הדחת עדים – ארצות הברית נגד האחים אברג'ל

שער הכתבה כפי שפורסמה בעיתון "כל העיר"

באחת השבתות האביביות של שנת 2006, זמן קצר לפני שעד המדינה גבי בן הרוש עלה על דוכן העדים במשפט של חי וקנין, הוא הלך לבית הכנסת בנורת' הוליווד, שם הוא פגש חבר טוב של וקנין, עבריין יפואי לשעבר שחי בלוס אנג'לס תקופה ממושכת. "החבר" התעמר בבן הרוש, הוא הטיח בו שפעם הוא היה גנגסטר ירושלמי בעל שם ועכשיו הוא שולח בנאדם לשנים ארוכות בכלא בשביל למלט את עצמו ממאסר, הוסיף קללה עסיסית, וסטירה, הכל בנוכחות מתפללים.

בן הרוש נותר המום אבל לא הגיב. לידו עמד גם שאול איבגי, ירושלמי מהקטמונים אשר התגורר שנים רבות עם חי וקנין בלוס אנג'לס, אבל מאז שהמנהיג לשעבר של כנופיית הקטמונים הגיע לעיר המלאכים הוא נצמד אליו, ונותר לתמוך בו גם אחרי שבן הרוש חצה את הקווים. יותר מזה, איבגי, שהציג את עצמו כישראלי תמים אשר מתגורר בלוס אנג'לס, הוא זה אשר לקח את הצלמים של התוכנית "עובדה" אל הבית המפואר של וקנין על חוף האוקיינוס, במרינה דל ריי, הצביע עליו מול המצלמות ואמר, "זה הבית שנקנה בכספים שאסי וקנין גנב מחברות האשראי". ברחבת הכניסה לבית הכנסת, כאשר איבגי ראה את בן הרוש הנערץ מקבל סטירה ולא מגיב, הוא לא המתין הרבה והתחיל לברוח כאשר החבר של וקנין דולק בעקבותיו ברחובות הוליווד.

בן הרוש דיווח על המקרה לאנשי התביעה אשר ליוו אותו בשלב העדות אבל הוא סירב להגיש תלונה רשמית. לפיכך, התקרית דווחה על ידי התביעה לבית המשפט, וקנין הוזהר בבית המשפט ואילו החבר שלו עזב את ארה"ב ולא שב עד היום.

הסיפור הזה הוא רק דוגמית מהחיים החדשים של עבריינים ישראלים, במיוחד הבבכירים והמסוכנים שבהם, כאלה אשר היו אימת הסביבה ולבסוף התברר שהם שיתפו פעולה עם המשטרה כדי להימלט ממאסר בכתבה קודמת חי וקנין מספר על היחסים שלו עם בן הרוש, איך הם הכירו בלאס וגאס ומיאמי, איך הוא סייע לבן הרוש להלבין מיליוני שקלים מהכספים אשר נגנבו מהבנק למסחר, ודיבר גם על היום שבו בן הרוש העיד נגדו וסייע לשלוח אותו ל-10 שנות מאסר.

לכל אורך המשפט ואחריו סירב בן הרוש לקבל שמירה של סוכנים פדרלים. מכריו יודעים לספר שהוא זילזל ביכולת של וקנין לפגוע בו, ובנה על כך שממילא אין בהסכם שלו שום מחוייבות רשמית להעיד נגד השותף הבכיר בתיק, יצחק אברג'ל, כך שהוא הרגיש בטוח יחסית. בן הרוש, שנשפט לארבעה חודשי עבודות שירות ושלוש שנים בפיקוח קצין מבחן מטעם בית המשפט, ניהל את חייו בשגרה ובביטחון רב. היו לו חברים ישראלים רבים, חלקם עבריינים בעצמם, ויותר מכך, בן הרוש טיפח קהילה קטנה ותוססת סביב בית הכנסת שהוא הקים צמוד לבית שלו בוואלי סן פדרו בלוס אנג'לס.

