"שתי דקות אחרי הקמת המדינה כמקלט בטוח לכל יהודי העולם, ושלוש דקות אחרי השואה, יהודים חטפו ילדים מיהודים אחרים תמורת בצע כסף ועל רקע גזעני".
כך העיתונאית יעל צדוק, שחוקרת את "פרשת חטופי תימן" כ-30 שנה, ופעילה בעמותת "אחים וקיימים" שמטרתה: טיפול והעלאת המודעות בנושא ילדי תימן מזרח ובלקן החטופים. צדוק היא גם אחת הדוברות היותר בולטות בשלושת פרקי סדרת הדוקו-דרמה המרתקת "חידת משולם" (כאן 11) שביים רני סער. "חידת משולם", שמושיבה את המדינה על ספסל הנאשמים ומזכה את עוזי משולם, משלבת דרמה עלילתית מבוימת עם שחקנים מקצועיים, לצד קטעי ארכיון דוקומנטריים ועדויות של הדמויות המרכזיות שליוו את עוזי משולם בחייו. בסדרה מובאות עדויות ממקור ראשון של רבים מהמעורבים בפרשה לאורך השנים ושל אנשים שעסקו ועוסקים עד היום בפרשה שממשיכה להסעיר את המדינה גם 70 שנה אחרי.
"פרשת הילדים החטופים נודעה לי לראשונה רק ב-1994. לא שמעתי על זה בחיים", מתוודה צדוק ותוהה: "מה פתאום חוטפים ילדים? באמת? רק כשעוזי משולם התחיל לפעול, והתחלתי לדבר עם עשרות אבות ואימהות, חטפתי את שוק חיי. אמרתי לעצמי: מה זה צריך להיות? אני חייבת לברר ולחקור, אבל מעמדה של עיתונאית אובייקטיבית שחוקרת את הפרשה. לי אין במשפחה חטיפות. הסבים והסבתות שלי עלו מתימן ב-1905. גרנו בתל אביב ולא היינו בקטע. עד עכשיו אני נחנקת ממה שעשו להם. האמת היא שנפגשתי פעמיים עם עוזי משולם בביתו, לפני המהומות, במסגרת תחקיר שעשיתי בזמנו לרשת א' בקול ישראל. הוא היה מאד ענייני, אבל לא קבלתי אז מידע ממשי ולא חשבתי שמדובר בחומר מרעיש".
אילה חסון, שסיקרה בזמנו את הפרשה לערוץ 1, טוענת היום בסדרה, שהייתה יד מכוונת מלמעלה שמטרתה הייתה להציג את עוזי משולם כמטורף, הזוי ואלים, ולא לדון באמת בעניין לשמו הוא הוא נלחם. "עוזי משולם לא איים על המשטרה והמדינה", אומרת צדוק, "הפרשה איימה עליהם. היה נוח מאד לדבר על משולם ולא על הילדים החטופים. המדינה הרי יודעת שמשולם צודק, זה נכון שחטפו ילדים, זה נורא הבהיל אותם והם נורא פחדו שהמחאה שלו תתפשט. שמת לב איך אסף חפץ, שהיה באותה תקופה מפכ"ל המשטרה, אמר אז: 'האירוע הזה תפור על היכולות שלי". בסדרה הוא דווקא חוזר בו ומודה: "יש לי אפילו הזדהות עם המאבק של עוזי משולם ללכת על הדברים האלה. אני כמובן לא מקבל את הפעילות הפלילית שלו, אבל הוא ללא ספק דמות שיש בה מן החיוב בכל הנחישות, ההתעקשות והלחימה שהוא האמין בה".
מאחר והיית רוב שנותייך עיתונאית ברשות השידור, מה דעתך על התנהגות התקשורת בפרשת עוזי משולם?
"עשו לו ולחסידיו דמוניזציה. מנהל רשת א' בזמנו, איתן אלמוג, הוציא בזמנו הוראה בכתב לכל השדרנים ברשת א': לא להעלות לשידור את התומכים בעוזי משולם. זאת הוראה מאד מרחיקת לכת. אני קבלתי ביחד עם כל השדרנים את המכתב הזה. זה קומם אותי. הוא אמר: 'מה פתאום, הילדים לא נחטפו, אימא שלי עבדה במעברות והאימהות התימניות לא רצו את הילדים שלהם".
