תביעה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בלוד חושפת שוב את המציאות העגומה והכאוטית במעונות הנעולים של משרד הרווחה וחסות הנוער. קטין שנדקר במעון כשהיה בן 13, על ידי קטין אחר הגדול ממנו בשנה, הפך למשותק ברגלו. כעת הוא ואמו תובעים ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים יותר מ-2.5 מיליון שקלים.
התובע, יליד 2001, היה בן 13 וחצי כששהה לצורך אבחון במעון הנעול "גיל-עם" שליד קריית אתא, ונדקר בחוט השדרה על ידי חוסה אחר, בן 14. כתוצאה מהדקירה, הפך הנער לנכה ומשותק ברגלו הימנית לכל יתרת חייו. לפי התביעה, שהוגשה נגד משרד הרווחה באמצעות עו"ד אופיר בן משה, הנער התובע גודל על ידי אם יחידנית, הוכנס בכתה ח' בצו בית משפט למעון גיל-עם לצורך אבחון ומציאת מסגרת המשך, עקב בעיות התנהגות.
אחרי חצי שנה, במאי 2015, הנער שבקושי חגג בר מצווה הותקף על ידי חוסה אחר הגדול ממנו אך בשנה. הנדקר היה בחדרו, כשהנער האחר הגיח מאחוריו ודקר אותו בגבו, דקירה אחת קטלנית, מבלי שקדמה לכך התגרות. התברר כי דקות אחדות קודם, סולק הדוקר מכיתתו. מדריך במעון היה אמור ללוות אותו לחדרו ולהשגיח עליו, לאחר רצף מעשי אלימות בהם היה מעורב, אולם המדריך לא הקפיד, והשאיר לרגע את הנער לבד, בפתח ביתן מגורים במעון.
זה הספיק. הנער בן ה-14 חמק למטבח המדריכים, שהושאר פתוח בניגוד לנהלים, נטל סכין, נכנס לחדר מגורים סמוך והסתער על הנער שהיה שם. המדריך המלווה, אם הבית וחונך אישי שמעו את הזעקות ורצו אל המקום, אבל זה היה מאוחר מדי. בדרך זו, הסביר לאחר מכן, רצה לצאת מהמעון. בגזר הדין כנגד הדוקר בבית המשפט לנוער בחיפה, כתבה עליו השופטת עדנה בן-לוי: "למרות גילו הצעיר, מדובר בנער מסוכן, חסר גבולות, אלים, חסר כל עכבות מוסריות".
עט, מאפרה, וצלחת מרק
אלא שבמעון "גיל-עם" לא היו צריכים את דברי השופטת כדי ללמוד על הנער והתנהלותו. בשנתיים שלו שם הספיק הדוקר לתקוף באלימות בעשר הזדמנויות קודמות חוסים קטינים אחרים ומדריכים, בין היתר דקר חניך אחר בחזה בעזרת עט, הכה בראשו של מדריך עם מאפרה, איים על מורה לאמנות והכה אותה, ושפך קערת מרק על מדריך. "ריבוי התיקים בהם הודה הנאשם, מעיד על תקופה ממושכת של התנהגויות אלימות במעון גיל-עם", כתבה השופטת. אקורד הסיום היה הדקירה שהותירה חוסה בן 13 שהליכתו מוגבלת, פגוע נפשית ובעל אחוזי נכות לצמיתות. בגיל 15 וחצי נשפט הדוקר לשנתיים מאסר.
בתביעה שהגישה אם הנער הנפגע באמצעות עו"ד בן משה, נטען כי הגורם המפקח האחראי על מעונות הנוער הנעולים, משרד הרווחה, לא עמד באחריותו להבטיח את שלום החוסים. "הנתבעת לא השכילה לנעול את המטבח ולהרחיק את הקטין הפוגע מסכין וחפצים מסוכנים, או להעבירו מבעוד מועד לבית סוהר פורמלי עקב מסוכנותו". לפי התביעה של האם, בנה הושם במעון לאבחון בהסכמתה, אך גורמי הרווחה שליוו את המשפחה, העלימו ממנה את העובדה שהמעון משמש גם כחלופת כליאה לנוער עברייני בעל עבר פלילי, וברור שהמעון השיקומי לא יכול היה להכיל את הדוקר, שהיה פצצה מתקתקת והכתובת היתה על הקיר, נאמר בתביעה. בשבוע שקדם לדקירה, התברר, הנאשם היה מעורב אף בניסיון בריחה ולכן היה נתון באותו שבוע תחת "תשומת לב מוגברת" של צוות המעון.
"שר הרווחה חיים כץ ומנכ"ל משרדו אביגדור קפלן הודו לאחרונה, בתקופת שביתת עובדי המעונות, כי הפרטת מעונות נעולים סותרת את החלטת בג"צ בעניין הפרטת בתי הסוהר", הדגיש עו"ד בן משה בסיכום התביעה, לנוכח העובדה כי "גיל-עם" הוא מעין מסגרת כליאה משופרת-שיקומית. כזכור, בשנת 2009 פסל בג"צ את הפעלת כלא "אלה" בדרום על ידי זכיין פרטי, שהקים את המתקן לאחר שזכה כדין במכרז של המדינה. בג"צ קבע כי הפעלת בית סוהר על ידי ידי תאגיד פרטי פוגעת בכבוד האדם ואינה חוקתית. לדברי עו"ד בן משה, "בית משפט העליון הצביע על תחלואי ההפרטה הצפויים…כולל סוהרות חובבנית ותנאי עבודה ירודים. החששות התממשו במצב שנוצר דווקא במוסדות המיועדים לקטינים, על אף כוונתם הטובה של אנשי הסגל, שחלקם מתנדבי שנת שירות וסטודנטים", נכתב בתביעה.
רפורמה על הנייר
סיפור התביעה מעלה שאלות רבות, ובראשן מדוע המעונות הנעולים שמשמשים חלופה לכלא לנוער עבריין, מנוהלים על ידי גופים פרטיים; מדוע דווקא מוסדות כליאה ושיקום המיועדים לקטינים בני 12-18, שנמצאים בסיכון לצמוח כדור הפשיעה הבא, הופרטו והופקרו על ידי המדינה, בעוד בג"צ אסר על הפרטת בתי סוהר למבוגרים; למה לאותו מעון מוכנסים קטינים בעלי תיקים פליליים וקטינים ללא עבר פלילי, אך הוצאו מביתם ונמצאים על הסף?
חדלון המעונות הנעולים והפקרת החוסים משתקפים היטב בדברים שאמר שר הרווחה בדצמבר 2017, עת הודיע על תוכניתו להלאמת המעונות. במקביל, הודיע השר כץ על פרסום מכרז חדש להפעלת המעונות לנוער, לתקופת ביניים. השר האשים את רשות חסות הנוער שבאחריות משרדו ואת עמותת ענ"ב, שהפעילה שמונה מתוך תשעת המעונות הנעולים בעשורים האחרונים, בכשלים חמורים.
לדבריו, העמותה שהציעה שכר מחפיר, לא גייסה את מספר המדריכים ואנשי הצוות הדרוש להפעלה, וכתוצאה מכך המעונות פעלו בתפוסה נמוכה – כחצי מהתקנים שאושרו להם. מספר הקטינים הנזקקים הממתינים לכניסה למעונות נאמד במאות, ובינתיים רבים כלואים בבתי סוהר, או ממתינים בבית וברחוב, וזאת עקב אי גיוס כוח אדם מתאים. גם המדריכים שגויסו הם בעלי מיומנות נמוכה, ומתחלפים מדי שנה. "מיקור החוץ במעונות הביא למצב עגום", אמר השר על הזנחת המדינה את הקטינים, בגיל קריטי בו הם חשופים להידרדרות לפשע.
כץ הודיע על תכנית להקמת שלושה מעונות נעולים חדשים, שיופעלו באחריות המדינה, והלאמת הוותיקים באופן מדורג. כך או כך, התוכניות שוב נשארו על הנייר. הקמת מעונות חדשים לא נראית באופק, ובאשר למעונות הקיימים, להפעלתם נבחרו בחודשים האחרונים שני זכיינים חדשים, קבוצת כח האדם הבורסאית דנאל וחברת "תפארת בית חם".
ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "ההפרטה המסיבית של שירותי רווחה, ובהם מעונות חסות הנוער, החלה בשנות התשעים ונמשכה לאורך העשור הקודם. בדצמבר האחרון הכריז המשרד על רפורמה ברשות חסות הנוער, במסגרתה ישקיע בשנתיים הקרובות 150 מיליון שקל במעונות, ייבנו שלושה חדשים ועוד כ-15 יורחבו. לא סביר להתיר בקטינים את מה שנפסל לבגירים, בדמות בתי סוהר מופרטים, אך לפי שעה אין פריצת דרך, והאוצר עומד בסירובו לאשר פיילוט בשלושה מעונות, כפי שסוכם ערב אישור התקציב". באשר לתביעת הנער שנדקר במעון "גיל-עם" נמסר כי "התביעה מתנהלת בבית המשפט, ובשל כך איננו יכולים להרחיב".
