כשמונה חודשים לאחר הגשת כתב אישום, הסדר טיעון לשלושה מהנאשמים במעורבות בעסקה למכירת שבעה אקדחים בין דימונה לירוחם.
בחודש ספטמבר שעבר הוגש לבית משפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד עבד אלקשחר (43), יאסר אלטוחי (26) ופריד דלדול (27) מהפזורה הבדואית בנגב – שהחליטו לסחור בנשק. על פי האישום, ב-22 באוגוסט, לאחר תיאום, הגיעו שניים מהם למקום מפגש סמוך לחוות סברסים בקרבת כביש 204 בין דימונה לירוחם, ומסרו שם שק ובו שבעה אקדחים לנאשם אחר בפרשה – עיזאת טראבין (24). כתב האישום מייחס לנאשמים סחר בנשק ועבירות נוספות, כל אחד לפי חלקו.
מכתב האישום עלה כי כוחות יחידת מגן של המשטרה שנערכו מבעוד מועד, פרסו מחסום דוקרנים ופנסי משטרה מהבהבים במטרה לעצור את עיזאת. כשהבחין במחסום משטרתי, נטען, הוא פרץ את מחסום הדוקרנים, זרק את השק עם הנשקים מחלון הנהג והמשיך בבריחה לעבר שטח סמוך. בהמשך, נטען כי הוא נטש את רכבו ובניסיון להימלט רגלית נכנס לתוך מבנה, שם נעצר על ידי כוחות המשטרה. בשלב מאוחר יותר נעצרו הנאשמים האחרים.
לצד כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים נגד הנאשמים. ב-17 באוקטובר, התקיים דיון בעניינם בשאלת קיומן של ראיות לכאורה. במהלך הדיון, טען אלטוחי לחולשתה של התשתית הראייתית נגדו, ובהמשך הגיש בקשה להוספת טיעון בכתב ביחס לתשתית הראייתית נגדו. אלטוחי, המיוצג על ידי עורכת הדין אליז קסנטיני, טען כי לא ניתן לבסס קיומן של ראיות לכאורה למעצר עד תום ההליכים על ראיה בודדת של זיהוי קול, זיהוי שבוצע על ידי שוטר. עוד נטען, כי נפל פגם מהותי בזיהוי הקולי, שכן הזיהוי בוצע על ידי שוטר ולא במעבדה מקצועית, וכי איכות השיחה נמוכה ביותר. בנוסף, הסניגורים העלו טענות ביחס לתקינות הליך השוואת קולות בתיקים, מה שהחליש את עמדת התביעה.
בעקבות טענות אלו ואחרות של הסנגורים, עורכי הדין אורי בן נתן, קסנטיני ושלום בן שבת, ביחס לתשתית הראייתית, הגיעו הצדדים להסדר טיעון בעניינם של שלושת הנאשמים. במסגרת הטיעונים לעונש, ציינה הפרקליטות שעתירות לגילוי ראיה שהתקיימו בתיק הצביעו על קשיים ראייתיים, וכן גם הערעור לעליון שהגישה עו"ד קסנטיני במסגרת הליך מעצר אשר בעקבותיו נקבע כי קיימת חולשה ראייתית משמעותית בעניינו של אלטוחי.
במסגרת ההסדר, הנאשמים אלקשכר ואלטוחי הורשעו במתן אמצעים לביצוע פשע בלבד, בעוד הנאשם דלדול הורשע בניסיון להחזקת נשק.
בסופו של דבר על אלקשכר, שמיוצג על ידי עו"ד בן נתן, הוטלו 12 חודשי מסר, מאסר על תנאי וקנס בסך 7,500 שקלים.
על אלטוחי, שמיוצג על ידי עו"ד קסנטיני, הוטלו 12 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס בסך 7,500 שקלים.
על דלדול, המיוצג על ידי עו"ד בן שבת, הוטלו 20 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס בסך 7,500 שקלים.
בעת מתן גזר הדין, השופט יואב עטר קבע כי "הסדר הטיעון נוטה במובהק לקולא ואינו משקף את רמת הענישה הראויה והנוהגת…. בהינתן הקושי הראייתי, ההסדר סביר חרף קולתו הרבה".
עו"ד אורי בן נתן אמר כי "למרות החלטת השופט אבו טהה כי מדובר בנאשם העיקרי שלכאורה סחר ב 7 אקדחים שהושגו זמן קצר קודם לכן מירדן, במהלך המשפט התגלו קשיים ראייתיים שנבעו מהעובדה שהמשטרה האזינה לאחד מקווי הטלפון שמיוחס למרשי ללא צו שיפוטי ואף לא נעשו מאמצים להכשרת ההאזנה לפי חוק האזנות הסתר. זו הסיבה העיקרית שהובילה להסדר הטיעון המקל".
עו"ד אליז קסנטיני מסרה בתגובה: "ההסדר המקל מקורו בטענות מהותיות אשר הועלו עוד בבית המשפט העליון כאשר הפך בית המשפט העליון בהלכה חדשנית בנוגע לסוגיית זיהוי קול את החלטת בית המשפט המחוזי אשר החליט לעצור את מרשי עד לתום ההליכים.
הטענות אשר קיבלו משנה תוקף בעליון קיבלו גושפנקא במהלך ניהול משפטו של מרשי לאור כשלים ראייתיים מהותיים אשר נבעו הן מקשירתו לטלפונים הניידים, הן מזיהוי קול שבוצע למרשי שלא כדין והן מעצם זיהוי מרשי כמי שנקשר לפרשייה העגומה הזאת.
משכך, טוב עשתה המדינה שאימצה את כלל טענותיי בנוגע למרשי והגיעה להסדר המקל ולא בכדי".
