בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע קצין חילוט ביחידה המרכזית במחוז חוף, רס"ב דורון שמואל, בעבירות פגיעה בפרטיות, במסגרת קובלנה פלילית שהגישו נגדו שני אזרחים. רס"ב שמואל ביצע אודות שני האזרחים חיפושים במאגרי המשטרה, עקב סכסוך משפטי-פרטי נדל"ני ובהמשך לתביעות שהגישו הוריו של השוטר נגד אותם אזרחים.
הפרשה פורסמה לראשונה באתר "פוסטה". הקובלים, שמעון וקנין ויעקב איתן רכשו קרקע ביקנעם לבניית בתיהם, בסמוך לבית הוריו של השוטר שמואל. הוריו של השוטר החליטו לנהל מערכה משפטית, ביקשו לסלק את הרוכשים וטענו לבעלות על הקרקע הסמוכה לביתם. אביו של שמואל אף הגיש תלונה כי הותקף על ידי אחד הרוכשים בעימות בקרקע המריבה. כמו כן, בתביעה אזרחית שהגישו הצהירו הוריו של השוטר כי "ככל הידוע להם" לאחד הרוכשים "עבר פלילי" לכאורה.
וקנין ואיתן הגישו תלונה נגד השוטר שמואל למח"ש, בטענה כי הוא בלש אחריהם במסגרת חיפושים במערכות המשטרה כדי לאתר מידע שיסייע להוריו בתביעה שהגישו. אגב כך התברר כי לאיש מהם אין עבר פלילי, אף כי קיים ברישומי המשטרה רישום של תיק סגור מלפני שנים נגד אחד מהם עקב תלונה קודמת בעניין סכסוך שכנים.
לרס"ב שמואל תפקיד רגיש במיוחד בימ"ר חוף, והוא בעל הרשאות חיפוש במערכות מידע מסווגות אשר ניתנו לו לצורך ביצוע תפקידו המשטרתי במלחמה נגד עבריינים ויעדי פשיעה מרכזיים, לרבות מידעים כלכליים ופליליים אודותיהם. כניסה למערכות מידע אלו לצורך הפקת מידע שלא במסגרת התפקיד, מהווה עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. חרף זאת המחלקה לחקירות שוטרים החליטה לסגור את התיק והודיעה למתלוננים וקנין ואיתן, כי אכן מצאה שהשוטר חדר פעמים רבות לכאורה למערכות וביצע "שאילתות חיפוש" על שמם – אך הוחלט להעביר את התיק למישור המשמעתי בלבד עם המלצה למשטרה לנקוט נגד רס"ב שמואל באמצעי משמעת. תגובת המשטרה היתה רפה ביותר: לרס"ב שמואל נערך "ראיון הדרכה" על ידי מפקדו ללא כל ענישה, והוא המשיך בתפקידו כקצין חילוטים ביחידה המרכזית. מעת לעת רס"ב שמואל אף מופיע מטעם היחידה בתיקי חקירה שונים בבית המשפט, כטוען מעצרים, לרבות בתקופה האחרונה.
נוכח אדישות המשטרה ומח"ש לעבירה אשר ביצע, הגישו וקנין ואיתן קובלנה פלילית נגד רס"ב שמואל, באמצעות עו"ד יואל גולדברג, וביקשו מבית המשפט להרשיעו בעבירה פלילית של פגיעה בפרטיות.
שופט בית משפט השלום בחיפה ד"ר זאיד פלאח קבע כי אכן קצין החילוט נכנס למערכות המשטרה כדי לבצע חיפושים אסורים בנוגע לקובלים המסוכסכים עם הוריו (בקובלנה נטען כי בוצעו על ידו עשרות חיפושים בעניין, השופט פלאח קבע כי הוכחו ארבעה). השופט פלאח לא האמין לגרסתו של שמואל: "הסבריו אינם הגיוניים, מיתממים ואני דוחה אותם… המשיב ניצל את נגישותו למערכות המשטרתיות, על מנת לברר עניין אישי הקשור בבני משפחתו". עם זאת החליט השופט פלאח לזכות את שמואל, בגין הגנת "זוטי דברים", בשל "פגיעה קלת ערך שאין בה ממש". השופט קבע כי לא הוכח ששמואל עשה במידע המשטרתי שימוש, או כי העבירו לידי אביו ועורך דינו על מנת לשרתם בתביעה האזרחית, או כי הוציא פרטי מידע מהמרשם הפלילי.
