בית המשפט העליון, שדן ב-15 עתירות נגד בחינת ההסמכה האחרונה של לשכת עורכי הדין, פסל שתי שאלות, בנוסף לשלוש שכבר נפסלו על ידי בית המשפט המחוזי. שופטי העליון, יצחק עמית, נעם סולברג וג'ורג' קרא, קראו ללשכה "למתן מקצת השאלות האיזוטריות".
אחוז הנכשלים בבחינה האחרונה, שני שלישים, היה הגבוה ביותר בתולדות הבחינה, והציון הממוצע היה הנמוך ביותר – 59. "לא אכחד כי הנתון מטריד", כתב השופט עמית. "ושוב, בריטואל החוזר על עצמו מדי חצי שנה, נדרש בית המשפט לערעורים וביקורת שיפוטית על בחינות הלשכה". שופטי העליון דחו על הסף "את שלל הטענות והרמזים להטיות ולאג'נדה מכוונת, הטעיות, תיקונים הגובלים בזיוף, קנוניות ותרמיות למיניהם, אי שקיפות לגבי זהות הבוחנים וחשיפה מכוונת של שמות הנבחנים".
לדבריהם, ועדת הבחינות היא גוף עצמאי, ובית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה. "עם זאת, זו הפעם הראשונה שהמתכונת החדשה של הבחינות מובאת לפתחנו, ומכאן הנכונות לביקורת קפדנית יותר". השופט עמית הבהיר כי אינו רואה פסול בכך שהנבחן נדרש ליותר מאשר ידע בסיסי, אולם בבחינה הספציפית הנדונה, "הנבחן נדרש לענות על שאלות קשות, לעתים איזוטריות, כמעט בכל תחומי המשפט. ספק אם עורכי הדין הטובים המנוסים והבקיאים ביותר במדינה היו עוברים את הבחינה מבלי להתכונן לקראתה. מדוע יש לצפות מנבחן, שזה עתה סיים את תקופת ההתמחות שלו, שיעמוד ברף מקצועי גבוה יותר מעורכי הדין הטובים במדינה?".
ראוי, המשיך השופט עמית, שמועמד להיות עורך דין ידע ויכיר את כל תחומי המשפט, גם אם בעתיד לא יעסוק בכל התחומים. "אך עדיין השאלה היא מה רמת הידע שאנו מצפים לה בכל תחום ותחום", תהה. "האם באמת ניתן לצפות ממי שעוסק בפלילי כי ידע על אודות תקנה 102 לתקנות פשיטת הרגל? האם ניתן לצפות ממי שעוסק בדיני חדלות פרעון כי יכיר את כל הפסיקה הקשורה לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?.
"לאור העובדה כי הנבחנים אינם נדרשים לקבל ציון 100 כדי לעבור את הבחינה, ודי בציון 65, יתכן שיש בכך כדי להקהות מקצת מהתמיהות. אך בבוא הוועדה הבוחנת לערוך את המבחן, דומני כי ראוי שהתכליות שבבסיס המבחן תעמודנה נגד עיניה, שמא יהא בכך כדי למתן מקצת השאלות האיזוטריות".
השופט עמית הוסיף כי יש לשקול בבחינות הבאות (הקרובה כבר ב-24 ביוני) את הארכת זמן הבחינה. "לא ירדתי לסוף דעתה של הלשכה באשר ליחס בין רמת הידע לבין המהירות האדירה שכל נבחן נדרש לה על מנת להשיב על השאלות. המבחנים מנוסחים באופן המזכיר בחינה פסיכומטרית, אלא שיש להבחין בין המטרות של בחינה פסיכומטרית למטרות של בחינת ההסמכה. הבחינה הפסיכומטרית נועדה לנבא הצלחה אקדמית עתידית, ומשמשת לצורך סינון ומיון. האם סינון ומיון הוא גם המטרה במבחני רישוי והסמכה?. יש לבחון את השאלה האם ייגרע חלקו של המקצוע אם תינתן מסגרת זמן סבירה לפתרון כל שאלה ושאלה". לדעתו, סד הזמנים הוא גורם עיקרי בפערים הגדולים בין ציוני בוגרי האוניברסיטאות שהם בעלי פסיכומטרי גבוה, לעומת בוגרי המכללות.
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "בית המשפט העליון דחה בפסק דינו את שלל הטענות והרמזים שהוטחו כנגד הוועדה הבוחנת והלשכה להטיות ותרמיות למיניהם, דחה מכל וכל את דרישת הנבחנים למתן פקטור, ואישר הוצאות בסך 136 אלף שקל שנפסקו לטובת הוועדה הבוחנת והלשכה. פסק הדין קבע כי מתוך 15 שאלות שפסילתן התבקשה במסגרת הערעורים הרבים, יש מקום להתערב בשתי שאלות בלבד. לשכת עורכי הדין תמשיך לפעול למען שמירה על רף מקצועי ראוי בכדי שהציבור יוכל ליהנות משירות משפטי מקצועי ואיכותי".
את העותרים ייצגו עורכי הדין אילן בומבך, שמוליק ספיר, שגיא רם, אורן טסלר, שי דקס, יניב לנקרי, דן פיאלה, דוד יצחק ומירית שלו.
עו"ד בומבך: "בית המשפט התערב בחמש שאלות בסך הכול, ההתערבות הרחבה ביותר בהיסטוריה, תוך הצבעה על חוסר הסבירות הקיצוני בהן. בית המשפט קיבל את טענותינו שמדובר בבחינה שאין להגדיר אותה כמשקפת 'ידע בסיסי' אלא רמה גבוהה בעשרות מונים, באופן שאינו הולם את תכלית הבחינה המוצהרת. פסילת השאלות, לצד ההמלצות הפרקטיות של בית המשפט, גורמות לי להאמין שלשכת עורכי הדין תפיק לקחים משמעותיים בנוגע למתכונת העתידית של הבחינה".