מי שלא חשו בנוח עם ההתנהלות של בן הרוש היו דווקא הסוכנים הפדרלים של הדי.אי.איי, אבל הם היו חייבים לאפשר לבן הרוש להישאר בסביבה, שכן הם ידעו כי הם יזדקקו לשירותיו כאשר אברג'ל ייעצר בישראל ויוסגר לארצות הברית, כך שהם המתינו בסבלנות. כאשר אברג'ל נעצר והפדרלים הבינו כי בן הרוש מסרב להעיד נגדו, הם נאלצו להסתדר בלעדיו, לא לפני שהעבירו אותו ואת אשתו סימה במסלול החתכתים של מתקני הכליאה בחוף המערבי. 

היה היו פעם חברים. איבגי בארוחת ערב אצל חי וקנין

חוק הלימון הסחוט

קוד השתיקה של עבריינים ישראלים בארצות הברית נשבר כבר בפרשת המאפייה הישראלית של איתן חייא וג'וני אטיאס בניו יורק של שנות השמונים. גופי האכיפה האמריקאים הבינו כבר אז כי עבריינים ישראלים מתקשים להתמודד עם מאסרים ארוכי טווח במתקני כליאה אשר נשלטים על ידי קבוצות אתניות עוינות.

ישראלים רבים אשר ניהלו קשרים עם רשתות האקסטזי של יצחק אברג'ל, עודד טוויטו, זאב רוזנשטיין ואחרים, נשפטו לעונשים חמורים של 15 שנה ויותר, והופתעו מאוד מהעוצמה והנוקשות של שלטונות ארצות הברית. חלקם מרצים את עונשיהם בישראל, אבל מדינת ישראל מסרבת לקלוט אסירים שלפני מאסרם חיו תקופות ארוכות בנכר. בארצות הברית הישראלים האלה נאלצים לרצות את מאסריהם בבדידות קשה וללא אופק שיקומי. לא כולם מחזיקים מעמד, והמשטרה הפדרלית יודעת לנצל את זה עד תום. לפי סעיף 35 לחוקה, עבריין אשר מסכים לשתף פעולה זכאי למשפט חוזר, שבו לתביעה יש את היכולת להרעיף עליו הטבות כמו הקלה בענישה, שחרור ממאסר, ביטול סעיפי אישום, מחיקת רישום פלילי הענקת גרין קארד ואפילו אזרחות.

שיטת הדלת המסתובבת, אשר זורעת חוסר אמון בסיסי בעולם התחתון, מאוד מקובלת בארצות הברית וזוכה לתמיכה גורפת של בתי המשפט. עד כדי כך, שאסירים שולחים לתביעה מיוזמתם עורכי דין עם הצעות לשיתוף פעולה, ואילו חוקרי המשטרה מצידם עושים "פישינג" בקרב אסירים שיכולים לסייע להם בחקירות שעל סדר היום.

כך הפילו את זאב רוזנשטיין, שהאחים ברוך ואלן דדוש אשר כבר נשפטו ל-18 שנה על הברחה והפצה של אקסטזי הסכימו למסור נגדו עדות מפורטת בתמורה לשחרורם וכניסתם לתוכנית להגנת עדים האמריקאית. כך נהג גם העבריין הירושלמי לשעבר, יהודה (ג'ודי) בן עטר, שנשפט בניו יורק ל-20 שנות מאסר על יבוא של מיליוני כדורי אקסטזי במסגרת של ארגון פשיעה, ועמד בפני משפט נוסף על סדרת עבירות דומות, עם אופק של עוד 27 שנות מאסר. בן עטר בחר לשתף פעולה, הוא מסר לחוקרי הרשות האמריקאית למלחמה בסמים (די.אי.איי) מידע מועיל על עשרות עבריינים ישראלים, ואף העיד בפני חבר המושבעים במשפטו של וקנין על עבירות חטיפה וסחיטה שהם ביצעו יחד ב-1997. בן עטר מסתובב היום חופשי בלוס אנג'לס.

