
אחרי שנמלטה מבעלה האלים והמניאק, סיידי (אוליביה ויילד) נטענת בתחושת שליחות וייעוד ומתגייסת על מלא למשימת חייה: לשחרר נשים אחרות שחיות בסכנה מתמדת תחת גברים שאבדו צלם אנוש. אחרי חודשים של אימונים קפדניים במיומנויות הישרדות: קרבות אגרוף, קרבות מגע ושאר אומנויות לחימה קטלניות, היא יוצאת למלחמה.
"שעת נקמה", מותחן נקמה פמיניסטי, מעלה לראש נקמתו שורדת התעללות במשפחה, שממציאה את עצמה מחדש כמלאך נוקם. כל הנמענים לאלימותה של סיידי הם גברים אלימים. זהו סרט על זעם אצור בעקבות התעללות סדרתית, שמתפוצץ כמו הרג געש בפניהם של גברים השולטים בכוחם הפיזי ובסמכותם הפטריארכלית על נשים וילדים.
הסרט מתחיל בסצנה מצמררת: על רקע רצף צילומים היוצרים תפאורה עגומה של אמצע החורף, נחשפת גיבורת הסרט מתאגרפת מול שק חבטות. המצלמה כל כך צמודה על פניה ופלג גופה העליון, שתנועת אגרופיה גורמת לצופה להיכנס לכוננות ספיגה. ואז זה עובר למשימה לשמה התגייסה, כשסיידי מבקרת בביתו של גבר המתעלל באשתו ובילד, מכה אותו עד זוב דם, ופוקדת עליו להעביר את רוב כספו לאשתו ולעזוב לאלתר את חייהם לנצח.
לא רק שהגישה של סיידי לא מקובלת מבחינה רגשית, חברתית או משפטית, להתמודד עם מצבים מסוג זה. היא גם לא מציאותית ומזכירה סרטים בהם הגיבור הקשוח סטייל קלינט איסטווד, צ'רלס ברונסון, או ברוס וויליס, מפציע בהפתעה גמורה בביתו של מניאק בשר ודם, ולוחש לו בשקט איך הדברים הולכים להיות מעתה ואילך.

אלא שאחד הדברים המבדילים את "שעת נקמה" מסרטי אקשן רוויי נקמה אחרים, הוא העניין שלו בהשפעותיה הפיזיות והשלכותיה של האלימות, ובמחיר שסיידי סובלת, הן כניצולת התעללות במשפחה, והן כמי שהתחייבה לשפר את חייהם של קורבנות אחרים ולהרגיע את ייסוריה מעיוותי הצדק בעולמנו.
בעלה של סיידי (מורגן ספקטור) – דמות כל כך מתועבת שהסרט מסרב לקרוא לו בשם – ביצע מעשים בלתי ניתנים לתיאור, אפילו יותר ממה שאתם מדמיינים כרגע תוך כדי קריאת הכתבה. בטיפול בקבוצת תמיכה לנשים מוכות, מתוודה סיידי על עברה: בעלה רצה שהיא ובנה הצעיר יעזבו את ביתם ויחיו יחד אתו בשלט-רחוק דרך הרשת. כשניסתה להימלט עם בנה, הוא רדף אחרי שניהם בסכין והרג את בנם קודי בהתקף זעם. בעלה של סיידי הוא התגלמות הרוע האולטימטיבי של הסרט. הוא עדיין נמצא שם איפשהו, וברגע שהסרט חושף את זה, אפשר לנחש, די בקלות, ש"שעת נקמה" נכנסת ל"מאני טיים".
"שעת נקמה" היא פנטזיה שבהחלט גורמת לקתרזיס, בכיכובה של כוכבת יפהפייה שנמצאת בכושר גופני עילאי, המאפשר לה לשחק אותה גיבורת-על. חשוב לציין שלמרות שבמהלך העשורים האחרונים ראינו מספר סרטים ששמים את הזרקור על נוקמות נשיות והעצמה נשית, סרטים כאלה הם עדיין נדירים יחסית, בעוד שסיפורים דומים על גברים נוקמים, יכולים למלא ספרי עיון עבי כרס. מה עוד שנפח זמן כבד ב"שעת נקמה" מוקדש להצגת ההשפעה הפסיכולוגית המתישה של אלימות – הן על סיידי והן על המשפחות שהיא מנסה לעזור להן – כמעט יותר מכל מותחן נקמה שמנתר עכשיו ממצולות הזיכרון המתכלה.

גם הביצועים של וויילד כל כך מחויבים, שיש מקרים בהם אתה ממש חושש לביטחונה הפיזי ולבריאותה הרגשית. גם הסצנות הרבות והממושכות של סיידי, שבוכה על חוויות האובדן בחייה, מעיקות על הנשמה. אבל מה שמטריד יותר מכל זה, זאת העובדה שבמציאות החוץ-קולנועית, יש כל כך הרבה נשים שעדיין מהוות קורבנות להתעללות פיזית ופסיכולוגית בלתי אנושית בתוך המעגל המשפחתי; הן לא יכולות לקרוא תיגר על גורלן; רוב הקורבנות חיות בתחושת אשמה עצומה; וברוב המקרים אין בהן את הכוח המינימלי להפנות עורף למתעלל ולסגור אתו חשבון.
"שעת נקמה" הוא לא סרט שעושה נעים בגב. נהפוך הוא. הוא מתמקד בכל תחלואיה ומגרעותיה הכואבים, המעיקים והמטרידים של החברה בת זמננו. סיידי היא סוג של דון קישוטית שמנסה להילחם בתחנות רוח, כשכוונתה היא לא להרוג את המתעללים, אלא להוציא אותם מחייו של הקורבן. אבל לא רק פעולות התגמול דורשות תשומת לב. התמונות החזקות ביותר בסרט הן אלה בהן אתה רואה את סיידי עדיין מיוסרת על ידי עברה הגדוש בהתעללות אינסופית, תוך שהיא סובלת פיזית ופסיכולוגית ומסתובבת בדאגה, בעודה חורקת שיניים ומייבבת על שדים שלא חדלים לענות אותה. גם הפצעים הפנימיים שלה לא פחות נוראיים מאלה שמקשטים לה את הגב. וגם כשהיא נחושה ומבצעת את המשימות שהציבה לעצמה בקור רוח, היא צורחת כמו חיית פרא, שיניה מסורגות, עיניה יוצאות מחוריהן, או שהיא מתכווצת על הרצפה ולא מפסיקה למרר בבכי קורע לב.

שורה תחתונה: "שעת נקמה" שייך לאותם סרטים קטנים, אך אכזריים, שכל פריים שלו מדוד ומתחשב, גם כשהמצלמה מתקרבת כל כך לכאב ולזעם שמתנקזים מנקבוביותיה של הגיבורה. הסרט גם פועל על הצופה כנשק חם לכל אורכו, אין בו (כמעט) אף לא רגע חסד אחד, ואפשר לדמות אותו לסכינים קטנים מספיק כדי להיות מוסתרים בשרוול מעיל, או בשפת מגף, אבל זה עדיין יכול לחתוך גרון של כל גבר בעולם.







