות אישיות של בכירים ברשויות המס עם בן דוד, ללא תיעוד. הכל בושל לעסקת טיעון. אם לא היו עושים איתו עסקה, היו חייבים לחשוף את מארג האינטרסים שלו עם רשות המסים, כמכבסה של משפחות הפשע. כמובן שכולם מכחישים. הטחתי את זה בפניהם והם טענו שאני הוזה, שזו תיאוריית קונספירציה, אבל בחקירה הנגדית חוקר המס הודה בפירוש שהוא קיבל מידע מיניב בן דוד".
בעולם התחתון מספרים, כי הכסף הגדול שבן דוד הביא לארגוני הפשע גרם לקרע הגדול בין יצחק אברג'ל לבין שלום דומרני, שעמדו פעם בראש ארגון פשע מאוחד. המידע על כך שמשהו קורה בחקירות של בן דוד הגיע מהר מאוד לעולם התחתון, ולכן הוא שובץ באגפי הפרדה בכלא אש"ל והשקמה, מה שלא מונע ממנו לנהל עד היום מתוך הכלא בנק הלוואות בהיקפים של מיליוני שקלים.
הכסף הגדול של בן דוד הביא לו הרבה צרות בכלא. מעבר לתנאי ההפרדה, ארגון הפשע של עיזאת חמאד מיפו, שקיבל מידע על בן דוד מהחברים שלו לשעבר באור יהודה, החל לסחוט את בן דוד בניסיון לשים יד על נכסים שהוא השאיר בחוץ. חמאד ואנשיו פנו לאנשים שלוו כספים מבן דוד והודיעו להם כי החוב שלהם עובר אליהם, וכדי להמחיש את רצינותם הם גם השליכו רימון על בית הוריו ביהוד כאמצעי לחץ עליו. תיק בן דוד מהווה סעיף אישום אחד בלבד בהרשעה של חמאד שנשפט בעסקת טיעון לתשע שנות מאסר.
באווירה הלחוצה הזו מרצה בן דוד את שש וחצי שנות המאסר שהוטלו עליו.
 |
| רו"ח ברוך מלכה מתוך סרט תדמית ביוטיוב |
עדות בתנאי הפרדה
אחד העדים במשפט של בן דוד היה ברוך מלכה, רואה החשבון שליווה את הפעילות העסקית שלו במשך שבע שנים. מלכה העיד כאיש מקצוע ואישר פרטים עובדתיים רבים אבל סירב להרחיב בכל הנוגע לאנשי הקש והכוונה הפלילית שהסתתרה מאחרי מצג השווא עצום המימדים שתואר בכתב האישום. גורמים המקורבים למלכה טוענים, כי בפרקליטות הבטיחו לו אז שלא יוגש נגדו כתב אישום אם יסכים למסור עדות מפלילה רחבת היקף נגד בן דוד וחברי ההתארגנות, אולם הוא סירב ורק אחרי שבן דוד הורשע הוגש גם נגדו כתב אישום נפרד על אותן עבירות חמורות שהוגשו נגד כל האחרים כמה שנים לפני כן.
 |
| דף העדות של החוקר בכלא אש"ל |
בחודש אוגוסט (2012) הופתע מלכה כאשר הפרקליטות הודיעה לו כי היא מבקשת לצרף חומר ראיות חדש למשפט נגדו, שמתנהל בבית משפט המחוזי מרכז, ואז הוא נדהם לגלות שמדובר בעדות מפורטת של ראש הקנוניה, בן דוד בכבודו ובעצמו. מקורביו בטוחים כי בן דוד מסר את העדות המאוחרת הזו רק כדי לשפר את תנאי מאסרו וכדי לזכות בשחרור מוקדם. כמובן שבפרקליטות מסרבים עקרונית לאשר טענות מהסוג הזה, אבל בחודש דצמבר יצטרך בן דוד להשיב על השאלה הזו בעצמו כאשר יתייצב על דוכן העדים במשפטו של מלכה.
