הפרקליטות טענה כי במלון "דיפלומט" בשכונת תלפיות בירושלים, שנמכר לאחרונה לממשלת ארה"ב ומשמש את השגרירות האמריקאית, ואשר התנהל בעשורים האחרונים (מאז שנות ה-90') כמעון עולים, התקיים מועדון של הימורי קלפים עם קבוצת לקוחות קבועה.
ד"ז (49) היה אחראי חדר האוכל עד שנת 2015 במוסד אשר שמר על שמו ההסטורי מימי הזוהר כ"מלון דיפלומט". בכתב האישום שהוגש נגדו ב-2019 נטען כי הוא ניהל במקום "בית קפה ומקום להימורים אשר שירת קבוצת לקוחות קבועה". על פי כתב האישום, חברי המועדון נהגו לשהות במקום מדי יום ולשחק משחקי קלפים תמורת כסף, כאשר ז' ומלצר מטעמו סיפקו להם אוכל ושתיה. על פי נהלי המועדון, כל חבר שביקש להשתתף במשחקי קלפים, שילם לקופת המועדון, באמצעות ז' או המלצר, דמי השתתפות קבועים לערב. כמו כן שילמו השחקנים סכומי כסף מסוימים, אשר שימשו לתשלום לזוכים במשחקים.
פרקליטות מחוז ירושלים לא ייחסה לז' את ארגון ההימורים, אולם האשימה אותו בעבירות מס, וטענה כי צמחה לו בשנים 2008-2015 הכנסה של 2.7 מיליון שקל מדמי ההשתתפות ששילמו חברי המועדון בכל ערב, ומתשרים שנתנו לו, וכל הסכומים והפעילות לא דווחו לרשויות המס.
בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון מאוחר יותר, נסוגה הפרקליטות משמעותית מעמדותיה הראשונות, וציינה כי ז' היה אך "מנהל טכני" במועדון – לא מנהל ממש אלא "עובד במקום להימורים" ששירת קבוצת לקוחות קבועה, חברי המועדון, והוא ניהל "מטעמם" כלומר סיפק להם שירותים שונים. בעיקר אוכל, שתיה, דפים ורישומים.
על פי כתב האישום המתוקן, צמחה למועדון בניהולו של הנאשם, הכנסה של 500 אלף שקל "בלבד", שעליהם הוא לא דיווח לרשויות המס ולא הגיש דוחות (כ"מנהל טכני") והכל במטרה להתחמק מתשלום מס. בנוסף, הוא הואשם שלא דיווח על הכנסה אישית מה"טיפים" שקיבל מחברי המועדון, שחקני הקלפים, בסך 300 אלף שקל, והורשע בעבירות ערמה ותחבולה, אי הגשת דוח ואי ניהול פנקסי חשבונות. הפרקליטות ביקשה לגזור עליו שישה חודשי עבודות שירות. הסנגור עו"ד סלבה רודנקו, ביקש לבטל את הרשעת ז' ולגזור עליו רק 300 שעות שירות לתועלת הציבור.
שופטת בית משפט השלום בירושלים, ג'ויה סקפה שפירא, כתבה כי "העבירות נמשכו חמש שנים, הנאשם התמיד בהימנעות מדיווח על הכנסותיו והכנסות המקום שניהל. סכומי ההכנסה שהועלמו מרשויות המס בכל הנוגע למקום עצמו – 500 אלף שקל הם משמעותיים, אך נתתי דעתי לעובדה כי אין מדובר בסכום שהנאשם שלשל לכיסו. אשר להכנסות הבלתי מדווחות של הנאשם עצמו, הרי שהסכום המצטבר של 300 אלף שקל הוא אמנם משמעותי, אך בחלוקתו לשנים נראה כי מדובר בהכנסה שנתית הנמצאת על סף המס".
השופטת נזפה בפרקליטות על כך ש"כתב האישום הוגש ארבע שנים תמימות לאחר שהנאשם הפסיק את ביצוע העבירות… זהו אינו פרק זמן סביר להגשת כתב אישום. מדובר בעינוי דין של ממש".
לצד זאת, קבעה השופטת: "הגם שמתוך כתב האישום עולה בברור כי היו מעורבים נוספים בהתרחשות העבריינית במועדון, הנאשם הוא היחיד שהועמד לדין, והנימוק לכך אינו ברור. אני סבורה כי צירוף נסיבות זה מקים הגנה מן הצדק, אשר הגם שאינה מובילה למסקנה כי יש לבטל את כתב האישום, מצדיקה חריגה לקולא ממתחם העונש ההולם – הימנעות מהטלת עונש של מאסר בעבודות שירות, והקלה בגובה הקנס שייגזר".
השופטת אמנם לא קיבלה את בקשת ההגנה לביטול ההרשעה, אך הסתפקה בהטלת 300 שעות לתועלת הציבור (של"צ) על הנאשם, לצד חמישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 8,000 שקל.
