הבמאי שי כנות: "אני עובד קשה כדי לעשות גלוריפיקציה של הפשע"

שתף כתבה עם חברים

יוצר הסרט החדש "אוהב אותך צ'רלי" בראיון ל"פוסטה" על הדמות הראשית: "עמוק עמוק בלב הוא יכול להיות קרימינל, גם לי יש את זה עמוק בפנים אבל אני פחדן מדי"

הסנדק, פני צלקת והחבר'ה הטובים זה התנך שלי. שי כנות (צילום רפי דלויה)

"בעיקרון, זה קשור לסדרה 'הבורר' שביימתי והריאליטי 'פעם בחיים', שבארבעת העונות שלה הייתי במאי אורח. היה לי רעיון לעשות מפגש של מישהו מהעולם שלנו ומישהו מעולם אחר. ככה נולד הרעיון". כך התסריטאי והבמאי שי כנות (54), אולי הבמאי מספר אחד היום בארץ, שניצב עכשיו מאחורי "אוהב אותך צ'ארלי": קומדיית פשע מגניבה, רעננה ומפתיעה באיכותה, שמסתערת השבוע בסערה על בתי הקולנוע ברחבי הארץ.

כאמור, 'זירת הפשע' לא זרה לכנות. ב"פעם בחיים" למשל, נתקלנו בדוגמנית יעל גולדמן נפגשת עם משפחת יעקב אלפרון ברעננה. "יצרתי את הסדרה הזאת, אבל זה לא בדיוק קשור רק לזה. זה היה גם", הוא נזכר, "הייתי, לדוגמה, עם שרית חדד אצל משפחה באור עקיבא. הייתי ברוסיה עם אוליגרך. זה עקבות של כל מיני דמויות. זה לא אחד לאחד של שום דבר. זה הכול דרמטי. זה לא נבע מעניין אחד. זה קצת כמו להיות נדב (התפקיד של יהודה לוי) ב'הבורר'. אחד שבא מבחוץ ומסתכל על הפשע. זה לא נבע מסיטואציה אחת ספציפית. מה שלמדתי מ'פעם בחיים' זה את הכוח של הריאליטי. כמו בסרט, יש לך את הדמות של זה שרוצה לעשות סרטים ודברים כתובים, והוא חושב שריאליטי וטלוויזיה מסחרית זה זבל. אבל כשאתה פוגש את האנשים האמיתיים, זה כן משנה לך את החיים, יוצר לך חוויה חזקה ומשפיע לך על החיים יותר ממה שאתה חושב. זה מה שהוביל אותי לכתוב את התסריט. לאו דווקא מפגש ספציפי".

במוקד הסיפור של "אוהב אותך צ'ארלי" (המוגדרת: "קומדיה על טוב ועל רע"): גיא קנובסקי (מיכאל אלוני), במאי צ'וקומוקו בתחילת דרכו, והצוות המטורף שלו, מצלמים לריאליטי "סלב בהפוכה", זמרת נוצצת (נועה קירל), המתארחת לשבוע בביתו של צ'ארלי בוארון (אלון אבוטבול), ראש משפחת פשע אכזרי ומשפחתו המוחצנת, שיושב במעצר בית. במהלך השתלשלות העניינים, עולם השואו-ביזנס נטמע בעולם הפשע, שמדרדר אותם עמוק עמוק לעולמם האפל והקטלני. אבל וואלה המאק. גם ב"אוהב אותך צ'ארלי" – שלא כמו בחיים – יש הפי אנד.