כך או כך, ב-27 ליוני 2012 התייצב בחדר החקירות המיוחד של כלא אש"ל בבאר שבע חוקר מיוחד של רשות המסים, רמי אלכס, וגבה מבן דוד במשך שעות רבות עדות ארוכה ומפורטת על הדרך שבה רואה חשבון ברוך מלכה ניווט את הפעילות של ארגון הפשיעה המדובר. בעדות הנדירה מסוגה, שמפורסמת כאן לראשונה, ראש ארגון פשע מעיד בפירוט נגד הקונסיליירי (היועץ המקצועי) שלו, והיא נפתחת בשאלה: כיצד ומתי הכרת את רואה חשבון ברוך מלכה?
"למיטב זיכרוני הכרתי אותו בשנת 2001 באמצעות חבר מתחום הירקות. הייתי בן 21 בערך, היתה לי מסעדה והתכוונתי לפתוח סופר מרקט. אמרו לי מראש שברוך מלכה הוא רואה חשבון 'קומבינטור', שיכול לדאוג שאשלם פחות מיסים. נפגשתי עם מלכה ואמרתי לו שאני יחד עם חבר בשם יוסי פוספורקר אמורים לפתוח סופר מרקט. במסעדה לא הייתי מדפיס הכנסות מחברים ואנשים שאני מכיר. מלכה אמר לי שאין צורך לעשות את זה, הוא הסביר לי שיש דרך טובה יותר, שבה אני יכול להדפיס את כל ההכנסות ובסוף כל חודש להכניס 'הוצאות פיקטיביות', כדי להקטין את תשלומי המע"מ ומס הכנסה. אז לא הבנתי כלום בנושא ואת הדברים הללו לימד אותי רואה החשבון שלי.
"אני ופוספורקר פתחנו את הסופרמרקט ברחוב סירקין ביהוד בשנת 2002. מלכה הסביר לי לא לרשום את העסק על שמי, כיוון שאם ניתפס האדם שהעסק רשום על שמו יקבל מקסימום עבודות שירות עד תשעה חודשים, וגם התהליך לוקח שנים. 'בינתיים אתה יכול להתקדם בחיים ולהרוויח מלא כסף', אמר לי מלכה והציע לי לשים בפרונט של העסק אדם אמין שלא יפתח עלי. הוא אמר שאם אחקר במקרה, שאשמור על זכות השתיקה והוא כרואה חשבון ייתן גרסה שהוא עובד מול בעל החברה הרשום.
"בהמשך, ובמקביל, התחלתי להתעסק בעבודות בניין, שיפוצים וכוח אדם מרומניה. התחלתי עם חברה שהייתה רשומה על שם אבא שלי, הרצל בן דוד, ונקראה הרצי תעשיות בע"מ. מלכה אמר לי שאני צריך להעביר את החברה לגורם שאני מאמין בו. פניתי לאבא שלי הסברתי לו שאני רוצה שימכור את החברה לרפי בן דוד, שהיה קבלן שיפוצים. הסברתי לו שאני אעבוד אצלו כסדרן עבודה ואקדם את נושא השיפוצים וכוח האדם, כך שנוכל להתפרנס יפה. אבא שלי הסכים. אני ורפי התחלנו לקחת עבודות שיפוצים, והיינו מתחלקים ברווחים חצי חצי. כל נושא המע"מ והמיסים טופל על ידי מלכה. לפי הסיכום שלי עם רפי, הסיכון של אי תשלום המס והעונש הכרוך בכך היה עליו, ולכן הוא גם קיבל חצי מהרווח ולא שילם מיסים על החברה. לדוגמא, אם היה יוצא לשלם מע"מ בערך של 20 אלף שקל, מלכה היה אומר לנו לרשום 2,000 שקל, כאילו שיש לנו חשבוניות על הוצאות. בהתחלה לא היה לנו הוצאות כאלה, סתם רשמנו, הוא הורה לנו לזרוק כל חודש את החומר החשבונאי ואם יבואו לביקורת מרשות המסים להגיד שזה נגנב".
עסקי תקשורת
מהר מאוד הסתיים עידן הכסף הקטן, עכשיו בן דוד מספר איך הוא השתמש במוטיבציה האדירה שלו כדי ליישם את השיטות שלימד אותו רואה החשבון שלו על כמה מחברות ההתקנה הגדולות של חברות הכבלים והלווין.