מסתבר שיש הגיון בשיטת הדלת המסתובבת, הגיון אוניברסלי, וזהו חוק הלימון הסחוט. כאשר המשטרה מקבלת מעבריין מידע מועיל היא נוהגת בו בכפפות של משי, אבל כאשר אוזל המידע זורקים אותו, ומכאן דימוי הלימון הסחוט. גבי בן הרוש יכול לספר משהו על החוק הזה, אחרי שהעיד נגד וקנין אבל סירב להעיד נגד האחים אברג'ל באותה פרשה, חוקרי ה-DEA "תפרו" לו תיק פיקטיבי עם אופק של 10 שנות מאסר, רק כדי לשכנע אותו לדבר גם נגד האחים אברג'ל.

בחודש ינואר 2011 פשטו סוכנים של ה-DEA על ביתם של סימה וגבי בן הרוש בלוס אנג'לס, הם נעצרו והוגשו נגדם שני כתבי אישום. סימה הואשמה בגירושין ונישואין פיקטיביים, במטרה לקבל אזרחות אמריקאית. גבי הואשם בהתחזות לאזרח אמריקאי בשם גבי בן הרוש מניו ג'רזי, וכתב האישום נגדו נפרש על פני 83 עמודים.

"בספטמבר 2009 הסתיימה תקופת המבחן של מר בן הרוש והוא היה אמור להיות מגורש מארצות הברית", מסביר הסניגור שלו, עו"ד ג'ף יפרח מוושינגטון. "מאחר שהאחים אברג'ל היו בדרך, ה-DEA ביקשו ממנו להעיד נגדם, אבל הוא סירב. במקום לגרש אותו מארצות הברית הם התחילו לאסוף עליו חומרים, ואז הם מצאו במחשב משרד הפנים שיש לו מספר זהות לנתין זר (A NUMBER) של אדם בשם זהה מניו ג'רזי. הם לא שאלו אותו איך זה קרה, אלא התייחסו לזה כאל כוונה פלילית שלו ופתחו בחקירה סמויה שבמהלכה הם מילאו את התיק במאות מסמכים שמתייחסים להתנהלות שלו מול משרדי הממשלה בשנים האחרונות. הם אספו עשרות פניות שגרתיות שלו לבנקים, משרדי נסיעות, סוכנויות רכב, משרדי ממשלה, עירייה, שירותי דת, ועל כל פנייה כזו הם פתחו לו תיק של התחזות.

"שבועיים לפני שהאחים אברג'ל נחתו בארצות הברית פנו אליו שוב, הפעם איימו עליו ישירות, שאם הוא לא ידבר הוא יחטוף תיק של כמה שנים. תוך שבועיים הוא נעצר עם אשתו, וכך נולד כתב האישום המבהיל הזה. כאשר נכנסתי לתיק הבנתי מיד שמשהו כאן השתבש, ואכן מהר מאוד עלינו על הטעות. מר בן הרוש נעצר בקנדה והוסגר לארצות הברית מבלי שניתן לו מספר זהות (A NUMBER). כאשר הוא שוחרר ממעצר בלוס אנג'לס לא היה לו מספר כזה, אבל כדי לקבל שירותים מקצין המבחן הפנו אותו למשרד הפנים, ושם הפקידה נתנה לו בטעות את מספר הזהות של אותו גבי בן הרוש מניו ג'רזי.

"במשרדי התביעה מרחו את הבירור בטענות האלה שלנו על פני כמה חודשים, כשהוא במעצר, עד שלא נותרה להם ברירה והם ביטלו את כל האישומים נגדו, למעט עבירה מצחיקה אחת, שהוא מימן את עורכי הדין שביצעו עבור אשתו את הליכי הגירושין והנישואין, תוך ידיעה שהם פיקטיביים".

