בית המשפט המחוזי בחיפה דחה בשבוע שעבר (15.6) שני ערעורים שהגישו כל אחד משני ההורים, על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות, בעניין גובה מזונות הילדים, וחזר על הלכת בית המשפט העליון לפיה אין מקום להיצמד לנוסחאות, שאינן אלא כלי עזר, וכי לביהמ"ש שיקול דעת רחב לסטות ממנה.
האם חסרת הדת והאב היהודי ניהלו מערכת יחסים, ממנה נולדו להם שתי ילדות, בנות שמונה ותשע. בין הצדדים התקיימו תביעות משמורת ומזונות, ולפני שלוש שנים נקבע בבית המשפט לענייני משפחה, כי משמורת הבנות תהיה לאם, ולאב נקבעו הסדרי ראיה. השופטת שירי היימן אימצה את הנוסחה לפיה כל אחד מההורים יכול לשלם מזונות ויכול גם לקבל מזונות, הכול בהתאם לנתונים, ובלי קשר למינו של ההורה.
היא ציינה לעניין צרכי הקטינות כי כשיש חוסר בראיות, רשאי בית המשפט לאמוד את הצרכים ההכרחיים על פי ידיעה שיפוטית, כלומר 1450 שקלים לקטינה, לא כולל מדור והוצאות חינוך ובריאות. לכך הוסיפה השופטת היימן צרכים כלליים בסך 350 שקלים לקטינה, בתוספת 40 אחוז מדור ואחזקתו, 1,400 שקלים. סך הכול, בניכוי קצבת הילדים (170 שקלים לכל קטינה), הוערכו צרכי הילדות ב-4,660 שקלים לשתיהן. הכנסתו הפנויה של האב הועמדה על 7,255 שקלים בחודש, ואילו זו של האם על 3,390 שקלים בחודש. לאחר חישוב כלל הנתונים על פי הנוסחה, נפסק כי האב ישלם 1,000 שקלים לכל אחת מבנותיו.
בערעור, טען האב שהאם עברה להתגורר עם בן זוג, ומשכך יש לשנות את החישוב אותו ערך בית משפט לענייני משפחה בנוגע למדור ואחזקתו. עוד טען, כי בית משפט טעה כשניכה מהאם את מלוא הוצאות המדור (דבר שהוביל להפחתה בהכנסתה הפנויה), ובמקביל חייב את האב בתשלום חלק מדמי המדור, מאחר שמדובר בחיוב כפול.
כאמור, גם האם ערערה, ובאמצעות עו"ד נעם אפשטיין טענה שבית המשפט טעה בסכום המזונות, מאחר שהיה מקום להתייחס לנסיבותיו הספציפיות של התיק ולא לנוסחה, שכן השימוש בנוסחה פוגע בטובת הקטינות ואין בסכום שנפסק לספק את כל צרכיהן.
בית המשפט המחוזי, בהרכב השופטים סארי ג'יוסי, עפרה ורבנר ואספרנצה אלון, בחן את נסיבות המקרה, שוכנע כי פסיקת בית המשפט לענייני משפחה אינה מקפחת את הקטינות או מי מהוריהן, ודחה את הערעורים. "קביעת גובה המזונות הוא עניין הנגזר מנסיבותיו של המקרה הקונקרטי, ולפיכך התערבות ערכאת הערעור בהחלטות הערכאות הדיוניות, אשר להן הכלים לבחון סוגיות מעין אלה, מצומצמת. במסגרת ההחלטה בעניין שיעור המזונות, צריך שתינתן הדעת לצרכי הילדים וליכולתם הכלכלית של שני בני הזוג. כאשר האיזון בין אלה אינו ראוי, תתערב ערכאת הערעור".