כלומר, התקשורת הייתה חלק מקשר השתיקה וההשתקה של הפרשה.
"בוודאי. בפרשה הזו, התקשורת ומערכת המשפט – שני הגופים שהיו אמורים לשמור על הדמוקרטיה ולהגן על האזרח מפני עריצות הממשל – בגדו. התקשורת כל הזמן דחפה והסיתה את הממסד לטפל בעוזי משולם. התקשורת הלכה אנגז'ה עם הממסד".
עוזי משולם מכנה את התקשורת "נאצית" ו"יותר גרועים מ'דר שטרימר'". על השוטרים הוא אמר: "יש פה כאלה שהיטלר היה צדיק על ידם". מה דעתך על ההתבטאויות האלה?
"אלה לא אמירות שאני מזדהה איתן ואני לא חושבת שהוא היה צריך להתבטא ככה. אבל יש הבדל בין הציבור לממסד. אני חושבת שבשנים שחלפו מאז התפוצצה הפרשה, הציבור התחיל להבין שאכן חטפו ילדים. אם תעשה היום סקר, רוב הציבור יגיד שזה ברור שחטפו ילדים. אבל הממסד, עד עצם היום הזה, ממשיך להכחיש, כולל שר הבריאות ניצן הורביץ, שבחר באנתרופולוגית הרפואית פרופ' שפרה שוורץ, שכתבה בזמנו שכל הפרשה הזאת מדומיינת ממוחם של אנשים, והיא לא הייתה ולא נבראה. כלומר, ניצן הורביץ נתן לה לכתוב את ההערות שלה על הדו"ח שפרסם פרופ' איתן גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, שקבע שילדי תימן אכן נלקחו מהוריהם תוך התנהלות גזענית של המדינה".
ממרחק הזמן נדמה שהמשטרה והממסד חיסלו פיזית את עוזי משולם, כדי להשתיק את הפרשה.
"אני יכולה לדבר על חשד שטיפלו בו באיזשהו אופן, כי הוא נכנס לכלא על שתי רגליים ויצא משם שבר כלי. זאת שאלה. שהציבור ישפוט מה עשו לו שם. אני עיתונאית שאומרת רק דברים שאני יודעת בוודאות, והמקסימום שאני יכולה להגיד הוא שעולה חשד שטיפלו בו באיזשהו צורה. בסצנה המבוימת בוועדת השחרורים, הפרקליטה שואלת אותו אם הוא מתחרט על ההתנהלות שלו, אז הוא אומר – כלומר השחקן שמשחק אותו (יואב לוי): 'אני רוצה לצאת לביתי ולא רוצה להתעסק יותר בפרשת ילדי תימן'. מה שכן, הוא עשה המון רעש, בזכותו כל אזרחי המדינה שמעו לראשונה על פרשת הילדים החטופים, והוא לא היה נחמד, כמו שגולדה אמרה בזמנו על הפנתרים השחורים. כנראה שרק כשאתה לא נחמד, אתה מסוגל לזעזע".
איך את מסבירה שאחרי כל מה שהציבור כבר יודע על פרשת הילדים החטופים, המדינה מסרבת בכל מחיר לחשוף לאור השמש מה באמת קרה שם?
"יש לי שתי השערות: מדינת ישראל רק קמה. זה היה כמה שנים אחרי השואה ויהודים חוטפים ילדים ומוכרים אותם. היה סחר מסיבי בתינוקות. סיבה שניה: יש לא מעט עדויות שמצביעות על חשדות למעורבות ממסדית בדרגים גבוהים, אבל אין אסמכתא סופית. יש לנו עדות של בתו של מנופאי בשנות ה-50, שאמר לה ולאחיה: 'אני ראיתי איך האחיות מעלות תינוקות על האוניות בנמל חיפה'. אבל זאת עדות מכלי שני. המנופאי נפטר. מי שכן התוודו היו אחיות ומטפלות בדרג נמוך".
אם לא היה עוזי משולם, היה צריך להמציא אחד כזה?
