מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, מצא ליקויים ופערים גדולים בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הערבית החיות בערים מעורבות. שכונות מוזנחות והיעדר תשתיות הן רק חלק מהממצאים של דוח המבקר שמפורסם היום (27 יולי), יחד עם העדר ייצוג לאוכלוסייה הערבית בעיריות המעורבות.
בדו"ח נבדקו שש ערים מעורבות בישראל – תל אביב- יפו, לוד, רמלה, נוף הגליל, חיפה ועכו. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), עיר מעורבת מוגדרת כעיר שבה יש רוב מכריע של תושבים יהודים והמיעוט הערבי ניכור בו. עם זאת, בדוח מצוין כי אין הגדרה משפטית ל"עיר מעורבת" מצד משרד המשפטים, משרד הפנים והמשרד לשוויון חברתי. מההגדרה הקיימת של הלמ"ס לא ניתן ללמוד על התבחינים לסיווג ישוב כישוב מעורב, וגם לא ניתן ללמוד על מספרם ושיעורם של התושבים הערבים החיים באותה עיר.
הדוח מציין כי התושבים הערבים בערים המעורבות לא קיבלו תקציבים ייעודיים, לא זכו להתייחסות ייעודית ולא גובשה מדיניות סדורה בנוגע אליה. רק משנת 2021 התקבלו לראשונה החלטות הממשלה המתייחסות לתושבים ערבים בערים מעורבות וכללו תקציב בהיקף של כ-300 מיליון שקל לשנים 2022 עד 2026.
מיעוט בגזרת העובדים הערבים הבכירים
בכל הערים המעורבות נמצא כי שיעור העובדים הבכירים הערבים קטן לעומת חלקם באוכלוסיית העיר. בחיפה שיעורם של העובדים הערבים עומד על 7.7%, בעוד שבלוד שיעורם עומד על בלוד 1% בלבד; בנוף הגליל שיעורם עומד על 5%; בעכו שיעורם עומד על 9%; בתל אביב-יפו שיעורם עומד על 1.5% וברמלה כלל אין עובדים בכירים ערבים. בעיריות לוד (ששיעורם עומד על 13%), בנוף הגליל (ששיעורם עומד על 11%) ובעכו (ששיעורם עומד על 20%) נמצא כי שיעור העובדים הערבים קטן משיעורם בקרב תושבי העיר, ופערים נמצאו גם בשיעור הערבים בהרכב העובדים במוקד העירוני בעיריות לוד (6%), נוף הגליל (11%) ועכו (6%).
בנוסף מציין המבקר כי הרכבם של התושבים מהחברה הערבית בעיריות לוד, נוף הגליל ועכו בוועדות חינוך, מכרזים, תמיכות, הקצאה ושמות – קטן משיעורם באוכלוסייה. בעיריית רמלה ראוי לציין לחיוב את הייצוג בשיעור 33% בוועדת החינוך. הוועדות שבהן בלט היעדר הייצוג של נציגי החברה הערבית הן ועדת תמיכות ו-ועדת הקצאות.
נתוני גביית ארנונה נמוכים בשכונות הערביות
עוד מעלה הדו"ח כי מתוך 500 נכסים שהקצו הערים המעורבות שנבדקו, חמישה נכסים הוקצו לגופים המשתייכים לאוכלוסייה הערבית, בעוד שהעיריות נוף הגליל ועכו כלל לא הקצו נכסים לגופים מהאוכלוסייה הערבית. שיעור התמיכות שניתנו לגופים מהחברה הערבית מתוך תקציב התמיכות של העיריות חיפה, נוף הגליל, עכו ורמלה היה קטן מ-6%.
עוד נקודה מעניינת שעוסק הדו"ח הוא בשיעור נתוני גביית הארנונה. גביית הארנונה לשנת 2020 בחלק מהשכונות הערביות בערים לוד, עכו ורמלה היו קטנים משיעור הגבייה הכללי באותן ערים:
– בלוד שיעור הגבייה בשכונות ערביות נבחרות היה 35% ואילו השיעור הכללי היה 88%
– בעכו שיעור הגבייה היה 62% בשכונות ערביות נבחרות לעומת שיעור כללי של 89% ו
– ברמלה שיעור הגבייה היה 26% לעומת 87%
עוד נמצא כי שיעור יתרת חובות הארנונה למגורים בשכונות הערביות בערים לוד, עכו ורמלה מסך יתרת חובות הארנונה למגורים הוא משמעותי : כ-30% (בלוד9, 40% (בעכו) ו-60% (ברמלה).
