מבקר המדינה יוסף שפירא בדק בתפקידו כנציב תלונות הציבור קרוב ל-13 אלף תלונות בשנת 2017. הגופים שעליהם התקבל מספר התלונות הרב ביותר הם המוסד לביטוח לאומי, דואר ישראל, ובמקום השלישי משטרת ישראל. נגד המשטרה הוגשו 589 תלונות, רבע מהן נמצאו מוצדקות. כמו כן, 410 תלונות הוגשו נגד משרד המשפטים, 20 אחוזים מהן מוצדקות. "בהיעדר גורם ממלכתי המתמקד בהגנה על זכויות האדם, רואה עצמו מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור כמי שממלא תפקיד זה", כתב שפירא בדוח שהגיש ליו"ר הכנסת. להלן כמה פרקים מהדוח.
היחידה לקנביס רפואי במשרד הבריאות
חומרת התלונות שהתקבלו על היחידה לקנביס רפואי (יק"ר) יוצאת דופן: 83 אחוז מהתלונות למבקר נמצאו מוצדקות. היחידה לקנביס רפואי, שהוקמה ב-2013, בוחנת את בקשות המטופלים, שאליהן מצורפת המלצת רופא, ומספקת רישיונות שאותם יש לחדש בכל כמה חודשים. לדברי שפירא, מאז הוקמה היחידה, התקבלו מאות תלונות על תפקודה. "רק התערבותה הנציבות איפשרה למתלוננים להתגבר על החסמים הביורוקרטיים שהציבה בפניהם היחידה ולקבל את הטיפול לו הם זקוקים", נכתב בדוח. "מהתלונות ניכר כי המטופלים נתקלים במהמורות ביורוקרטיות רבות בנוגע לקבלת הקנביס: עיכובים בבקשות לקבלת רישיון ובחידושו…יק"ר אינה משיבה על פניות בכתב, והמוקד הטלפוני שלה אינו זמין".
אחד המתלוננים, שנקבעו לו 100 אחוזי נכות, נאלץ להמתין למענה ארבע-חמש שעות בכל פנייה. למתלונן אחר, נכה סיעודי, הופסק הטיפול בקנביס למשך ארבעה חודשים עקב אי יכולת ליצור קשר עם היחידה: כל פניותיו לחדש את רישיונו, בטלפון ובפקס, לא נענו ו"עקב כך הוא אינו מקבל את הטיפול שהוא כה זקוק לו", כתב המבקר. משרד הבריאות הגיב כי בימים אלה הוא שוקד על הגדלת מספר הרופאים שיורשו לאשר שימוש ועל שיפור תפקוד המוקד. ואולם, כותב המבקר, "בינתיים הביקוש לקנביס רפואי גדל, והבעיות הביורוקרטיות בהן נתקלים המטופלים הולכות ומחריפות. הנציבות תמשיך לעקוב".
שירות בתי הסוהר
בביקורות שערכו צוותי המבקר במתקני כליאה, נבחן טיפול שב"ס בפשפשי מיטה הטורדים את מנוחתם של האסירים והעצורים, עניין שזכה לחשיפה בעקבות תלונת העצור המיוחס ניר חפץ. ואולם מדובר בבעיה נפוצה ונרחבת, שלדברי המבקר שב"ס אינו נותן לה מענה. במהלך ביקורת בכלא "אלה" ובבית המעצר באבו כביר, נשמעו תלונות רבות של כלואים שנעקצו מפשפשים, ובתגובה ציין שב"ס כי בית המעצר בהליך שיפוץ ומופעלת הדברה באמצעות קיטור בלחץ. המבקר העיר לשב"ס כי השימוש בקיטוריות הוא פתרון זמני בלבד, ולדבריו "אין בצעדים הננקטים כדי למגר את תופעת פשפשי המיטה המהווה בעיה רחבת היקף".
אסיר באגף טעוני הגנה באחד המתקנים, טען כי בתאו אין אסלה אלא שירותי כריעה, מה שגורם לו סבל רב משום שהוא אינו מסוגל לכופף את רגלו. בירור צוות המבקר העלה כי באגף בו מוחזק המתלונן, בשום תא לא הותקנו אסלות. הנציבות הפנתה את תשומת לב שב"ס למצבו הרפואי של המתלונן, ושב"ס הודיע כי הואיל להתקין אסלה.
אמו של אסיר אחר התלוננה על שלילת זכויות הביקור אצל בנה, לאחר עימות עם סוהר שמנע את כניסתה, כיוון שתעודת הזהות שלה הייתה בלויה. היא הציעה לחזור עם דרכון, אך הסוהר עמד בסירובו. לטענתה הביעה תסכול ואמרה לסוהר: "הלוואי שהשבת שלך תהיה טובה כמו שעשית לי". שב"ס מסר גרסה אחרת, וטען כי האם איימה על הסוהר וכניסתה נפסלה לשלושה חודשים. המבקר העיר כי התנהגות האם הייתה עילה מספקת לפסילת כניסתה באותו ביקור, אך ההחלטה לאסור את כניסתה ולמנוע ממנה לבקר את בנה במשך שלושה חודשים, איננה מידתית. עוד העיר המבקר כי הליך ההודעה על שלילת ביקורים ועל האפשרות לבקש לבטל את ההחלטה אינו מוסדר, ושב"ס הודיע כי יתקן את הפקודה בנושא.