"אני חושבת שכן. אבל תיבת הפנדורה שהוא פתח, לא נפתחה לגמרי. קרה כאן משהו פרדוכסלי. עוזי משולם דרש להקים ועדת חקירה ממלכתית בדלתיים פתוחות, ואכן היא קמה. אבל ועדת כהן-קדמי הייתה ועדת טיוח מגמתית. אתה קורא את העדויות הקשות והמפלילות בפני הועדה, שמצביעות בפירוש על חטיפה שיטתית של ילדים. חלק מהעדויות היא מזכירה ונותנת הסבר מפוקפק. אבל עדויות אחרות היא השמיטה. אבל בזכות ועדת הטיוח הזאת הרווחנו שני דברים: קבלנו אחרי מאבק גדול את הפרוטוקולים. לא את הכול. יש מסמכים שהם עדין מעלימים מאיתנו. אבל אחרי מאבק גדול של עמותת 'אחים וקיימים', נפגשנו עם השרה אילת שקד והשר צחי הנגבי. לחצנו ואיימנו בתביעה לבג"צ, ובסוף 2016 הם הסכימו להסיר את החיסיון מעל הארכיון. לא הכול נפתח. יש מסמכים חשובים ביותר שנעלמו, כמו המחשב של הועדה שנעלם באורח מסתורי. הדבר השני שהרווחנו הוא שעכשיו, בעקבות הדו"ח המגוחך והמטייח הזה, נורא ברור עד כמה המדינה עושה מאמצים להסתיר. אם ועדת חקירה ממלכתית, בראשות שופט עליון, מוציאה דו"ח לקוי ומגמתי, אז די ברור שהמדינה מבוהלת מהעניין הזה".
איך את מסבירה את טיהור שמו המאוחר של עוזי משולם, כפי שזה מוצג בסדרה "חידת משולם"?
"בזכות הבמאי רני סער. הוא באמת עשה כאן תיקון מבחינת התקשורת. אבל אתה עדין לא רואה כתבות אוהדות על עוזי משולם. בוא נתאפק קצת. זה עדין לא גורף. תגיד לי אם אתה זוכר תוכנית תעודה שמציגה את הרב עוזי משולם באור אנושי. הרי הסוף עם מה שעשו לו – קורע לב. לי אין ספק שמשולם היה אדם רגיש ואכפתי והוא לא האדם ההזוי והמפלצת שהציגו אותו. אבל זאת פעם ראשונה שבתקשורת מציגים גם את הצדדים היפים והטובים שלו. זאת גם הפעם הראשונה שבה מדברים על הפרשה כעל פרשה שהתרחשה. אין יותר ערעור שהחטיפות התרחשו. וכשבמאי או עיתונאי מציגים כך את הדברים, יש לזה חשיבות היסטורית גדולה מאד. משתמע מהסדרה שהייתה כאן פרשה שהמדינה מסתירה, ורני סער בא וחשף אותה".
את אומרת בסדרה: "כאשר הפרשה תיחשף, והיא תיחשף". את באמת מאמינה שיום אחד הפרשה הזאת תיחשף?
"אני מאמינה שהיא תיחשף ברובה. אני לא יודעת אם יחשפו את מעורבותם של בכירי הבכירים, אבל אני חושבת שאין מנוס מזה. אלא שאני עדיין לא רואה את המנהיג שיקום ויחשוף את הפרשה. אבל זה מה שצריך להיות".
ח"כ מנחם פורוש מאגודת ישראל, שבאחריותה היה משרד הסעד בממשלת בן גוריון הראשונה, טען בראיון למתי כהן שמדובר בכתם המחפיר ביותר על מדינת ישראל. את גם חושבת ככה?
"כן. ללא צל של ספק. אולי יש עוד כתמים, אבל זה הכתם המחפיר ביותר. פרשת עוזי משולם לא הייתה מכה קטנה בכנף. היא טלטלה וזעזעה את אמות הסיפים של המדינה. לדעתי הם בכלל לא רצו להקים ועדת חקירה ממלכתית, אבל הם פחדו שהמחאה תתחדש אם הם לא יקימו אותה. המדינה תמיד פועלת מתוך פחד".
"חידת משולם". שלישי, 21:15, כאן 11
