השופט לשעבר דוד רוזן, נציב הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, קבע כי השימוש שעשתה פרקליטות המדינה בבקשת מעצר עד תום ההליכים, רק כדי לאלץ נאשם להודות ולחתום על הסדר טיעון, הינו פסול. סנגורים פליליים מתריעים לא מהיום שמדובר בפרקטיקה נפוצה, ואתמול (14.5) קיבלה הטענה חיזוק בפרסום החלטתו של רוזן.
עו"ד מנחם רובינשטיין פנה לרוזן בתלונה על מקרה בו סוחר פלסטיני תושב עזה, בעל אישורי כניסה לישראל ואישורי מסחר במעבר כרם שלום, נעצר על ידי השב"כ והוחזק יותר מחודש בחשד כי ביצע עבירות ביטחון. בסופו של דבר, לאחר 34 ימים, עבירות הביטחון הוסרו מהפרק, ובכתב האישום יוחסה לו עבירה על פקודת המכס, עקב הברחת חומרים במכונה תעשייתית להתזת סיד.
במעמד הגשת כתב האישום, הגישה הפרקליטות בקשה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים, אך שעתיים בלבד לאחר מכן, אחרי שנחתם הסדר טיעון, כבר הסכימה על שחרורו לאלתר תמורת תשלום קנס פלילי. הנציב רוזן קיבל את תלונת עו"ד רובינשטיין, כי "הבקשה למעצר עד תום ההליכים הוגשה לבית המשפט כ'מנוף' לקבלת הסכמת הנאשם להסדר הטיעון".
הפרקליטות אמנם טענה שמדובר בשיקול דעת לגיטימי, "משמדובר בנאשם תושב שטחים, קיים קושי ניכר להבטיח התייצבותו למשפט. נתון זה מקים עילה לבקשת המדינה לעצור הנאשם עד תום ההליכים בעניינו", אולם רוזן דחה את ההסברים. "בעת בו נתבקש בית המשפט לעצור את הנאשם, נתגבש הסדר טיעון בין הצדדים בו היה מוחוור כי אם יודה בעבירה שיוחסה לו, ישוחרר לאלתר ממעצרו", קבע רוזן. "הדברים מתחדדים נוכח הסכמת הצדדים, כי יושת על הנאשם מאסר בפועל של 34 ימים, מניין הימים בו כבר שהה במעצר, ולאו דווקא בגין העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.
עובדת היותו של נאשם תושב השטחים, המשיך רוזן, אינה יוצרת לכשעצמה חשש להימלטות, במיוחד כשניתן להפריך את החשש, כפי שהיה במקרה זה, כשלנאשם היו אינטרסים כלכליים משמעותיים בישראל, היה לו היתר שהיה בישראל במשך שנה וחצי והוא נעדר עבר פלילי. "המשא ומתן שהתקיים לכאורה בין הצדדים, קודם הצגתו לבית המשפט, אינו בבחינת משא ומתן שניתן לקיימו. בנסיבות המתוארות, היה בבקשה למעצר עד תום ההליכים כדי לאיין הסכמתו הנכוחה (האמיתית, ז"ק) של הנאשם להסדר הטיעון".
ההחלטה של רוזן, כמו אחרות לפניה, תנחת על שולחן פרקליט המדינה, אולם היא חסרת שיניים של ממש. עו"ד רובינשטיין, מצידו, הבהיר שיגיש תביעה נגד המדינה.
