הוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות דחתה בימים האחרונים באופן תקדימי בקשה של היועץ המשפטי לממשלה להשעות ראש רשות מקומית, שהוגש נגדו כתב אישום. היועמ"ש אביחי מנדלבליט ביקש להשעות את ראש מועצת ריינה חאלד טאטור, בשל כתב האישום שהוגש נגדו בנובמבר האחרון והמייחס לו עבירות סחיטה באיומים והפרת אמונים.
חברי הוועדה, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר עו"ד מרים רוזנטל, וראש מועצת ירוחם לשעבר מוטי אביסרור, הכריעו ברוב דעות כנגד דעתו של יו"ר הוועדה, השופט בדימוס משה גל, ופסקו כי טאטור יוכל להמשיך בתפקידו. בימים אלה מתמודד טאטור על המשך הכהונה כמועמד לבחירות באוקטובר הקרוב.
מאז הוקמה ב-2013, הוועדה דחתה כאמור לראשונה בקשה שהוגשה לה להשעיית ראש רשות, וחברי הוועדה נימקו כי הכשל המיוחס לטאטור היה חד פעמי, וכי מאז העבירה שלכאורה ביצע עברו ארבע שנים, קדנציה שלמה שבמהלכה עמד טאטור בראש הרשות. אמנם, ניתן להגיש בקשת השעיה רק לאחר הגשת כתב אישום, אך לפי קביעת הוועדה עצם העובדה שהפרקליטות משכה רגליים ולא מיהרה להגיע לשלב האישומים, מדברת בעד עצמה.
טאטור נבחר לראש המועצה בנובמבר 2013, והאירוע הפלילי שמיוחס לו התרחש כמה חודשים אחר כך, באפריל 2014. לפי כתב האישום, הוא פעל להסרת מועמדותה של מועמדת במכרז לתפקיד מנהל יחידת הנוער במועצה. טאטור היה מעונין במועמד אחר, וכשלא הצליח לשכנע את המועמדת לוותר (בין היתר באמצעות הבטחת תפקיד אחר), עבר לפי הנטען לאיומים. על פי האישום, הוא התרגז ואמר לה שהיא לא מבינה איך דברים מתנהלים, ו"תמשיכי ונראה מה יהיה…את לא יודעת מה בעתיד, אל תבואי אלי עם שום דבר". לאחר מכן הגיש לה טפסי ויתור, והיתרה בה: "ראש המועצה מבקש ממך בפעם האחרונה".
מעבר לשאלה האם התבטאויות שכאלה מצדיקות הליך פלילי, פרקליטיו של ראש המועצה, עו"ד גיל דביר ממשרד דביר–רייכרט–שורץ, ועו"ד שמואל ברזני, הדגישו בפני הוועדה כי מדובר באירוע בודד בקדנציה, ובמכרז ראשון בו עסק ראש המועצה לאחר שנכנס לתפקיד. מאז, השלים טאטור כהונה של ארבע שנים ללא רבב, טענו הסנגורים, ואף שיקם את מצבה הכלכלי והניהולי של המועצה.
חברת הוועדה, עו"ד רוזנטל, כתבה בהחלטתה כי המחוקק קבע את הקמת הוועדה מתוך כוונה שתפעיל את שיקול דעתה, ולא תהיה חותמת גומי לאחר הגשת כתב אישום. עו"ד רוזנטל אף ביקרה את הפרקליטות וכתבה: "לעניות דעתי, אין להסתפק בהגשת כתב האישום לוועדה, אלא יש להעמיד בפניה את תמצית הראיות באותה רמת פירוט המוגשת לבית המשפט".
בחוק נקבע כי על הוועדה לשקול בין היתר את מספר הפרשות המיוחסות לראש הרשות, ופרק הזמן שעבר מביצוע העבירות. רוזנטל ציינה כי "בכתב האישום מנויה פרשה אחת בלבד, המתייחסת לתחילת כהונתו של טאטור, ובמהלך כל הכהונה לא הוגשה נגדו תלונה נוספת… כמו כן, טאטור מיוזמתו הדיר רגליו מכל מכרז עובדים של הרשות לאחר החקירה.
"המשטרה לא מצאה לנכון לעצור את ראש המועצה או לשחררו בתנאים מגבילים", הוסיפה עו"ד רוזנטל. "התיק עבר לפרקליטות מחוז צפון בסוף 2015, ועד הגשת כתב האישום חלפו עוד שנתיים, ללא הסבר לעיכוב. גם בקשת היועמ"ש להשעיה לא הוגשה, אלא רק חצי שנה אחרי הגשת כתב האישום. תיק החקירה אינו מורכב, וכתב האישום מכיל רשימה של עשרה עדים בלבד. אילו סברו אנשי התביעה שמדובר בפרשה חמורה כל כך, יכלו לטפל בפרשה במהירות ולא לתת לה להתגלגל במשך ארבע שנים. האם ניתן לטעון בפרשה זו, שרק עם הגשת כתב אישום מתעוררת הפגיעה באמון הציבור (עקב המשך תפקודו כראש רשות)?".
חבר הוועדה אביסרור הוסיף כי בחלוף השנים, וחמישה חודשים בלבד לפני הבחירות הבאות, החלטה להשעות את ראש הרשות כעת תיתפס כהתערבות בהליך הדמוקרטי, ונוכח זאת יש לדחות את ההחלטה לפחות עד לאחר מערכת הבחירות.
גם יו"ר הוועדה, השופט בדימוס גל סבר כי מדובר במקרה גבולי, ובעניין מידת החומרה שבאישום אף קבע גל כי "אין מדובר במעשים של שחיתות בולטת, אלא יותר בשיקול דעת משובש וסטייה מאמות מידה של תקינות מנהלית, שאפשר שמקורן בחוסר ניסיון". עם זאת, סבר גל בדעת מיעוט, כי יש לקבל את בקשת ההשעיה בשל מראית העין הציבורית, "שעה שנושא משרה ממשיך בכהונתו, שעה שהוגש נגדו כתב אישום חמור".
עו"ד דביר בירך על החלטת הוועדה, וביקר את משרד המשפטים. "על בקשת ההשעיה שהגיש היועמ"ש למדנו מהתקשורת, ומשרד המשפטים הזדרז לפרסמה בכל הערוצים מבלי שנמסרה הודעה כנדרש לראש הרשות או לנו כמייצגיו. חבל שכעת משרד המשפטים לא מזדרז לתקן את העוול ולפרסם כי נדחתה הבקשה, באותה מהירות בה הפיצו את בקשתם וגרמו לפרסום כאילו מדובר בעניין מוגמר".