עוד מצא המבקר כי עריית לוד לא הסדירה את פסי הרכבת המאפשר לתלמידים בשכונת הרכבת בעיר חציה בטוחה. המעבר העילי היחיד היה נעול וחסום; חציית פסי הרכבת בסמוך לשכונת הרכבת. לעיתים קרובות חציית הפסים מתבצעת גם כאשר מחסום הרכבת יורד. בנוסף מציין המבקר כי המצב התברואתי בלוד בשכונות הערביות ירוד באופן משמעותי ביחס לשכונות היהודיות, בשכונות אלה מצטברות ערימות אשפה שאינן מפונות. לגבי התשתיות באותן שכונות מציין המבקר כי בחלק מהרחובות הכבישים אינם מכוסים באספלט, אין מדרכות ואין תאורה, ואין תשתית ניקוז ציבורית.
עוד מעלה הדו"ח כי בערים חיפה, לוד, נוף הגליל ועכו לא הנגישו את אתרי האינטרנט שלהן לשפה הערבית. בערים חיפה, לוד, עכו ורמלה לא מושמעת במוקד העירוני הודעת הכוונה בשפה הערבית. בעיריית נוף הגליל קיימים שלטים עירוניים ללא כיתוב בשפה הערבית.
נקודת האור: בחיפה ות"א
המבקר מציין לטובה כי בעיריות חיפה ותל אביב-יפו שיעור העובדים הערבים (הרגיל) גדול משיעורם בקרב תושבי העיר. עיריית תל אביב-יפו מקדמת פעילות לטובת גיוון תעסוקתי ושילוב עובדים ערבים בשורותיה. עוד מציין המבקר לטובה כי העיריות חיפה, עכו ותל אביב-יפו יזמו פעילויות משותפות רבות בין תלמידים ובני נוער יהודים וערבים, ובחיפה ובתל אביב-יפו קיימים בתי ספר דו-לשוניים ממלכתיים.
המבקר ממליץ בין היתר כי משרד הפנים יפעל לקדם ייצוג הולם לבני האוכלוסייה הערבית בקרב העובדים בערים המעורבות ויבחן דרכים נוספות לעידוד שילובם. בנוסף קובע המבקר כי על העיריות לוד, עכו ורמלה לפעול ביתר שאת להגברת הגבייה הארנונה בשכונות ערביות שבהן שיעורי הגבייה נמוכים.
בנושא החינוך ממליץ המבחר לגבש מתווה לצמצום הפערים בדומה לקיים בנוגע לעולים חדשים. כמו כן ממליץ המבקר להשקיע משאבים בתוכניות חינוכיות וערכיות להיכרות עם האחר במטרה לשבור חסמים חברתיים ותרבותיים בין התושבים.
תגובת עיריית תל-אביב-יפו: "בעיריית תל-אביב-יפו מועסקים כ-6% של עובדים מהחברה הערבית במגוון יחידות עירוניות ובדרגות שונות, כאשר מספרם באוכלוסייה הכללית בעיר עומד על כ-4%. גיוון תעסוקתי הוא אחד מהיעדים המרכזים של העירייה תוך דגש על קידום, גיוס והשמה של אוכלוסיות מגוונות בכלל וערבים בפרט לתפקידי ניהול בכירים. הגדלת הגיוון התעסוקתי מצריכה פעולות ייעודיות ולכן העירייה מקדמת תכנית עירונית מקיפה, בליווי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, הכוללת בין היתר תהליכי איתור ממוקדים לאוכלוסייה הערבית והכשרות מתאימות".
מעיריית לוד נמסר: "בשמונה השנים האחרונות פועלת עיריית לוד לשיפור איכות החיים במגזר הערבי באופן שלא זכור דוגמתו מאז הקמתה של העיר, תוך השקעות חסרות תקדים בהיקפים של למעלה מ-400 מיליוני שקלים. בתקופה זו הוקמו מוסדות חינוך חדשים, בתי ספר, גני ילדים, מתנ"ס ענק בשכונת הרכבת, מועדון נוער, מגרשי ספורט, תשתיות, הרחבה וסלילת כבישים, גנים ומתקני משחקים, השקעות בחינוך, ברווחה ובאירועי תרבות. אנו מאמינים שהתוצרים של השקעות אלה יובילו שתהיה פה חברה ערבית מתקדמת יותר שתזכה לאיכות חיים טובה יותר ונטולת פשע. מדוח המבקר עולה שהמצב בלוד טוב יותר מבערים מעורבות אחרות בין היתר בהקצאת נכסים לגופים המשתייכים לאוכלוסייה הערבית ובשיעור התמיכות חרף אחוז הגבייה הנמוך בשכונות הערביות. נמשיך לפעול כדי לשפר את איכות החיים והשוויוניות בלוד, בחברה היהודית והערבית כאחד".
מעיריית רמלה נמסר כי "עם פרסום הדו״ח העירייה תלמד את פרטיו ותתייחס בהתאם". עיריית חיפה, עכו ונוף הגליל טרם מסרו התייחסות.
עירית לוד רוצה לעשות טרנספר לאוכלסיה הערבית מלוד ולהביא גרעין תורני ללוד