"מכיוון שהתפתחנו ומלכה חשש שלא נקבל שוב אישור לניכוי מס במקור עבור חברת הרצי (בהיעדר דיווח וניירת, א"ז), הוא אמר שאנחנו צריכים להכין עוד חברות פיקטיביות למקרה הצורך. בשלב הזה הרווחים שלנו היו בסביבות ה-50 אלף שקל לחודש רק בנושא "החיסכון" במסים. כתוצאה ממה שאמר לי מלכה, הייתי במשא ומתן לרכוש חברות תקשורת בשם אשחר ודביר, שעוסקות בתחום ההתקנות לחברות הכבלים והלווין.
"מלכה בדק את אשחר ודביר. בדיקת רווח של חברה שמועמדת לקנייה נעשית לפי הרווח החוקי שלה, כפי שהציג אותו הבעלים, אבל מבחינתנו, מלכה היה בודק כמה מע"מ החברה משלמת כל חודש. היינו לוקחים בחשבון שאנחנו מורידים את תשלום המע"מ באמצעות הגדלה פיקטיבית של ההוצאות, ואז היינו עושים שיקול תוך כמה זמן נוכל להחזיר את ההשקעה בחברה. כך היה משתלם לי לרכוש חברות וגם היה לי יתרון יחסי על מתמודדים אחרים. הבעלים של החברה היה חושב שאני סוג של פראייר, הוא לא הבין את השיקולים שלי. רו"ח ברוך מלכה היה דואג ליצור עלי רושם שעשיתי הרבה כסף בשוק האפור וושאני מחפש עסקים לגיטימיים. הנכון היה, שהרווחתי את כל הכסף ממע"מ כפי שהוא לימד אותי.
"בתיאום עם מלכה לקחתי את הפעילות של חברת דביר והעברתי אותה לחברת פיא תעשיות ותקשורת, חברה פיקטיבית שרו"ח מלכה פתח אותה ורשם אותה על שם יוסי פספורקר. במקביל, ולפי עצתו של מלכה, העברתי חברה (פיקטיבית) בשם א.ארצי, שאף היא היתה רשומה אז על שם פספורקר, לבחור בשם משה סעדי, שסגרתי איתו על משכורת בתמורה לכך שיוציא ממנה חשבוניות פיקטיביות עבור חברת פיא תקשורת. מלכה אמר, שמכיוון שמדובר בחברות שעובדות מול הוט, שהיא חברה גדולה ורצינית, חייבים גיבוי חשבונאי וחומר קיים, ולא כפי שעשינו עד היום בעצתו, כאשר העלמנו את כל החומר.
"לפני ה- 15 לכל חודש מלכה היה מגיע עם המאזנים והיה אומר כמה מע"מ לשלם בכל חברה. לדוגמא, בפיא תקשורת, 50 אלף מע"מ? אז הוא היה שואל אותי כמה אני רוצה לשלם והיה אומר לסעדי, שיוציא (מחברת א.ארצי לפיא) חשבונית 'על חשבון עבודות'. כמובן שאני מדבר כאן על חשבונית פיקטיבית שאין מאחוריה שום עבודה ושום דבר, רק מטרה אחת ויחידה: לגנוב את סכום המע"מ.
"בחברת א.ארצי היינו מסכמים את החשבוניות שהוצאנו לפיא תקשורת ושאר הלקוחות כל חודש, ואז מלכה היה רושם על טופס מע"מ ריק את ההוצאות, שבכלל לא היו. הוא היה מפברק מספר מתוך מחשבה שזו חברה וירטואלית ללא ספרים בכלל, ואם יבואו לביקורת אז אין חומר חשבונאי ואין שום דבר. גם אצלו במחשב לא היה שום דבר. הבנתי ממנו שכאשר היה הולך לרשויות המס הוא היה אומר להם לגבי החברות הוירטואליות כמו א. ארצי (ובהמשך גם סורמי ו-א.ארנס), שהוא עושה בהן רק מאזנים וביטוח לאומי, הוא לא סיפר להם שהוא בעצם עשה שם הכל.
