 |
| הפאנל בכנס החגיגי (צילומים: אסי אפרתי) |
הסנגוריה הציבורית ציינה 20 שנה להיווסדה בכנס חגיגי שנערך באוניברסיטת תל אביב, בהשתתפות ראשי מערכת המשפט, עורכי דין של הסנגוריה ו-600 מוזמנים.
"כשרת משפטים, אני תמיד משוויצה – הייתי בכמה מדינות, ובשום מדינה שהגעתי אליה, לא מצאתי גוף כזה חזק", אמרה שרת המשפטים איילת שקד, בהצהרה שתיארה את המעמד יוצא הדופן שביססה לעצמה הסנגוריה הציבורית בישראל.
הסנגור הציבורי הראשי, ד"ר יואב ספיר, לא התכחש לעובדה: "התפתחותה של הסנגוריה הציבורית יכולה לעורר השתאות. נשאלת השאלה כיצד קרה שבתוך השירות הציבורי, בתוך משרד המשפטים, התפתח ארגון בעל מאפיינים לעומתיים. חישבו על זה: כל לקוח שמיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית הוא לקוח שיש הליך משפטי נגדו, והצד השני של ההליך הוא מדינת ישראל".
 |
| מימין לשמאל: יואב ספיר, אמי פלמור, אפי נוה, אביחי מנדלבליט והשופטת נאור |
"את ההסבר לתופעה ניתן למצוא בתרומה המיוחדת של הסנגוריה הציבורית למערכת המשפט ולחברה הישראלית", אמר ספיר. "הסנגוריה הציבורית מביאה לבתי המשפט ולשיח הציבורי איזונים חשובים. אל מול גישה של מתן כוחות שיטור מירביים וענישה מחמירה, מביאה הסניגוריה הציבורית גישה אחרת, צודקת, הומנית ורציונאלית יותר".
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, הזכיר את ממלא מקומו עו"ד אורי קינן שצמח בשורות הסנגוריה ונמנה עם בכירי עורכי הדין הפליליים, אך בצד ציון העובדה כי הסנגוריה היא מפרנס ראשי של ציבור עורכי דין גדול, היתה לו גם ביקורת. "לא באתי להעכיר שמחות", אמר נוה, "אבל בתפקידי כראש הלשכה אינני יכול להתעלם מכך שהסנגוריה הציבורית הפכה למונופול של ממש שדוחק את רגליהם של עורכי הדין מהשוק הפרטי. הבעיה טמונה בכך שלא נבדקת זכאות נאשמים לייצוג משפטי בהתאם לחוק ולמבחני הכנסה, וסנגור ציבורי ממונה על חשבון הקופה הציבורית גם כשידו של הנאשם משגת. אל לנו לשכוח שהסנגוריה נועדה למי שידו אינה משגת. כיום, תמונת המצב היא שהרוב המוחלט של התיקים הפליליים מנוהל על ידי סנגוריה ציבורית".
פרקליט המדינה שי ניצן עורר גלי צחוק באולם כשהגיב לאחד הסנגורים שאמר כי זיכוי הוא פסגת השאיפות. ניצן טען כי "בחיים לא היה מגדיר את פסגת שאיפותיו של תובע כהרשעה".
 |
| עו"ד ענבל רובינשטיין |
"נכון שבית משפט זו זירת יריבות אבל אנחנו מחנכים את הפרקליטים שלנו", טען ניצן. כדוגמה, הוא חזר שוב על ביטול כתב האישום בפרשת הבר-נוער. הסנגורית הציבורית הראשית לשעבר, עו"ד ענבל רובינשטיין, ענתה לו: "אני שואלת למה יש רק מקרה אחד כזה".
עו"ד רובינשטיין נשאלה על תיק זדורוב (רצח תאיר ראדה) ש"קרה במשמרת שלה" והציתה אש: "השופט דנציגר בדעת המיעוט המזכה בבית משפט עליון עשה מה שאנו מבקשים שנים. השופט דנציגר שאל, אולי בכל זאת גרסת הנאשם, קו ההגנה שלו והראיות לטובתו הם נכונים; אולי בכל זאת מומחי ההגנה צודקים… ולא כמו שבתי משפט עושים בדרך כלל – מחפשים להכשיר בכל דרך את הראיות המפלילות… מצד אחד שופט אומר 'לא מעניין אותי, יש כל מיני הסברים לטביעות נעל על הקיר' – כך אפשר לרכוש את אמון הציבור? – ומצד שני שופט שאומר 'אני לא יודע מה ההסבר, אך יש ספק'. איך הציבור יכול לחיות עם ההרשעה, כשלצידה חוות הדעת המעמיקה של השופט דנציגר?".
 |
| שרת המשפטים שקד עם השופטת נאור והסנגור הראשי עו"ד ספיר |
הסנגורית הראשית לשעבר בירכה על "המהפך שעבר הציבור. לפני 20 שנה לא האמינו בהודאות שווא, ופתאום בפרשת זדורוב הציבור מניח כהנחת מוצא שזדורוב הודה בדבר שלא עשה… אם הייתי שי ניצן, אחרי הסדרה 'צל של ספק' הייתי מורה על פתיחת חקירה משטרתית מחודשת בעניין א"ח ו-א"ק (הגבר הטוען שחברתו התוודתה בפניו כי היא הרוצחת – ז"ק).
תגובת הפרקליטות, טענה עו"ד רובינשטיין, מעידה על "תרבות של הסתגרות, התנגדות, ציפוף שורות מוחלט… למה אנו מקבלים בשוויון נפש תרגילי חקירה, כשאומרים לחשוד שדי-אן-איי שלו נמצא בזירת העבירה? 95 אחוז מהפרטים המוכמנים בחקירות נשתלים במוחם של חשודים על ידי השוטר החוקר".