ג'ף יפרח. הסניגור הפדרלי של בן הרוש

הגירושין של בן הרוש
סימה בן הרוש שהתה כחודשיים במעצר, ולאחר מכן שוחררה למעצר בית. גבי בן הרוש שהה במעצר מחודש ינואר אשתקד עד אוקטובר. ב-23 ליוני, בהיותו במעצר, הוא נפגש לראשונה עם האחים אברג'ל בבית המשפט. עשרות סוכנים פדרלים ומרשלים מילאו באותו יום את אולם מספר חמש של השופטת כריסטינה שניידר, בקומה השנייה של בית המשפט הפדרלי שברחוב ספרינג, בדאון טאון של לוס אנג'לס. ב-13:00 בדיוק הוכנסו שבעה עצורים באוברולים לבנים ומעילי רוח ירוקים, כבולים ברגליהם בשרשראות ברזל כבדות אשר הקיפו את המותניים וכבלו גם את ידיהם. שני מרשלים חמורי סבר, שכוכב שריף גדול נעוץ בדש חולצתם, ליוו כל אחד מהם בדממה למקום שהוכן עבורו מראש.

בן הרוש, כבול ומבודד ישב בספסל השלישי, ולצידו שני מרשלים קשוחים. במרחק שני ספסלים ממנו הושיבו את שנוא נפשו, אסי וקנין, האח של חי וקנין, אשר נחטף במקסיקו במבצע מיוחד של המשטרה הפדרלית, בתקווה שיסכים להעיד נגד האברג'לים. על הספסלים המיועדים לנאשמים הושיבו את ששון בראשי נמוך הקומה, משה מלול החיוור כסיד, וישראל אוזיפה הגבוה והחייכן. על הכיסאות הצמודים לשולחן הסניגורים הגדול במרכז האולם, מול כס השיפוט הגבוה, הושיבו את הנאשמים 1 ו-2, האחים יצחק ומאיר אברג'ל, שעורכי דין חנוטים בחליפות יוקרתיות הסתודדו איתם ארוכות טרם כניסת השופטת.

הרחש של הקהל נבלע בריהוט העץ הכבד ובשטיחי הצמר האדומים, אבל אז נכנס דרך הדלת הראשית משתתף נוסף בדיון, חי וקנין, בחליפה אפורה מהודרת, מלווה בשלושה שומרי ראש ענקיים, בחברתו היפהפייה, סיסי, ובפרקליטו המפורסם, דיוויד קנר. ה"כניסה" של וקנין שיחררה את המתח באולם, ובזמן שהוא החליף ברכות וחיבוקים עם הפרקליטים של האברג'לים, מקורביו של וקנין ניצלו את ההמולה כדי להגניב מבטים מנצחים לעברו של בן הרוש. המרשלים קלטו את הקינטור המרומז ואחד מהם מיהר להזהיר אותם בקשיחות, "בפעם הבאה נבעט לכם בתחת החוצה".

בן הרוש, חבוש כיפה גדולה ועטור בזקן דליל, קבר את מבטו בקרקע, אם כי מפעם לפעם זקף את ראשו, ובחיוך ציני דק סקר דרך משקפיו את ההמולה סביב וקנין הססגוני, או חיפש ברכת שלום מכיוונם של האחים אברג'ל. יצחק, שהחליף חיוכים עם וקנין ואוזיפה, ישב בגבו אל בן הרוש ולא הפנה אליו מבט לכל אורך הדיון, מאיר הביט בו מדי פעם בפני הפוקר שלו כאשר סקר את האולם. היחיד שהנהנן אל בן הרוש בחיוך גלוי ורחב היה נושא כליו המיתולוגי, בראשי.

