שר המשפטים גדעון סער מקדם תיקון חקיקה שיסמיך את הרשות לאיסור הלבנת הון לפקח על נותני שירותים פיננסיים (נש"פים), צ'יינג'ים וחברות אשראי חוץ בנקאי. על פי תזכיר החוק הממשלתי אשר פורסם היום – הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור תשמש כמפקחת נוספת על הצ'יינג'ים, בנוסף לפיקוח ההדוק של רשות שוק ההון, אשר פסלה כבר מאות צ'יינג'ים והוציאה אותם מהשוק בשלוש השנים האחרונות עקב חשדות להלבנת הון, ועל בסיס מיידעים מודיעיניים המתקבלים מהמשטרה.
שר המשפטים סער ממתג את המהלך להגברה נוספת של הביקורת על הצ'יינג'ים – אשר יפוקחו על ידי שתי רשויות במקביל – לצורך "מיגור הפשיעה בחברה הערבית". סער אמר כי "המלחמה בפשיעה המאורגנת מחייבת גביית מחירים כלכליים מהם. מהלך זה יהווה מרכיב גם במערכה נגד הפשיעה הגואה בחברה הערבית. יחד עם כלים נוספים שאנו מקדמים, נפגע במקורות הכספיים של ארגוני הפשיעה במגזר הערבי. הרשות לאיסור הלבנת הון היא בעלת מומחיות בתחום, ופיתחה במהלך שנות פעילותה ידע מקצועי רב בפיקוח על מקורות מימון פשיעה וטרור". סער הוסיף כי הרשות תקבל סמכויות "לאור החשיבות הרבה בטיפול נמרץ בסקטור זה לטובת מאבק לאומי אפקטיבי במחוללי פשיעה והלבנת הון". הצעד ילווה בהוספת 30 תקנים לרשות.
בהצעת החוק הממשלתית, אשר התפרסמה לצורך קבלת הערות מהציבור לפני הגשתה לכנסת, נכתב כי למרות פעילות המפקח על הצ'יינג'ים מטעם רשות שוק ההון – היקף הביקורות המבוצעות בפועל "אינו מספק". מצב דברים זה, נטען בהצעת החוק, מקשה על הבנקים "לנהל סיכונים" (אשראי) במסגרת פעילותם מול נותני שירותי פיננסיים כגון הצ'יינג'ים, והבנקים מונעים מרבים מהם ניהול חשבון. לכן הגברת הפיקוח תסייע, לפי דברי ההסבר, להגברת המשקל של הצ'יינג'ים בפעילות הכלכלית במשק ובתחרות מול הבנקים. לדברי השר סער, הפיקוח המוגבר יתרום גם לשילוב פעילות המסחר בביטקוין ובמטבעות וירטואליים בכלכלה הלגיטימית והמוסדרת, כי חלק מנותני השירותים הפיננסיים החדשים הם סוחרי קריפטו וחברות פינטק טכנולוגיות.
בתזכיר החוק נכתב כי "המשמעות המעשית של מתן סמכות פיקוח מקבילה היא הרחבת הפיקוח על הסקטור, כך שהפיקוח יתפרש על גורמים מפוקחים רבים יותר… מתן סמכות פיקוח מקבילה על אותו הסקטור לשתי רשויות שונות כמוצע, מחייב שיתוף פעולה הדוק ותיאום מלא בין שתי הרשויות, אשר יעוגן בנוהל עבודה. הנוהל יקבע, בין היתר, את העקרונות הבאים: תיאום תכנית ביקורת שנתית תוך מתן זכות ראשונים למפקח על נותני שירותים פיננסיים (הממונה על שוק ההון, ז"ק), מניעת ביצוע ביקורת על נותן שירות פיננסי מסוים, על ידי כל אחד מהממונים באותה השנה, למעט אם התקיימו נסיבות המצדיקות זאת; ביצוע פיקוח מבוסס סיכון, וקביעת מנגנון תיאום להטלת עיצומים כספיים באופן שוויוני".
בהתאם לתזכיר החוק, יוקם ברשות לאיסור הלבנת הון אגף ביקורת ייעודי לפיקוח על נותני שירותים פיננסיים, ויהיה ניתן להטיל עיצומים כספיים בשל אי עמידה בחובות הרגולטוריות. לממונה מטעם הרשות תינתן סמכות לכנס ועדת עיצומים בראשותו, ובה יהיו חברים נציג של הממונה על שוק ההון, ונציג של שר המשפטים. כן מוצע לאפשר העברות מידע בין המפקח על שוק ההון ובין רשות איסור הלבנת הון.
התזכיר קובע כי "הרחבת פעילות הרשות גם לפיקוח, מחייבת הפרדה בין המערך המודיעיני למערך הפיקוחי, על מנת להבטיח חיץ בין המידע המצוי בידי הרשות כגוף מודיעיני לבין התפקיד שהרשות תמלא בפיקוח על הנש"פים…לפיכך, מוצע כי הרשות תבצע הפרדה מבנית בין אגף הפיקוח/ביקורת שיוקם, ובין האגף המודיעיני".
עו״ד אורי גולדמן, המייצג צ׳יינג׳ים רבים ומשמש כיו"ר משותף בוועדת עבירות כלכליות בלשכת עורכי הדין, מתנגד לצעד של שר המשפטים: ״לצערי נראה כי לא מדובר בפיקוח, אלא בהדרה. יש כאן ניסיון להדיר מגזר שלם מפעילות פיננסית, ולטעמי החוק המוצע מסמיך בפועל את הרשות לאיסור הלבנת הון לעשות איפה ואיפה (בין הצ'יינג'ים לתאגידים הפיננסיים הגדולים).
"הרשות חייבת להישאר מקצועית, ניטרלית, ולא לקבל החלטות על פי שיקול מגזרי או שיקול חיצוני אחר, ולפעול רק כאשר יש אינדיקציות משמעותיות שמאמתות את החשדות בהלבנת הון", אמר עו"ד גולדמן. "בנוסף, הצעד לא יתרום להגברת הבקרה על 'נתיבי הכסף'. בעקבות סיבות שונות, רוב הציבור הערבי מעדיף לעבוד עם צ'יינג'ים ולא עם בנקים, כך שאם יסגרו הצ'יינג'ים, יאלצו במגזר לעבור לכסף מזומן, מה שיקשה על הפיקוח״.