"בינתיים, היקף העבודה והמחזורים גדלו. הייתי לוקח עבודות לגיטימיות בתחום הבנייה וכוח אדם במחירי עלות, רק בשביל להרוויח את המע"מ, כפי שלימד אותי מלכה שליווה אותי בכל צעד שעשיתי. כאשר מלכה אמר לי שיש לו לקוחות שזקוקים לניפוח הוצאות, מסרתי לו חשבוניות עם כל הנתונים שהוא הכתיב לי, והוא היה מביא לי צ'ק של הלקוח שממנו הייתי מרוויח את סכום המע"מ.
"בשלב הזה מלכה היה מקבל ממני רווח על כל 'החיסכון' של המע"מ, מכל הפעילות שלי שמתנהלת אצלו. מלכה היה מקבל מכל חברה שלי או שבשליטתי משכורת בצ'ק רשמי של בין 3,000 ל- 5,000 שקל לחודש, בהתאם למחזור החברה, ובנוסף 10 אחוז מסך החיסכון במע"מ בכל חודש. לדוגמא, אם היינו צריכים לשלם מע"מ בכל החברות יחד 200 אלף שקל, שילמנו בפועל רק 20 אלף, ומהרווח שהיה 180 אלף ברוך מלכה קיבל 18 אלף במזומן ללא חשבונית. בהמשך, כשגדלנו, מעבר לצ'ק הרשמי החודשי שהוא קיבל מכל חברה, הוא קיבל ממני כל חודש 100 אלף שקל במזומן".
הונאת העובדים
מלבד הונאת המע"מ בן דוד מספר כי רואה החשבון חשף אותו לשיטת הונאה נוספת: ייצור תלושי משכורת פיקטיביים אשר נמסרו לאלפי העובדים, ובהם מופיע השכר המלא בתוספת ניכויי החובה, ביטוח לאומי ומס הכנסה, כאשר בפועל החברה דיווחה לשלטונות המס על 10 אחוז מהעובדים בלבד, כך שכספי המסים שנוכו מהעובדים נכנסו לכיסם של הבעלים כמובן.
"כשהחברות גדלו והיו הרבה מאוד חברות – בילבו תקשורת, בטוחה, פיא תקשורת, גילתק – הפעילות בכל החברות גדלה לכדי למעלה מ- 1500 עובדים אמיתיים, עם תשלומי ביטוח לאומי בלבד בסביבות ה-600 אלף שקל בחודש. מלכה היה ממלא עבורנו (בחברת כוח האדם הפיקטיבית, א"ז) את טופסי התשלומים, וכדי שזה לא יוגש בכתב ידו הוא ביקש שנרשום את הנתונים בכתב ידו של איש הקש (הפרונטר) הרשום בחברה.
"אני לא ידעתי שחוץ מהמע"מ אפשר להרוויח גם מתשלומי הביטוח הלאומי וניכויי מס הכנסה. מלכה אמר לי, שבמקום לשלם על העובדים 50 אלף שקל ביטוח לאומי, אפשר לשלם רק 5,000 על ידי הקטנת הכמות המדווחת של העובדים. הוא הסביר, שכדי להקטין את הסכום הוא מדווח רק על 120 מתוך 1500 העובדים, וגם להם הוא מקטין את תלוש השכר ל-3,000 עד 5,000 שקל בחודש, אבל הוא הקפיד לפקח בעצמו על מקרים של עובד שנפצע או פוטר, כזה שמבקש דמי מחלה או אבטלה. כדי שהם לא יפנו לביטוח הלאומי, עובדים כאלה היו מקבלים מאיתנו תשלום במזומן ותלושים אמיתיים, ואנחנו היינו מייד מדווחים עליהם אחורה, וזאת הסיבה שמלכה דיווח רק פעם בכמה חודשים על החברות הוירטואליות.
