בית משפט השלום בירושלים פטר היום בעונשים קלים את המהנדס אורן ורשבסקי ויועץ הבטיחות יצחק צוקר, שני הנאשמים האחרונים בפרשת טקס הדלקת המשואות ב-2012, בו נהרגה החיילת הילה בצלאלי ונפגעו שני חיילים נוספים (26.6).
בית המשפט הטיל על צוקר 400 של"צ ועונשים נלווים, ועל צוקר נגזרו ארבעה חודשי עבודות שרות ועונשים נלווים. זאת למרות שהשניים הורשעו בגרימת מוות ברשלנות ובשתי עבירות של חבלה חמורה ברשלנות.
תזכורת: ב-18 אפריל 2012, בחזרה הגנרלית לקראת טקס הדלקת המשואות של יום העצמאות, קרס מבנה תאורה והגברה, והתמוטט על בצלאלי, שנהרגה, ועל שני חיילים אחרים, שנפגעו קשה. עניינם של שלושה נאשמים הסתיים, ונאשם רביעי זוכה. השניים האחרונים הם כאמור ורשבסקי וצוקר.
בטיעונים לעונש, פתחו התובעים, עורכי הדין דניאל מור וטליה מושקוביץ'–מעוז מפרקליטות מחוז ירושלים, בהדגשת התוצאות הקשות של הרשלנות, ועמדו על ניגוד העניינים של ורשבסקי, שבכובע אחד נדרש לתכנן את המבנה ובכובע אחר היה מבקר ומפקח מטעם צוקר. השניים ביקשו להטיל על ורשבסקי 18 חודשי מאסר ועל צוקר שבעה חודשים, ולהוסיף לכך עונשים נלווים.
סנגוריו של ורשבסקי, עורכי הדין אורון שוורץ, יוגב נרקיס ורותם ניר ממשרד שוורץ-נרקיס, הדגיש כי מאז האסון הידרדרו חייו בכמה מישורים, וביקש כי לאור מצבו הרפואי, ימנע בית המשפט מחיובו במאסר. עו"ד רובין, סנגורו של צוקר, ביקש להתחשב בגילו המבוגר ובקריסתו הרפואית והכלכלית, ולהסתפק בעבודות שרות.
השופט אוהד גורדון קבע מיד כי אחריותו של ורשבסקי גדולה יותר מזו של צוקר, שכן היה אחראי בפועל על הקמת המבנה, ופעל בניגוד עניינים. בנוסף, הבהיר כי אין בכוונתו לקנוס את הנאשמים מאחר שלא הפיקו רווח מביצוע העבירות, וכי למעשה נפגעו כלכלית מביצוע העבירה. בעניינו של ורשבסקי, בחן השופט גורדון את מצבו מאז האסון, פירט את ההידרדרות במצבו, והבהיר כי זה המקרה לחרוג לקולא בענישה. לזכות צוקר, ציין השופט את גילו (69) ואת העובדה שנחשב איש מקצוע מוביל בתחום בטיחות באירועים.
בנוסף לשל"צ שנגזרו על ורשבסקי, הוא נדון גם לשישה חודשי מאסר על תנאי, פיצוי של 5000 שקלים למשפחת בצלאלי, ופיצוי של 15 אלף שקלים לשני החיילים שנפצעו. על צוקר נגזרו בנוסף לעבודות שרות גם חמישה חודשי מאסר על תנאי, פיצוי של 1500 שקלים למשפחת החיילת, ו-4500 פיצוי לשני החיילים האחרים.
סנגוריו של ורשבסקי: "חשוב להפנים שענישתם של אנשים באמצעות כליאה, בעיקר שעה שעוסקים ברשלנות, אינה בהכרח עשיית צדק. אין מימד אמיתי של הרתעה בעבירות רשלנות, שכן נושאי משרה שנקלעו לזירת מוות, אינם אנשים אנטי חברתיים, אינם אנשי ארגוני פשיעה, והם בוודאי לא היו רוצים במותו של איש. השופט גורדון, ברוב רגישות, השכיל להבין בגזירת עונש מתאים של עבודות לתועלת הקהילה, כי לטרגדיה יש גם צד נוסף. המהנדס ורשבסקי איבד את כל עולמו באסון. אנו מבינים לליבה של המשפחה השכולה, ומבקשים להשתתף בצערם".