זה היה המפגש הראשון אי פעם של חמשת הנאשמים בבית המשפט, עם שני האחים וקנין ובן הרוש, שלושה אנשי מפתח, שעדויות שלהם היו יכולות להיות קריטיות להרשעה של האברג'לים, אבל שלושתם סירבו להעיד. התובע, מרק צ'יילדס, כינס את הדיון "ההיסטורי" כדי להודיע כי מבחינת התביעה, האחים וקנין ובן הרוש לא יעידו במשפט, ובתוך מספר ימים הם אף יגורשו מארצות הברית לישראל ומרוקו.

למחרת, ה-24 ליוני, נשפטו בני הזוג בן הרוש על התיק הנפרד שנפתח נגדם בענייני ההגירה. במהלך הדיון על גזר הדין ניהל בן הרוש דו שיח בשפת הסימנים עם הסוכנת המיוחדת, דיאן רויטר, קצינת ה-DEA שמנהלת את המצוד אחרי האחים אברג'ל כמעט שמונה שנים, ומי שגייסה את בן הרוש כעד מדינה. בן הרוש, בחיוך, סימן לה בידיו, "רק את יכולה לשחרר אותי", היא ספקה ידיים לצדדים ובחיוך ג'נטלמני משלה סימנה לו, "אין, נגמר, זה מעבר ליכולתי". בהכרעת הדין הסתפק בית המשפט בחודשיים שאותם ריצתה סימה במעצר, אבל הורה על גירוש שלה מארצות הברית, ואילו גבי נידון לשלושה חודשים אותם ריצה כבר, וגירוש.

סמוך להכרעת הדין אמרה לי סימה בן הרוש כי מאוד צורמת לה העובדה שבישראל מדגישים כי בעלה הוא עד מדינה. "בארצות הברית עד מדינה מקבל מעמד חוקי, שמירה, עבודה, כסף, יש הוכחה שאנחנו קיבלנו איזה הטבה מהמדינה? בעלי לא עד מדינה, כל האשמה נגדו היתה שהוא הכניס כסף לאמריקה".

הוא קיבל עבודת שירות וחי וקנין קיבל 10 שנים.
"בעלי היה העבריין השולי בפרשה, אין לו שום אשמה בתיק, מי שרצה את התיק הזה אלה האמריקאים, הם רצו להכניס לכלא את חי וקנין ולא את בעלי".

ישראל הסגירה לאמריקה את "מיטב בניה" אך לא קיבלה את בכיר גנביה

למרוקו באהבה

בתחילת חודש ספטמבר 2011 ערכו בני משפחת בן הרוש ביקור פרידה מרגש בבית המעצר של שירותי ההגירה במחוז אורנג' שבדרום קליפורניה. אחרי הביקור טסו בני המשפחה לישראל וכאן הם כבר מתגוררים בדירה של המשפחה בשכונת הקטמונים. בן הרוש, שב-2003 הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי בחשד למעורבותו בגניבת מאות המיליונים מהבנק למסחר, עזב את ארצות הברית ב-15 לספטמבר והיגר למרוקו, מדינת המקלט אליה הוא נמלט בתקופת המצוד הבינלאומי אחריו, אז הוא גם הסדיר לעצמו אזרחות מרוקאית.

פרקליטו, עו"ד ג'ף יפרח, מסר כי מדינת ישראל דווקא ביקשה מארצות הברית להסגיר אליה את בן הרוש אך הוא סירב לבקשה וכך ניתן למרשו לעזוב למרוקו. ועדיין נותרה שאלה אחת פתוחה בסיפור הזה, מדוע מדינת ישראל, שרק לאחרונה הסגירה את "מיטב בניה" לארצות הברית, ויתרה לאמריקאים על הסגרתו לישראל של עבריין בכיר החשוד בביצוע הגניבה הגדולה בתולדות המדינה?