"לכל העובדים היו כרטיסי עובד לגיבוי, אבל רק למקרה הצורך. מלכה אמר, שאם רואים ברשויות 120 עובדים מדווחים מתייחסים אלינו כמו אל חברה רצינית. הוא הסביר שיש סיכוי קלוש ביותר שמישהו מהרשויות יעלה על זה, כי אין להם את החומר ביד. את התשלומים של ביטוח לאומי ומס הכנסה של העובדים בחברות הפיקטיביות הוא היה דואג לדווח פעם בכמה חודשים בלבד, ואז תמיד יכולנו לשחק עם זה. כל כמה חודשים הוא היה הולך לעשות הסדר עם ביטוח לאומי ומס הכנסה, כדי שיחשבו ויפנימו שקשה לנו לשלם בזמן וגם שיכירו את הפרונטרים – רוני מיימון ויוסי פוספורקר.
תעשיית הקש
בשיא הפעילות בן דוד פתח וסגר חברות פיקטיביות בקצב מטורף, לדבריו, רואה החשבון שלו הדריך אותו מתי בדיוק לסגור חברה אחת ולפתוח אחרת באמצעות עתודה של אנשי קש.
"בשנת 2003 נעצרו ונחקרנו במע"מ, אני, יוסי פספורקר, רפי בן דוד ומשה סעדי. מלכה אמר לנו שבחקירה נשמור על זכות השתיקה, ושהוא בחקירתו מהיותו עובד מס הכנסה מכובד לשעבר, ייתן גרסה ששומרת עלי ונותנת תמונה כפי שתאמנו מראש לגבי אנשי הקש שהצבתי בעצתו בחברות הפיקטיביות. אחרי ששוחררנו מהמעצר הוא הסביר שמכיוון שהחברות הללו מסומנות על ידי הרשויות, יש לפתוח חברות חדשות על מנת להטעות את רשויות המס ולמשוך זמן.
"כאשר גייסתי אדם חדש, כמו למשל חברי ואיש אמוני בשם רוני מיימון, מלכה ליווה את כל התהליך, תידרך את האדם שהבאתי, מילא איתו טפסים והסביר לו שהחברה אשר רשומה על שמו כאיש קש היא חברה וירטואלית. ביחד הסברנו לחבר שתפקיד החברות הוא להוציא כסף ממע"מ ביטוח לאומי ומס הכנסה, והוא מקבל משכורת על הסיכון שהוא לוקח אם ייתפש ויקבל בית סוהר. מלכה היה בקשר איתם (אנשי הקש, א"ז) יותר ממני, היה מכוון אותם כי הוא שלט בתמונת החברות, בתלושים ובחשבוניות, אני הייתי בא פעם בחודש כאשר הוא ידע שאני בעיקר מביא עבודות ומזהה חברות בקשיים.
"בהמלצתו של מלכה החלטתי להקים חברה חוקית שמגובה חשבונאית, כדי להגן עלי וכדי שאוכל לעמוד בפרונט יותר טוב מבחינת קבלת עבודות או העברתן לקבלני משנה, שהם בעצם חברות הקש שלי.
"כך למשל רכשתי את חברת בילבו מבחור בשם אפריים שפירא, שהיה על הקרשים ואנחנו (חברת א.ארצי) היינו קבלני משנה שלו. דרך החברה הזו התחלתי לקחת עבודות חוקיות (אספקת כוח אדם, א"ז) מחברת דניה סיבוס, אשטרום פרויקטים, אלקטרה, אורתם, סהר ועוד חברות נוספות, ומנגד, לפי הצעתו של ברוך מלכה הייתי מוסר את העבודה לקבלני המשנה שלי, שהן חברות הקש שלי.
"במקרה של בילבו התחלנו עם א. ארצי, אחר כך פתחתי עם מלכה חברה בשם סורמי על שמו של רוני מיימון, שגם אותה רכשתי מאפריים שפירא. המשכנו לעבוד עם החברה הזו מול בילבו ומול פיא תקשורת ומול חברות נוספות שלנו כמו אנוש, תקשורת בטוחה, גילתק, כאשר כל הזמן מדובר בחשבוניות מס פיקטיביות, הכל בידיעתו של מלכה, בליווי צמוד שלו ובהדרכתו. כל חודש הוא היה בחן את הסכומים לתשלום והנחה אותנו מאיזו חברה להוציא חשבונית פיקטיבית, למי להוציא ומה יהיה הסכום, כדי שהכל יהיה מאוזן בתמונה הכללית.