-הסרט נפתח במונולוג מרגש שבו הבמאי אומר: 'אני תלמיד של הטבע האנושי. של הגבול בין הטוב לרע'. אפשר להגיד שדמותו של הבמאי בסרט הוא בן-דמותך? כלומר, רצית לעשות סרטים אחרים בחיים, לאו דווקא טלנובלות, ריאליטי, וקומדיות קיץ דלי קלוריות?
"זה סרט אישי, אבל הבמאי הוא לא בן-דמותי. הסרט מתעסק באמת בגבול בין טוב ורע ועד כמה הסביבה מכתיבה לך את האופי, האישיות והשקפת החיים. הבמאי חי בתפישת חיים מסודרת, שסרטים זה קלאסיקה וריאליטי זה לא טוב. אבל במאוויים הפנימיים שלו, בתשוקה הפנימית שלו, הוא כותב סרט על עטלף שחור, שבו הוא בוחן את הגבול בין טוב ורע. ומה שקורה לו זה שהוא אמנם בוחן את הגבול בין הטוב לרע, ודרך צ'ארלי הוא בעצם משתכנע לעבור את הגבול, משנה את האופי שלו, ויוצא מהגבולות של עצמו. הסרט מדבר על מה נכון לעשות, אם חינכו אותך בדרך מסוימת. כי לפעמים צריך לפעול לפי האינטואיציה ולא לפחד. צ'ארלי, בניגוד לגיא, הוא הרפתקן. הוא לא מפחד. הוא טוען שהחיים זה מלחמה, ולכן צריך לצאת עם טנק, ולהיות תמיד בשליטה".
"זה הכול כדי לשרת את הסיפור", מוסיף כנות בכנות. "גם נועה קירל זאת לא באמת נועה קירל. זה כדי לשרת את הסיפור. אין פה ניסיון לעשות משהו דוקומנטרי, או חברתי אמין. אני מעביר סיפור שהוא אלגוריה".

-לא ראיתי את כל הסרטים שלך, אבל ממה שקלטתי מ"אוהב אותך צ'ארלי", יש בזה משהו מאד אישי. אפשר להגיד שזה הסרט הכי אישי שלך עד היום?
"זה סרט אישי במובן שאני כתבתי את התסריט. לפני זה, ב'הבורר' לדוגמה, זה היה שיתוף פעולה עם רשף לוי. הסרט הראשון שעשיתי, 'אנחנו לא כאלה' (1999), היה הכי שלי. זה סרט על חוויה שהייתה לי בעזה. מאז לא יצא לי לכתוב משהו מלא, שהוא לגמרי אישי, במובן הרוחני של הדבר. אבל 'אוהב אותך צ'ארלי' זה לא משהו אוטוביוגרפי".

אלון אבוטבול בתפקיד צ'רלי בוארון (צילום מסך)

-כלומר, זה עדין לא ה"שמונה וחצי" שלך.
"לא. יש לי עוד איזה 20-10 שנה כדי להגיע לשם. אגב, 'שמונה וחצי' של פליני זה אחד הסרטים שאני הכי אוהב בעולם. אבל 'אוהב אותך צ'רלי' זה עדין לא ה'שמונה וחצי' שלי. אני אוהב יותר דרמה, להקצין, שיהיה גדול מהחיים. שיש התחלה, אמצע וסוף. בחיים האמיתיים זה לא בדיוק ככה".

-אתה אומר בסרט: 'יש שני סוגי אנשים – הרעים והרעים יותר'. האם הרוע האנושי באמת השתלט על העולם?
"באופן אישי אני לא חושב ככה. אני מוכר את נשמתי לבדיחות. זאת בדיחה. זה לא משהו שאני חושב. אבל אני כן מאמין שבניתנת ההזדמנות והמקום, כל אחד יכול להיות רע. תלוי בסיטואציה. זה מה שקורה ב'אוהב אותך צ'ארלי': נתנו לבמאי הזדמנות להיות רע, והוא לוקח את זה בשתי ידיים. אבל אני לא רוצה לעשות ספוילרים".

-אתה גם אומר בסרט: "עמוק עמוק בפנים יש לי ראש של פושע. והצלם אומר לך: "זה יותר מדי שואב אותך לעולם שלו" (לעולמו של צ'ארלי). זה מה שאתה מרגיש?
"זה בעצם המנוע האמיתי של גיא קנובסקי, הבמאי, שמרגיש שעמוק עמוק בלב, הוא יכול להיות קרימינל. גם לי יש את זה עמוק עמוק בפנים. אבל אני פחדן מדי, וזה לא בא לידי ביטוי בשום דבר, חוץ מבסרטים שאני עושה".

