מנהלת המעבדה הביולוגית של המכון לרפואה משפטית באבו כביר, ד"ר נורית בובליל, טוענת שהמדינה פוגעת בזכויות נאשמים, כשהיא אינה מעניקה גישה שווה לתביעה ולסנגוריה לחוות הדעת של המומחים הפתולוגיים. בריאיון לכתב העת "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין, אמרה ד"ר בובליל כי "המדינה צריכה לשאוף לכך שסנגור לא רק יקבל חוות דעת מדעיות, אלא יוכל גם להבין אותן ולהתמודד מולן באותם כלים שיש לתביעה".
במערכת המשפט בישראל, המשיכה ד"ר בובליל, יש אילוץ מובנה בגלל צורת המשפט. "עקב חוסר במומחים פרטיים בארץ בתחום הדנ"א, ההגנה אמנם מקבלת את תיק החקירה על ממצאיו, אבל בחלק גדול מהמקרים עורכי הדין המייצגים את החשוד לא יודעים כיצד לקרוא את ממצאי הראיה המדעית. זה בטח לא מצב תקין ומאוזן". לאחר הגשת כתב אישום, הוסיפה בובליל, "אנשי המעבדה הופכים להיות עדי תביעה במשפט, וכעדי תביעה הם מנועים מלשוחח עם ההגנה. כיום אני מוגבלת, ויכולה לשבת רק עם התובע מהפרקליטות ולהנחות אותו בנוגע לראיית הדנ"א, להסביר לו מה עשינו, איך עשינו וכו'. אני סבורה שגם ההגנה צריכה לקבל מאיתנו שירות דומה. מדובר במידע חשוב ביותר שצריך להיות חשוף לשני הצדדים".
מנהל המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, התייחס פעמים רבות לצורך הדחוף שהמדינה תקים מכונים נוספים לרפואה משפטית, שישרתו את ההגנה ויתנו חוות דעת נגדיות לאלה המסופקות לתביעה. לכתב העת של לשכת עורכי הדין, אמר ד"ר קוגל: "המצב בו להגנה אין בארץ גורם מקצועי זמין להתייעץ עימו עלול לפגוע בזכותם הבסיסית של נאשמים לקבל ייעוץ מקצועי חיוני כחלק מהזכות לייעוץ משפטי. מרבית עורכי הדין לא יודעים כיצד להתמודד עם ראיות פורנזיות, להבין את משמעותן וכובד משקלן, ובכלל זה מה רמת הוודאות של התוצאות ואם יש מקום לתקוף אותן בבית המשפט. אני חושב שראוי לשאוף למצב שבו גם להגנה יינתן סיכוי אמיתי, שווה והוגן להתמודד מול ראיות מדעיות".
תאיר ראדה וניסים חדאד
המראיינים, עו"ד שמעון לפיד ושחר שחר, ביקשו מד"ר בובליל התייחסות למספר פרשות, ובהן רצח תאיר ראדה. "עד כה לא הצלחנו למצוא ראיית דנ"א של אדם זר שאינו הקורבן שנכח בזירה", אמרה מנהלת המעבדה. "התסכול שלנו, כאנשי מקצוע בתיק הזה, נובע מהשאלה היכן הראיה שחמקה מאיתנו. ייתכן שאנחנו מחמיצים ראיה מרכזית שתחזק את ההרשעה או תפריך אותה. ישנן בדיקות שביצענו מחדש בשנים האחרונות, אך הן לא העלו דבר".
בתיק מוכר אחר, פרשת זיכויו של ניסים חדאד מאונס פעוט, כתבה ד"ר בובליל חוות דעת כמומחית מטעם ההגנה, בפסק הזמן שלקחה מהמכון. הרשעתו של חדאד ששלחה אותו ל-17 שנות מאסר, בוטלה בבית המשפט העליון. "נדהמתי ולא מצאתי מענה לשאלה איזה ראיות מדעיות היו לתביעה, שהביאו להרשעתו", אומרת בובליל. "בעיניי התיק הזה הוא שיעור חובה למשפטנים בנוגע למשמעות ראיית הדנ'א.
"צורפה לתיק חוות דעת, לפיה נמצאו שני כתמי דם, אחד על החלק העליון של תחתוני הנאשם, והאחר על כיס אחורי במכנסיים. אני לא מערערת על ממצאי ראיית הדנ'א שנקבעו במז'פ, אך לא ניתן בזמנו מקום לדיון בפרשנות שניתנה לממצאים האלו, פרשנות שחוסה בתחום המומחיות שלנו. היו כמה תשובות לשאלה איך הגיע דם הפעוט לתחתוניו ולכיסו האחורי של חדאד, ומשום מה החליט מי שהחליט שזה לא נעשה בעת החלפת החיתול שבו הייתה צואה עם דם, אלא דווקא בעת ניסיון החדרת איבר מין אל הפעוט.
"בדקו את חדאד כבר באותו ערב, ולא מצאו על איבר מינו שרידי דנ"א של הפעוט. גם בפעוט לא נמצא דנ"א זר, לא זרע, ולא כל מקור ביולוגי אחר, ובכל זאת הוא הורשע. מאמרים מקצועיים מצביעים על החלפת חומר ביולוגי לאחר קיום יחסי מין. במרבית המקרים ניתן למצוא דנ'א של האחד על השני. במקרה של חדאד, לא ניתן היה למצוא שרידים ביולוגים שכאלה, ומיקום הכתמים העלה שאלות. בקיצור, כשמפרקים את התיק ובוחנים היבטים שונים הקשורים בסוגיית הדנ'א, מתקבלת תמונה עם הרבה מאוד סימני שאלה. אי אפשר ולא צריך להתעלם מהשאלות הללו".