"כל כמה חודשים הוא היה מעדכן אותנו לפני שנגמר תוקף ניכוי המס במקור בחברות הפיקטיביות, שהיה סיכוי שלא יחודש האישור שלהן, שהרי לחברות האלה לא היו ספרים. מלכה היה מכוון אותי אז שצריך להקים חברות קש חדשות והוא גם הקים איתי את החברות ארמס וא. ארמס. הוא זה שהלך לרשויות המס לפתוח תיקים, שלח שליח לרשם החברות, כך הוא דאג לטופסי ניכוי מס במקור חדשים שיתנו לנו שקט תעשייתי לשנה או לשנה וחצי, עד שיהיה צורך שוב בחברת קש חדשה. על החברות הלגיטימיות הגדולות כמו תקשורת בטוחה, פיא ובילבו הוא שמר ישירות בעצמו, שיהיו כל הזמן מסודרות מבחינת הניירת והספרים ואמר לי לא לדאוג".
הפסקת צהריים
אחרי המונולוג המתפרץ הזה, על כל פיתוליו החשבונאיים והפיננסיים, התעייף אפילו החוקר וביקש מהנחקר רשות לצאת להפסקת צהריים. בעוד בן דוד מקבל את הארוחה שלו במסטינג של האסירים באחד מתאי ההפרדה, פנה החוקר לחדר האוכל של הסוהרים וחזר משם עם רצף שאלות השלמה על מהות הקשר הבינאישי בין רו"ח מלכה לבין חבורת העבריינים שבראשה עמד יניב בן דוד.
מה היה חלקו של מלכה בתרמית, ועד כמה הוא ידע, תכנן ושלט בדיווח הכוזב לרשויות המס?
"הייתי בן 21 כאשר הכרתי אותו והוא זה שלימד אותי הכל, איך לשלם מסים מופחתים, מה זה חשבונית פיקטיבית, דאג להביא לי לקוחות לחשבוניות מס פיקטיביות והרוויח מכך יפה מאוד. ככל שהעבודה גדלה כך הוא הרוויח יותר וגדל איתי. מלכה עשה את כל הפעולות הפיקטיביות בחברות הרצי תעשיות בע"מ, א.ארצי תעשיות בע"מ, סורמי תעשיות בע"מ, ארמס תעשיות בע"מ, א.ארמס תעשיות בע"מ. כל החברות האלה הוציאו חשבוניות מס פיקטיביות ונרשמו בהן הוצאות מבלי שהיו בכלל הוצאות, הן נוהלו ללא ניירות, ללא ספרים וללא גיבויים במחשב. בכל החברות הללו הוציאו לעובדים תלושי שכר מבלי ששולמו עליהם מסים. היינו יושבים לילות שלמים יחד, כי הוא לא סמך על אף אחד. הוא עצמו הפיק את התלושים הפיקטיביים מהמחשב שלו, חודש בחודשו, לאורך שנים, ומסר את התלושים ביד לי ולאנשי הקש, על מנת שנעביר אותם לעובדים".
תגיד, הוא עשה את כל זה מרצונו המלא, או שהוא היה מאוים ממך?
"ההפך הגמור הוא הנכון, הוא לימד אותי, גדלתי איתו, הוא דאג להציג אותי כאדם מכובד ממשפחה מכובדת, שהוא עובד איתה שנים, מה שלא היה נכון. מלכה לא רצה להפסיק את העבודה מולי, הוא תמיד רצה שאגדל וארכוש חברות נוספות. מעולם לא איימתי עליו, נהפוך הוא, כשאנשי הקש רצו תוספת שכר היו פונים אליו שידבר איתי, כי ידעו שיש לו השפעה עלי. למלכה היה אינטרס כלכלי חזק מאוד איתי והוא גם דאג להגדיל פעילות עם לקוחות שהוא עצמו הביא. ככל שהרווחתי יותר, כך הוא קיבל יותר כסף".
מדבריך עולה, שבלי ההכוונה והייעוץ שקיבלת מרו"ח מלכה לא היית יושב כאן היום?