חוצה את הגבולות של עצמו. מיכאלי אלוני בתפקיד גיא קנובסקי (צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג)
מדרדרים לעולם אפל וקטלני. נבחרת אוהב אותך צ'רלי. (צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג)

-ואולי להיות במאי זה הצד השני של הקרימינל?  
"יכול להיות. זה גדול עליי. בבימוי אתה כן צריך להבין את הטבע האנושי. להפעיל מניפולציות, לאלתר, להניע אנשים ולהוציא מהם דברים. אם אתה סטרייט לגמרי, אתה לא יכול להיות יוצר. זה לא קשור לטוב ורע. זה קשור להבנה של הטבע האנושי ושל מה מפעיל אנשים. אני לא משתמש בדברים שקשורים לעולם הפשע. נא לא לשכוח שאנחנו בסך הכל מוכרים לצופים אשליה. וכדי למכור משהו כזה, אתה צריך להיות ערמומי ומתוחכם. אתה מצלם בן אדם, מאיר אותו מהצד, נותן לו אקדח ביד, שם לו ג'ל בשיער, עושה דולי, שם מוזיקה, וכולם חושבים שהוא איזה פושע גדול. אבל הוא בסך הכול שחקן חנון שלמד בבית ספר למשחק. בינו ובין פשע אין כלום. הכול זה ענין של מניפולציה. אז כדי לעשות את זה טוב, אתה צריך להיות ערמומי ומניפולטיבי. אני תמיד אהבתי בקולנוע סרטים כמו 'הסנדק', 'פני צלקת' ו'החבר'ה הטובים'. זה התנך שלי: בראשית, שמות ו-ויקרא. ההשפעה של הסרטים האלה עליי עצומה. תמיד נמשכתי לדברים האלה. למרות שהרבה חושבים שזה ז'אנר מסחרי וקל למכור אותו. אבל זכיינים ומפיקים לא מתלהבים בדרך כלל לעשות בקלות דברים שקשורים לפשע. שעלולים לדחוף לאלימות ולדרדר אנשים. הרבה פעמים סרטי פשע לא טובים מצליחים בקולנוע, ואנשים נוטים לחשוב שזה ז'אנר מנצח תמיד. אבל לא קל למכור את הסרטים האלה. אגב, 'אוהב אותך צ'ארלי' מושפע מאד מ'הבורר', אבל הרגשתי שיש דברים שלא עשיתי ב'הבורר', ובא לי לעשות הפעם".

-כדי לשכנע את צ'ארלי להשתתף בריאליטי, הבמאי בסרטך אומר לו: "אתה תהיה הסנדק מקיסריה. יאהבו אותך כמו טוני סופרנו". יש לך הסבר מדוע הקהל אוהב ומזדהה עם קרימינלים על המסך?
"מה שמגניב וכיף בקרימינלים בסדרות וסרטי פשע, זה שקודם כל הם מציעים אלטרנטיבה לחיים שאנחנו לא חיים. הקונפליקטים שלהם תמיד בדמם של הגיבורים. טעות קטנה עולה לך בחיים. זה לא כמו דרמת בית חולים. הכול מונע מיצרים. הכול אמוציונאלי מאד, זה לא רציונאלי. זה מונע מערכים שהחברה, כביכול, מנסה לדכא. יש משטרה, חוקים ובית משפט, אבל בפשע אם מישהו עושה משהו רע, יאללה, קום ותהרוג אותו. זה משהו שאני ואתה לא יכולים להרשות לעצמנו בחיי היומיום. זאת גם הסיבה שאני אוהב לכתוב תסריטים שנוגעים בפשע. זה סוג של קצה פרוץ. כולנו רוצים שיהיה קזינו, נכנס פנימה ונוכל לשדוד אותו במכה ולחגוג על היאכטה. נעשה מה שאנחנו רוצים, למרות שהרע תמיד משלם מחיר. אבל האמת היא שאני לא באמת יודע ומכיר את עולם הפשע".