במחלקה הבינלאומית בפרקליטות השאלה הזו מעוררת מבוכה גדולה. "מכיוון שהליכי ההסגרה הינם חסויים לא נוכל להתייחס לשאלות בעניין זה", נמסר בתגובה, "יחד עם זאת, מבחינת הפרקליטות גבי בן הרוש היה ונותר חשוד בפרשת הבנק למסחר, ומדינת ישראל תעשה כל מאמץ כדי להביאו לדין. נציין כי תיק הבנק למסחר לא היה חלק מההסדר של גבי בן הרוש עם רשויות החוק בארצות הברית".

את תגובת טום מרוזק, דובר התביעה הפדרלית בלוס אנג'לס, לא היה ניתן לקבל.

12 תגובות נכתבו לגרסה הקודמת של פוסטה

1. כתבה: גבי בן-הרוש, וקנין וכו'  כתבה מעולה וכתובה מצויין. תיאור הנפשות הפועלות מאלף. כל הכבוד!  Meir Doron   (שבת 18 פברואר 2012 – 02:22)

2. מענין מאוד    דני   (שבת 18 פברואר 2012 – 14:25)

3. כתבה יפה   יפה שאמיר זוהר מגיע למקומות שהמשטרה לא מכירה  הממליץ   (שבת 18 פברואר 2012 – 22:19)

4. מחמאות – הבלוג המעניין ביותר!  שמע, לאחרונה נודע לי על הבלוג שלך ומאז אני קורא בשקיקה. אחלה סיפורים! תמיד היו אלה פיסות מידע בדמות שמועות, אבל עכשיו הפאזל מתחבר… ישר כח.  קוביאשי   (יום שני 20 פברואר 2012 – 12:00)

5. בלוג פגז מקצועי מעניין סוחף    oser   (יום שני 20 פברואר 2012 – 23:37)

6. בסוף יצחק יעיד על כולם  ישחק  יוסי   (יום חמישי 23 פברואר 2012 – 02:30)

7. שפיץ  קורא את הבלוג שלך לא מעט, מעניין ומדוייק!!תותח  שפיץ   (יום חמישי 23 פברואר 2012 –
11:42)

8. נחשפתי לבלוג שלך ונהנה לקרוא  הסגנון והידע לא נראו כאן מזמן  משה מימון   (יום ראשון 26 פברואר 2012 – 00:48)

9. בן הרוש   איך יצא ב-15 בספטמבר 2011מארה"ב  ובכתבה כתוב שישב בכלא עד אוקטובר אותה שנה. . נא להסביר הסתירה בתאריכים.  ישראל   (יום רביעי 21 מרץ 2012 – 22:09)

10. היותי בפדרלים  מה שאתם מפרשמים הוא חצי דברים,ברגע שהוגש כתב אישום מאדון מאיר אברגל מיד סולקו לאמריקה ,3 שנים שהיו במעצר בשאטה לא היו איום,מאיר ריש טוב בעסקיו ואישית לא עושק ביצוא אקסטסי,כל דג רקק שניתף מיד מפיל את השמתו על האחים או על זאב רוזנשטיין שידו בכל אך לא היה עוד ביצוא ויבוא של כדורים מואני שנעצרתי 5 שעות לפניו בניו-יורק לחצו עלי שהעיד נגדו כמי שנתן לי והיה לי לראש,לא נפלתי ולא האללתי ולכן שוחררתי,אני ניצחתי את הפדרלים ועזרת ראשי וללא עזרה כספית וחברית מאלו שבאמת יבוא את הסם ומיד ברחו לארץ והפכירו אותי לידיהם של האמריקאים שניסו בכל הדרכים הלא נעימות שהעיד והגיד שקרים על יצחק וזאב ולא הסכמתי,לרוב משטפים פעולה מפחד ובורות ומר גורלם שנישארים שם עד היום,הייתי יהודיה לבד וסכנה ריחפהולכן רחמי על יונתן פולרג שעוד שורד כנגד כל הסיכויים האנטישמיות גדולה והבדידות קשה,לא שברו אותי ומזל שלא ניתפש -1 משותפי כי בלי השפה וחוזק נפשי לא היו עומדים בשפיות במישחק מוחות במקום של פשיסטים שקל להוציא דיבה ולתפור תיק על אדם,היציאו לי הצאות מפטות וגדולות אך לא האינטואיציה פעלה וחיכיתי שסיבלי יגמר מה שלא האמנתי אז,יש כיום עברינים שעושים מעל המיוחס לשמות המוכרים ומעברים לארץ יהולומים משוד של נשיא הבוסה ליהלומים שיניצרז"ל והמשטרה שותקת ויודעת על כך מעניין למה באשר היהלומים כבר שווים 60-0000מליון דולר ומעלה וניק=רצחו אנשים והנפשות הפועלות חיות בזהות דתית בשימחה ועוקצים עוד בקוחם החדש(בעלי חברת הבטחה)ומנהלים עסקים לא כשרים שניפגעים עוד אנשים חפים ותמימים וזה הונאה שלא מיחסים לה חשיבות,היא עברה פדרלית מהחמורות,מה קורה כאן?  ססיל ברדה   (יום חמישי 10 מאי 2012 – 02:51)