"התכוונתי לעבוד ולהרוויח כסף, וידעתי שצריך רואה חשבון טוב על מנת לא להסתבך עם רשויות המס. תפקידו של רואה החשבון הוא להנחות אותי, וגם סיפרתי לך בגילוי לב שרציתי את רו"ח מלכה כי המליצו לי עליו שהוא קומבינטור ודרכו אשלם פחות מס. בתחילת הדרך לא ידעתי שאפשר לגנוב כך ולעשות עסקים פיקטיבים, לא האמנתי שאפשר להרוויח סכומים כאלו. במשך שבע השנים יחד איתו נמשכתי לזה ופיתחתי את זה גם מרצוני החופשי, אבל ללא ספק, לברוך מלכה יש חלק מאוד גדול בהצלחה שלי ושל הגניבות שלי".
כמה כסף להערכתך שולם מהונאת המס שלך לרואה חשבון ברוך מלכה?
"להערכתי מדובר בסכום של ארבע וחצי עד חמישה מיליון שקל, מעבר לשכר הרשמי שהוא קיבל מהחברות השונות כנגד חשבוניות".
יש לך מה להוסיף?
"כן, אני רוצה להוסיף כי חשבונות הבנק שלי באופן אישי, אבל גם של החברות סורמי, גילתק ואולי נוספות, התנהלו מבנק פועלי אגודת ישראל בפתח תקווה, שבו לברוך מלכה היה חשבון פרטי, והוא זה שהמליץ עלינו למנהל הבנק. הוא רצה להראות לבנק שהוא מביא לקוחות ובזכותו גם קיבלנו אשראי גדול ובתנאים טובים. זו הודעתי הנכונה בהחלט, קראתיה ואישרתיה בחתימת ידי מרצוני הטוב והחופשי".
עד עוין
ב-30 לדצמבר הגיע בן דוד לאולמה של השופטת דבורה עטר. תחילה הוא סיפר על דוכן העדים כי הודה בעבירות המקוריותץ שיוחסו לו במסגרת עסקת הטיעון, רק משום שגופי אכיפת החוק התעללו בו באמצעות שלטונות שב"ס, שטיריטרו אותו ממתקן אחד לשני ושיכנו אותו עם עבריינים מסוכנים באגף הפרדה ארצית, וגם משום שהשופט צביע גורפינקל מבית משפט המחוזי בתל אביב איים עליו שישלח אותו לשנים ארוכות בכלא אם לא יגיע לעסקת טיעון.
בהמשך בן דוד הדהים את התובע בתיק, עו"ד אורן בר עוז, כאשר טען התכחש לעדות שמסר בכלא וטען כי מסר את העדות הזו לחוקר של רשות המסים רק כדי להעניש את רואה החשבון שלו, ברוך מלכה. בן דוד טען כי גם מלכה הפליל אותו בעדויות שמסר למשטרה, אבל חזר בו מהעדויות כאשר העיד בבית המשפט, "לכן החלטתי להעניש אותו, שירגיש גם הוא מה שהוא גרם לנו להרגיש כאשר מסר נגדנו עדויות שווא", אמר בן דוד. "ברוך מלכה איש ישר, איש חוק, לא היתה לי כוונה להעיד נגדו מלכתחילה, כל מה שאמרתי לחוקר בכלא היה שקרים שהמצאתי על ברוך".
בעקבות ההתפתחות הזו דרש התובע בר עוז להכריז על בן דוד עד עוין, ולהתייחס לעדות שמסר לחוקר בחקירה לפח חוק 10א'. השופטת דבורה עטר קיבלה את הבקשה והכריזה עליו עד עוין. כאשר בן דוד עזב את האולם הבהיר הסניגור של מלכה, עו"ד ליאור אפשטיין כי התיק הזה צריך להסתיים לדעתו, שכן רובו מבוסס על העדות של בן דוד. השופטת הציעה לצדדים לפנות לגישור באמצעות שופט מבית המשפט, ושני הצדדים קיבלו את הצעתה.
לחצו כאן – כתבה של ערוץ 10 על הפשיטה של יאל"כ לביתו של יניב בן דוד בסביון