-נראה שאתה אוהב לעשות גלוריפיקציה (האדרה) של הפשע.
"לגמרי. אני יכול לגלות לך שאני עובד קשה כדי שתהיה גלוריפיקציה של הפשע. כולנו רוצים להיות טוני סופרנו, אבל מצד שני זאת בדיוק הבעיה של הזכיינים והמפיקים בקולנוע, שברגע שהמוצר יוצא, אתה מקבל ביקורות נורא קשות. כמו, לדוגמה, ב'בני אור', שזאת סדרה שעשיתי. יש שם את ג'וני אלמקייס (ישי ללוש), הנער עם הסכין, וכולם רוצים להיות, לכאורה, כמו ג'וני. כך שזה כן יוצר השפעה וגלוריפיקציה של הפשע. 'בני אור' הייתה ריאליסטית, אבל הטכניקות שאתה משתמש כדי לשרת את הסיפור, הן פלסטיות לגמרי. אני זוכר שאמרתי לילד: 'תשמע, אין ילד בישראל שלא ירצה להיות כמוך'. מצד שני, לא ידענו שתהיה ל'בני אור' כזאת השפעה. וזה הפתיע אותנו שזה יצר כזה אנטגוניזם".

זמרת נוצצת בזירת הפשע. נועה קירל (צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג)

-צ'ארלי בוארון, הדמות שמשחק אלון אבוטבול, מנסה לשרטט פרופיל אחר של הפושע בקולנוע הישראלי: מוסיף לה עומק פסיכולוגי, אינטליגנציה וים של חכמת חיים. כיוונת לשם במודע, או שזאת תוצאה של שיתוף פעולה עם אבוטבול, שידוע כאחד שעובד לעומק על דמויותיו?
"אבוטבול אכן עובד לעומק על הדמויות. הוא מקסים. היה כיף לעבוד אתו. אבל זאת הדמות שנבנתה לצ'ארלי. עבדתי על התסריט הזה איזה עשר שנים. אבוטבול מאד התחבר לתסריט, והמשחק שלו משובח. בעיקרון, צ'ארלי נבנה מלכתחילה כדמות אב מגובשת, שיש לה אידיאולוגיה. הוא שרד. הוא אבא שמגדל את הילדים שלו, והוא מייצג בעצם סוג של מלך כזה. וגיא קנובסקי הוא במאיצ'יק בתחילת דרכו, שרוצה לעשות אמנות, אבל אנחנו יודעים שקשה לעשות בארץ דברים כמו שגאי קנובסקי חולם עליהם. ולצערו הרב, הוא נתקל בתוכנית ריאליטי בצ'ארלי ופתאום הראש שלו משתנה. וגם הראש של צ'ארלי משתנה. נוצרת ביניהם מערכת יחסים שמשנה את שניהם. זה עניין של תפישת חיים. ולצ'רלי יש תפישת חיים מאד מסוימת, שהיא סיכום של הסנדק וכל החבר'ה האלה ביחד. בלי הקללות, בלי העצבים ובלי הסמים. הוא מרכז את כל מה שהם חושבים ביחד. שניהם עוברים בסרט מטמורפוזה ויוצרים סימביוזה מדהימה".

-קרה פעם, כמו ב"אוהב אותך צ'ארלי", שראש ארגון פשע מימן והפיק סרט?
"ברור שכן. לא יודע אם בישראל, אבל ברור שזה קרה. נראה לי שכל הוליווד נבנתה על פושעים. האמת היא שכשאלון אבוטבול קרא את התסריט, הוא אמר לי שנראה לו שהחלום של צ'ארלי זה להפיק סרט. צ'ארלי הוא סוג של מפיק. לא חשבתי כשכתבתי את זה, והוא הכניס לי את הרעיון. נראה לי שהקשר בין עולם הבידור ועולם הפשע תמיד היה קשר הדוק. אלה שני עולמות בהם משחקים עם החוקים".

-אתה מכניס בסרט הרבה משפטים כמו: "תחשבו קולנוע", "תחשבו הסנדק", "כמו באפוקליפסה עכשיו", "מה אתה אומר, קופולה"? "צייד הצבאים". יש כאן ניסיון לייצר אמירה על גורלו העגום של הקולנוע בעידן העכשווי?
"יש בזה משהו, אבל לא חשבתי על זה. אצלי זה נבע מזה שהבמאי כל הזמן נאחז בקלאסיקות שהוא היה רוצה לעמוד מאחוריהן. הוא גם למד בסם שפיגל".