11. חלקי אמיתות  בבתי הדין הפדרלים למרשלים אין כוכבים לבושם הוא חולצה לבנה מכופתרת וענובים באדום ומכנס אפור והסנגוריה היא עובדת לפי חוקים יחידים לא דומים למישפט פלילי רגיל,פרשה זאת למען ההגינות היסתימה יפה שהנאשמים לא עשו ולא העידו לפי רצון התביעה וחלצו בחוכמה מתיק קשה ומפחיד,לפי מצב המדד הפדרלי יכלו להישפט למעצרים ארוכים לפי רצונו של השופט שלרוב יהודי,לי היה שופט אירי ופחדתי ממנו ומעו"ד הפדרלי שיצג אותי והיה משקר לי שאני יקבל מינימום 39 שנה ושוחררתי וגורשתי ונס היה בעולם,מי ששיטף פעולה כמו האחים הרוש כנגד זאביק נישפטו ל-7 שנות מאסר והם עוד שם,טיפשים,בוגדים ושקרנים,כיום זאביק חלה במחלה ונימצא בארץ,ממה שידוע לי הפדרלים מפחדים מאנשי מאפיה מה שאבסורד אך יש להם סיבות מוצדקות,כאשר משחררים את הנאשם הוא עובר לכלא רגיל בוא הוא מחכה לטיסתו,אין תאריך למען הביטחון וישראלים מהר מעוד טסים לאומת זרים (גמיקנים)שנישארים תקןפות ארוכות כ-7 חושים והיאוש הופך לאלים ואוירה מסוכנת,רוב זמני עברתי בצינוקות מסיבות של שינאת הסוארים ליהודים וריבים עים אנטישמיםבעיקר אפואמרקאים בורים וקנאים,אין אוכל מסביע ואנו שמקבלים אוכל כשר גורם לקינאה בנו ומיצד שני עוזר ליהודים שבנו לעסוק בסחר חלפין וכך מיסתדרים,מזלי שלא חסרתי בכלום ובלי עזרתם של חברי ומשפחתי,בתנאים קשים אלו כל רצונך לפגוש ביהודי ושגרירנו מעילים להגיע לאחר כ7 חודשי מעצר ולא עוזרים,אני ביקשתי שיתנו לי עיתון וסרבו,בגלל חוק חדש שאוסר על כך,לא לאמין למילה ולא לפחד זה המסר שאומר ובמיקרה שבאמת חף מפשע אתה אז עמוד על שלך כמה זמן שזה יקח-עד 12 שנה מישפט יכל להיתנהל(פדרלי)  ססיל ברדה   (יום חמישי 10 מאי 2012 – 03:28)

12. בן הרוש  הכל שקר חי וקנין יודע את האמת  דויד בא   (יום רביעי 13 יוני 2012 – 18:33)