באמצעות עו"ד גולדברג, הגישו האזרחים הקובלים ערעור על זיכויו של השוטר לבית המשפט המחוזי בחיפה. "זיכוי המשיב בשל הגנת 'זוטי דברים', מעביר מסר לשוטרים, כי הם יכולים לבצע עבירות חמורות של שימוש במאגרים משטרתיים חסויים שלא במסגרת תפקידם ולצרכים פרטיים, דבר הפוגע באמון הציבור במשטרת ישראל", טענו בערעור.
מנגד טען סנגורו של השוטר, עו"ד סמי איליה, כי שמואל נכנס למערכת המידע המשטרתית רק על מנת לאתר את מספר התיק שנפתח בעקבות תלונת אביו נגד שמעון וקנין, ולטענתו לא הוציא מידע אסור, ו"כל אזרח יכול לברר מספר תיק שנפתח בעקבות תלונה שהגיש בתחנת המשטרה", רק שהוא חסך לאביו את הבירור הפשוט. עוד טען רס"ב שמואל כי הקובלים "ניסו לנשל את אביו משטח ששווה מיליונים" וכי הם עושים שימוש לרעה בהליכים משפטיים.
השופט יגאל גריל, ראש הרכב הערעורים בבית המשפט המחוזי, קיבל את ערעור האזרחים והחליט להרשיע את השוטר בפלילים: "אין מקום להחלת הגנה של זוטי דברים", כתב השופט. "המשיב חדר ארבע פעמים למערכות המשטרתיות וחיפש מידע בנוגע למערערים, בנוגע לענייניו הפרטיים והמשפחתיים.
"נשאלת השאלה", כתב השופט גריל, "אם כל מה שעשה המשיב הוא לברר את מספר תיק התלונה שהגיש אביו, כנגד המערער מספר 1 (וקנין), מדוע היה צורך לבצע שלוש כניסות למערכת המידע המשטרתית ביחס אליו? זאת ועוד, מדוע נכנס המשיב לברר מידע גם אודות המערער מס' 2 (איתן, השותף לרכישת הקרקע, ז"ק)? לשאלות אלה לא סיפק המשיב הסבר".
השופט גריל כתב: "יש ליתן את הדעת לכך, כי שימוש במאגרי מידע המצויים בידי המשטרה לצרכים פרטיים, פוגע באמון שרוחש הציבור לרשויות המדינה בכלל, ולמשטרה בפרט. נוכח חומרת המעשה, סבורני שקשה עד מאוד לראות בפעולות של ארבע כניסות למאגרי מידע של המשטרה לצרכים אישיים כ'מעשה של מה בכך'. מאגרי מידע אלה הועמדו לרשות המשיב כשוטר אך ורק לצורך ביצוע תפקידו, מתוך אמון שלא ינצל את גישתו אליהם לצורך כל שימוש אחר". לעמדה זו הצטרף גם השופט מאזן דאוד, בעוד החבר השלישי בהרכב השופט אברהים בולוס נותר בדעת מיעוט שאין להרשיע את רס"ב שמואל, משום שלא הוכח כי הפר חובת סודיות בדין.
קצין החילוט ישלם לקובלים הוצאות בסך 6,500 שקלים, והתיק יוחזר לבית משפט השלום על מנת שיגזור את דינו של שמואל. אמנם, השופטים ציינו כי לאחר הרשעתו, יוכל רס"ב שמואל לשוב ולבקש את ביטול ההרשעה בהתאם ל"הלכת כתב", הקובעת כי נזק שאינו מידתי מהרשעה בפלילים (למשל פגיעה במקום העבודה) יכולה להוות שיקול לביטול הרשעה, על אף שנעברה העבירה. הדבר יוכרע בהמשך. מכל מקום חשיבות פסק הדין היא בקביעת עמדת המוצא כי השוטר ביצע עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. עו"ד איליה, סנגורו, מסר: "נלמד ההחלטה ונשקול צעדנו".
ממשטרת ישראל נמסר: "הכרעת הדין טרם הועברה לידיעת מחלקת משמעת. לאחר קבלת החומרים יישקלו אמצעים מנהליים כמקובל".