-לא מזמן עלתה לבתי הקולנוע קומדיית הפשע "חומוס פול טריילר", שיוצריה הגדירו אותה "קריים קומדי שהיא הוליווד מייד אין יזראל". אתה גם בכיוון הזה של הוליווד?
"אני תמיד חושב הוליווד. אני תמיד מנסה שזה יהיה מובן גם במושגים בינלאומיים ואוניברסליים. בגדול, חשוב לי שהסרטים יהיו על-זמניים ותמיד יהיה אפשר לחזור אליהם. מקווה שהסרט יימכר לחו"ל. אבל היצירה במהותה היא בשבילנו".

-לסיום – יש משפט בסרט שבו מושיקו בוארון (אליעד נחום), בנו העבריין של צ'ארלי בוארון, אומר: "פעם צלצל הפעמון, אין כוח שימחק את הצליל". זה משפט שלקחת מהז'רגון של עולם הפשע, או משפט שאתה המצאת?
"ואללה, עלית על משפטים טובים, אתה. זה משפט אדיר. אני מת עליו. מה עדיף לי להגיד? שהמצאתי? אני אגיד לך את האמת: יש סדרה דוקומנטרית מדהימה בנטפליקס, מאד מומלצת, שנקראת murderer I ("אני רוצח"), שבו מדברים בכל פרק עם רוצח נידון למוות. ואתה רואה איך הם היו נערים אבודים, ואז הם עושים את הפניה ימינה במקום שמאלה, ופתאום הם הסתבכו במשהו מטורף שלא האמינו שיקרה להם בחיים. סיפורים קשים ביותר. ואתה רואה שזה אירוע שקורה לפעמים בערב, בשתי דקות, ומאותו רגע, מסתם סוחרי סמים, או סתם מפגרים מכורים, הם נידונים בשנייה אחת למוות. ואחד אמר את המשפט הזה: 'פעם צלצל הפעמון, אין כוח שימחק את הצליל'. אמרתי לעצמי, וואו, איזה משפט גאוני. כך שלא אני המצאתי את זה. נידון למוות המציא את זה".

השארת תגובה

תגובה אחת על “הבמאי שי כנות: "אני עובד קשה כדי לעשות גלוריפיקציה של הפשע"”

  1. אני נשואה שבע שנים בלי ילד אז בעלי מתחיל להתנהג בצורה מוזרה, חוזר הביתה לאחרונה ולא מבלה איתי יותר, והוא התגרש ממני. אז נעשיתי מאוד עצוב ואבוד בחיים כי הרופא אמר לי שאין דרך להיכנס להריון, זה באמת ימרר לי את החיים. עד שנתקלתי בחבר שסיפר לי על DR WAVA מהאינטרנט, איך הוא עזר לנשים רבות עם בעיות דומות שאני עוברת, אז פניתי אליו בכתובת: drwava3@gmail.com והסברתי לו. הוא אמר לי את כל מה שאני צריך לתת לפני שהוא יכול להטיל את הלחש כדי להחזיר את בעלי, מה שעשיתי, והוא שלח תפילה עוצמתית שהייתי צריך לומר באמצע הלילה בזמן שהוא הטיל את כישוף האהבה. זה היה נס 3 ימים לאחר מכן בעלי היחיד חזר אליי והתנצל על כל מה שהוא עשה ואמר לי שהוא מוכן לתמוך בי בכל מה שאני רוצה. התקשרתי מהר ל-DR WAVA וסיפרתי לו מה קורה באותו רגע והוא גם הכין ושלח לי תרופה שלדבריו תרפא כל מחלה או זיהום לא רצויים שמונעים ממני להרות ואז הורה לי לעשות זאת. איך להשתמש בו לפני הפגישה עם בעלי. זה לאחר השימוש בצמח המקומי והשורש הזה, כמה שבועות לאחר מכן התחלתי להרגיש סימני הריון בכל מקום, אני ממש בהריון, בדיוק ילדתי בן ב-1 לחודש. אני מבטיח להודיע לכל העולם על DR WAVA כדי להציל את מערכת היחסים שלי וגם לתת לי ילדים. אני יכול לקרוא בגאווה שלי היום. לכל אישה שמוצאת את זה בלתי אפשרי, הנה ההזדמנות שלך לחייך ולהביא אושר למשפחתך, אנא צור קשר עם ד"ר WAVA או צור קשר בוואטסאפ/וויבר שלו: (+66992602953) הוא אלוהים שנשלח להחזיר את האוהבים האבודים ולהביא לך אושר .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *