פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לשר הרווחה חיים כץ, כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שוקל להעמידו לדין בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים. ההחלטה התקבלה על יסוד המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, והמלצת פרקליטת המחוז, ליאת בן ארי שווקי.
כמו כן, מכתב שימוע נמסר גם לאיש שוק ההון, מוטי בן ארי, בגין עבירות דומות וכן עבירות של שימוש במידע פנים. התיק נחקר על ידי רשות ניירות ערך.
השר כץ מכהן בכנסת משנת 1999 וכשר ממאי 2015. בין השנים 2009-2013 שימש כץ כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. לפי כתבי החשדות שהועברו לכץ ולבן ארי, בין השנים 2010-2015 התפתחה בין חבר הכנסת כץ לבין בן ארי מערכת יחסים של "תן וקח", אשר כללה הענקת טובות הנאה שונות בין השניים. בן ארי, המקורב לקובי מימון, שימש באותה עת כיועץ פיננסי של חברת אקוויטל, חברת ההחזקות הציבורית המזוהה עם מימון. במסגרת הקשר בין השניים, העניק בן ארי לשר כץ, על פי החשד לאורך תקופה ממושכת, טובות הנאה שהניבו לכץ מיליוני שקלים. במקביל, השר כץ קידם אינטרסים של בן ארי, לפי החשד, תוך ניצול תפקידו הציבורי.
בן ארי, שהנו מומחה מהשורה הראשונה בניהול תיקי השקעות, נתן לכאורה לשר כץ הנחיות והוראות לגבי ניהול תיק ההשקעות שלו, ובפועל לפי החשד ניהל את תיק ההשקעות של כץ – ללא תמורה כספית. במסגרת יחסיהם המליץ בן ארי לכץ, על פי החשד, באחת ההזדמנויות, לרכוש ניירות ערך של חברות בת של אקוויטל, תוך ניצול של מידע פנים שנודע לו מתוקף תפקידו בחברה, בנוגע להתפתחויות עתידיות חיוביות בחברות אלה.
כמו כן, לפי החשד השר כץ ובן ארי ביצעו עסקאות מתואמות (צולבות) בהיקפים ניכרים במסגרת המסחר בבורסה, באופן שהיה בו כדי להניב לשר כץ תועלת כלכלית רבה. מומחיותו של בן ארי ומעורבותו הרבה בניהול תיק ניירות הערך של השר כץ הניבה לכץ לפי כתב החשדות, כאמור, רווחים של מיליוני שקלים. בנוסף, כשמונה כץ לשר, פתח חשבון נאמנות שנוהל בפועל על ידי בן ארי, לפי החשד, תוך הסתרה של זהות המנהל ובניגוד לכללים. לפי הנטען, הקשר הכלכלי בין השניים כלל ציפייה והבנה הדדית כי בן ארי יוכל להשתמש בתפקידו הציבורי של השר כץ, בסמכויות הנתונות לו ובנגישות שהתפקיד מספק, לשם קבלת טובות הנאה שייטיבו עמו או עם קבוצת אקוויטל.
בתמורה לקבלת טובות ההנאה לכאורה, הפעיל השר כץ לפי החשד את כוחו וסמכויותיו כאיש ציבור כדי לסייע ולקדם אינטרסים של בן ארי. בין היתר, נענה כץ לבקשות בן ארי ופעל לכאורה להעברת הצעת חוק שבן ארי ביקש לקדם ושהייתה בעלת ערך כלכלי פוטנציאלי גבוה ביותר עבורו ועבור חברת אקוויטל. השר כץ ניהל דיונים אודות הצעת חוק זו, שאותה יזם וניסח לכאורה בן ארי, בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת – בראשותו, והזמין לוועדה את בן ארי כמומחה יחיד לנושא. זאת, תוך שהוא מסתיר לכאורה את מערכת היחסים האישית והעסקית שביניהם. בן ארי הוצג בפני הוועדה כמומחה בלתי תלוי, נטול אינטרס, למרות שהיה לו אינטרס עסקי ניכר, לפי החשד, בקידום ההצעה. כל זאת עשה השר כץ בתמורה – לכאורה – לטובות ההנאה שהעניק לו בן ארי, תוך שהוא נוהג במשוא פנים לפי החשד ופועל בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין האינטרסים הפרטיים שלו. הצעת החוק שאושרה בוועדה הפכה לחוק.
