היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הגישה לבית המשפט המחוזי התנגדות להסדר פשרה, שהוגש במסגרת תובענה ייצוגית נגד חברת י.ש.ס השקעות, המבטיחה ללקוחותיה "איתור כספים אבודים" והחזרי מס.
בכתב התביעה שהוגש באמצעות עו"ד אהוד גרי, נטען כי החברה בבעלות יאיר שרון גבתה מלקוחותיה כספים עבור שירות שלא ניתן, או שירות שאין בו צורך ולא התבקש על ידי הצרכנים, בכך ש"איתרה" עבורם כספים בקופות גמל וחסכונות פנסיוניים. לא מדובר בחשבונות "אבודים" כפי שהציגה החברה, אלא כאלה שהגישה אליהם פתוחה ללא תשלום, באמצעות אתרי "הר הביטוח" ו"הר הכסף".
למרות זאת, החברה גבתה מהלקוחות 795 שקל עבור "פתיחת תיק" והחתימה אותם על התחייבות לשלם עמלה של 20 אחוז מהכספים שיאותרו.
בהליכים משפטיים קודמים שהתנהלו כנגד החברה (תביעות אזרחיות) נקבע כי על מנת לקבל עמלה – החברה ביצעה פדיון פוליסות וקופות של לקוחות, לעתים תוך חיסול חסכונות פנסיוניים, ללא הסכמת הלקוחות או הבנתם את ההשלכות. בנוסף עסקה החברה בשירותי ייעוץ פנסיוני ופיננסי ללא רישיון כחוק.
בעקבות הפרות אלה, גם הרשות להגנת הצרכן הטילה על בעלי החברה באופן אישי עיצום כספי של כ-600 אלף שקל במסגרת הליכי אכיפה מנהליים.
כאמור, ההליך הנוכחי עוסק בתובענה ייצוגית שנוהלה על ידי אחת מלקוחות החברה ובא כוחה. לפני שנתיים אישר בית המשפט לנהל את התביעה כייצוגית בשם כל לקוחות החברה וכתב: "ההתנהלות המתוארת מעלה שאלה בקשר לתום לבה של המשיבה. השירות שמציעה המשיבה ללקוחותיה… בחלקו הגדול מיותר, בוודאי מאז שכל אדם רשאי להיכנס לאתרים הממשלתיים המתאימים וללמוד על כל חשבון שנפתח תחת שמו ומספר תעודת הזהות שלו".
לאור קביעה זו, בהמשך הגיעו החברה ועו"ד של התובעת, שאמור היה לנהל את ההליך להסדר פשרה.
לפי היועמ"שית, ההסדר שהוגש לבית המשפט אינו ראוי ומנוגד לאינטרס הציבורי ולאינטרס הלקוחות.
בהסדר הפשרה נקבע כי החברה תשנה את הסכם ההתקשרות, כך שיובהר ללקוח כי עליו לבדוק בטרם יחתום על החוזה, אילו קרנות ופוליסות ידועות לו ולאחר בדיקה זו יציין אותן, והחברה לא תטפל בהן.
לפי ההסדר, אם הלקוח לא יציין קרן או פוליסה כלשהי, הוא לא יוכל לטעון בדיעבד כי החברה אינה זכאית לעמלה בגין "איתור הכספים".
עוד נקבע בהסדר מול עו"ד התובע, כי במקום פיצוי על ההפרות שביצעה בעבר – החברה תעניק הנחה של 20 אחוז ל-300 הלקוחות הראשונים שיפנו אליה החל ממועד אישור ההסדר בבית משפט.
עוד הוסכם בין הצדדים, כי יבקשו עבור התובעת גמול בסך 25 אלף שקל, ועורכי דינה שניהלו את ההליך ורקמו את ההסדר יקבלו 130 אלף שקל.
היועצת המשפטית לממשלה כאמור מתנגדת להסדר זה – שלדבריה אינו משנה את התנהלות הנתבעת לעתיד. לטענת היועמ"שית, הסדר הפשרה אף מרע את מצב לקוחות החברה ביחס למצבם כיום, והחברה מבקשת להגן על עצמה מפני תביעות עתידיות.
לדברי היועמ"שית, ה"הטבה" המוצעת אינה מיטיבה עם לקוחות שנפגעו כתוצאה מהתקשרות עבר עם הנתבעת וההסדר אינו משיב להם את כספם. היועמ"שית דורשת כי בהסדר יוענק פיצוי כספי אישי והשבה מלאה לכל נפגע. "על הפיצוי להיות משמעותי ביותר, על מנת להרתיע באופן מלא את הנתבעת מהישנות ההפרות", נכתב.
עוד ציינה היועמ"שית בעמדתה כי "התנהלות הנתבעת עולה לכדי הטעיה של הלקוחות לפי חוק הגנת הצרכן. מכלל ההליכים המשפטיים עולה, כי הנתבעת מטעה את הצרכנים בכל הקשור לשירות שהיא נותנת – הן בפרסומים, הן בשלב השיווק והשיחות הטלפוניות והן לאחר כריתת החוזה… ישנו פער בין מהות השירות המובטח לצרכנים לבין פעולות העוסק בפועל, שכן נראה כי בעקבות שיחות השיווק הצרכנים מוטעים לחשוב שיאותרו להם כספים שאינם ידועים להם ושאותם לא יוכלו לאתר בעצמם. פעילותה של הנתבעת מהווה אף הפרה של הוראות חוק הייעוץ ושל הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון".
היועמש"ית דורשת כי בהסדר הפשרה החברה תתחייב גם לציין פרטיה האמיתיים במסמכים המשפטיים והשיווקיים שלה. זאת מאחר ועלה כי בעלי החברה נהג לכאורה לעשות שימוש בשמות "מותגים" על גבי מסמכים שונים – ופעל תחת כמה שמות: "היחידה הארצית לחסכון פיננסי בע"מ"; "המרכז למימוש זכויות – יחידה ארצית לחסכון"; ו-"י.ש.ס השקעות".
עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה באמצעות עו"ד ניסן טוביאנה מפרקליטות מרכז (אזרחי).
עו"ד שגיא פרדו ממשרד פרדו ושות' המייצג את החברה הנתבעת מסר בתגובה: "התנגדות היועצת המשפטית מתעלמת מפסק דין חלוט של בית המשפט המחוזי בהחלטתו בבקשה לאישור התובענה הייצוגית נגד החברה – בה נדחתה התביעה כנגד בעלי החברה. עוד מתעלמת עמדת היועצת המשפטית הנכבדה מכך שההסדר המוצע בתובענה משקף הערכת סיכונים וסיכויים ואיזון עדין, אשר היה ולא יאושר כלשונו, לא יהא הסדר. או אז, טובים סיכויי התובענה להידחות לחלוטין, כולה או בחלקה הארי, כמו גם טעמים נוספים. אין להתעלם מכך שהן התובעת הייצוגית והן הנתבעת מתנגדות, כל אחת מטעמיה, לעמדת היועצת המשפטית, על כל המשתמע מכך".
בנוגע להליכים המנהליים המנוהלים על ידי הרשות להגנת הצרכן, מסר עו"ד פרדו כי הקנס שהוטל על ידי הרשות נגד בעלי החברה הוא "חלק ממסע רדיפה ועל גובה הקנס תלוי ועומד ערעור בבית המשפט המחוזי".