התרשלות בחקירת תלונות במשטרה
אזרח התלונן על גניבת שני מכשירי טלפון שהשאיר לרגע על דלפק בבית קפה. אף שהמתלונן הצביע למשטרה על זהות החשוד, והציג ראיות המעידות כי אותו אדם ביצע את העבירה ומסר את כתובתו, המשטרה גנזה את התיק לאחר שהחשודים שזימנה לחקירה לא התייצבו. התיק נפתח מחדש לבקשת המתלונן ונגנז בשנית. רק לאחר פניית נציב תלונות הציבור, לאחר שהתיק נפתח בפעם השלישית ושצוות המבקר התערב, הוצא צו לביצוע חיפוש בכתובת שמסר המתלונן עוד בתחילת החקירה. ואכן, אחד המכשירים אותר בביתו של עובד בית הקפה, והמכשיר הושב למתלונן כשהוא שבור ומקולקל. הנציבות העירה למשטרה על שסגרה את תיקי החקירה, ואיתרה את מכשיר הטלפון יותר משנתיים לאחר האירוע.
הגנה לחושפי שחיתות
במסגרת תפקידו, יש לשפירא סמכות להוציא צו הגנה לחושפי שחיתות ומנהל בלתי תקין בשירות הציבורי, החשופים להתנכלויות ואיום בפיטורים. ב-2017 הוגשו למבקר 48 תלונות של עובדים שטענו כי הממונים עליהם פגעו בזכויותיהם לאחר שחשפו מעשי שחיתות. ל-11 עובדים ניתנו צווי הגנה זמניים עד לתום הבירור, ולשישה הוענקו צווי הגנה קבועים, המונעים פגיעה במעמדם או מעניקים להם סעד כספי.
במהלך השנה פנה שפירא ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כדי שיבחן פתיחה בהליכים פליליים נגד בכירים בעיריית שדרות, שהפרו צו הגנה זמני שהוציא לגזבר העירייה קובי אילוז. הגזבר הוזמן לשימוע לפני פיטורים, לאחר שמסר הודעות במשטרה נגד גורמים בעירייה וסירב לשתף פעולה ולאשר התקשרויות ותשלומים בלתי תקינים. מנגד, בעירייה טענו כי הוחלט על פיטוריו עקב ליקויים בתפקודו. הנציב לא שוכנע מטענות העירייה ואסר עליה להעבירו מתפקידו או לפגוע בסמכויותיו. עקב הפרת הצו, הנציב קבע כי העירייה תשלם פיצוי מיוחד בסך 650 אלף שקל, נוסף על פיצויי הפיטורים. במסגרת צו הגנה נוסף, שניתן למהנדס עיריית קריית שמונה חגי קול, ציווה המבקר כי העירייה תשלם לקול עקב התנכלויות שגרמו להתפטרותו, פיצוי מיוחד בסך 700 אלף שקל.
המבקר מנע גם את פיטוריו של מנהל אגף בביטוח לאומי שדיווח על מעשי שחיתות. המוסד לביטוח לאומי טען כי צעדים נגד מנהל האגף ננקטו כי הוא יושב בחדרה של עובדת במשך שעות רבות ומפר את הנחיות הממונים עליו. בירור המבקר העלה כי נגד המנהל לא ננקטו צעדים במשך זמן רב, אף שהביקורת היתה ידועה, אלא רק לאחר ששמו נקשר לתלונות שהוגשו נגד בכירים במוסד על מעשים בלתי תקינים. לאור הפגיעה במעמדו, קבע שפירא כי ביטוח לאומי ישלם למנהל פיצוי של 450 אלף שקל.
צו הגנה אחר ניתן לסגנית מהנדסת עיריית רמת גן, סיגל חורש, שמסרה למשטרה מידע במסגרת החקירה שהתנהלה בעיריית רמת גן נגד בכירים, בהם גם ראש העירייה ישראל זינגר. חורש מסרה עדות נגד גורמים בעירייה בתחום הפיקוח על הבנייה, המיטיבים לכאורה עם קבלנים מקורבים. יומיים בלבד לאחר שהפכה חקירת המשטרה לגלויה, זומנה סגנית המהנדסת לשימוע לפני פיטורים. שפירא הורה לעירייה לבטל את השימוע, וקבע שטענות העירייה להצדקת סיום העסקתה עקב תפקוד מקצועי לקוי לכאורה, מופרכות.
