נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, תקפה את יוזמת פסקת ההתגברות ואף השתמשה בהודעתה ובניסוחיה של שרת המשפטים איילת שקד לגבי יוזמת החוק, כדי לתקוף אותה חזיתית: "אוי למדינה ואוי לחברה שחומות הפרדה מוקמות בין רשויותיה", אמרה חיות. "בהודעות מתרוננות לתקשורת הודיעו יוזמי ההצעה ומוביליה כי 'הממשלה התחילה בבניית חומת ההפרדה בין הרשויות'. הרשות השופטת נתונה תחת מתקפה בוטה וחסרת תקדים".
חיות דיברה בטקס השבעת שופטים בבית הנשיא, בו נכחה גם שרת המשפטים. לדברי חיות, "המשמעות של חקיקת פיסקת התגברות היא פשוטה: ביטול ההגנה החוקתית על זכויות האדם המעוגנות בישראל בחוק-יסוד כבוד האדם וחירותו והתרת הרסן לחקיקת חוקים הפוגעים בזכויות אלה בלא שבית המשפט יוכל להושיט לנפגעים סעד. טועה מי שסבור כי פסקת ההתגברות 'מתגברת' על בית המשפט. לאמיתו של דבר מדובר בהתגברות על זכויות האדם של כל פרט בחברה הישראלית ובמתן הכשר לכנסת, בתמיכת הממשלה, לחוקק באין מפריע חוקים שיפגעו בזכויות האדם.
"לכן, הסוגיה המרכזית העומדת על הפרק איננה סוגיית מעמדו של בית המשפט העליון וסמכויותיו. הסוגיה המרכזית היא ריקון חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו מכל תוכן". הנשיאה חיות הוסיפה כי "פיסקת התגברות תכתים את מפעל החוקה הישראלי שטרם הושלם, תיצור כאוס חוקתי ותהפוך את ההגנה החוקתית שהוקנתה לזכויות האדם בישראל במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לכלי ריק. השימוש הציני הנעשה בבעיית המסתננים כתירוץ לחקיקתה של פסקה כזו, אינו יכול לטשטש את משמעותה ההרסנית. הסדרת מערכת היחסים בין שלוש הרשויות היא סוגיה מורכבת והרת גורל ויש להתייחס אליה בכובד הראש הראוי ולקיים לגביה דיאלוג ענייני ואחראי, במטרה לבנות ולא להרוס".
חיות הזהירה אף כי "ההצעה רעה ומסוכנת ועלולה לגרום לישראל נזק חסר תקנה גם בזירה הבינלאומית… העובדה שמערכת בתי המשפט הישראלית נחשבת למערכת אפקטיבית ועצמאית המגנה על זכויות האדם, תרמה תרומה משמעותית לכך שישראל התקבלה לארגון ה-OECD המגדיר עצמו כארגון בינלאומי של אומות המחויבות לערכים דמוקרטיים של שלטון החוק. זירה בינלאומית נוספת אשר בה יש חשיבות רבה למערכת שיפוט ישראלית עצמאית ואפקטיבית היא בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג… בכל אלה מאיים המאבק הפוליטי המתלהם והכוחני המתנהל בימים אלה מאיים לפגוע פגיעה אנושה, בלתי מוצדקת וחסרת אחריות. מן הראוי להסיר את פסקת ההתגברות המוצעת מסדר היום הציבורי ולכל אלה הקוראים להסדרת מערכת היחסים שבין שלוש הרשויות אומר כי הסדרה כזו אין מקומה בשום אופן בחקיקה פוגענית שאין בה לא הסדרה ולא איזון".
חיות אמרה כי הטענות נגד האקטיביזם של בית המשפט העליון מופרכות. "במהלך 25 השנים שחלפו מאז נחקק בישראל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בית המשפט העליון האמריקאי עשה שימוש בסמכותו לבטל חוקים בתדירות הגבוהה כמעט פי שלושה מזו של בית המשפט הישראלי. בעוד שבישראל בוטלו 18 חוקים או סעיפי חוק, בארה"ב בוטלו באותו פרק זמן 50 חוקים פדרליים".
שקד: ההודעה על מות הדמוקרטיה מוקדמת
השרה שקד ציטטה בדבריה, מדברי נשיא בית המשפט העליון לשעבר משה לנדוי שאמר: "בכל הנוגע ליחסי הגומלין בין הכנסת לבית המשפט הגיעה המדינה לפרשת דרכים. המַכְשֵׁלָה הזאת חייבת לחזור עכשיו לכנסת. אין לנו גוף אחר היכול להביע את רצון העם, ואל לה לכנסת להתחמק מאחריותה ומחובתה להגיד דברה באופן שאינו משתמע לשני פנים".
לדברי שקד, "אתמול, לאחר למעלה מעשרים שנים, מדינת ישראל התקדמה צעד משמעותי לעבר מימוש חזונו. אני מאמינה, שבסופו של תהליך ארוך ומעמיק, כנסת ישראל תשלים את מהלך שרטוט יחסי הגומלין בין הרשויות. זהו מהלך הכרחי, שבסופו של יום, ישיב את אמון הציבור במערכת המשפט לגבהים". שקד הוסיפה כי "אחת לשבוע, יוצאת בת קול ומכריזה כי מדינת ישראל צועדת אל קץ הדמוקרטיה… האינפלציה בהודעות אודות מות הדמוקרטיה הפכה לאבסורד, ובעיקר לכלי ניגוח פוליטי. צר לי לאכזב את המספידים, הדמוקרטיה הישראלית חיה נושמת ובועטת וחזקה יותר מכל מבקריה ומכל מספידיה. והיא גם יכולה להכיל דעות ותפיסות שונות.
"בית המשפט היום אינו דומה לזה שהיה לפני עשר שנים. הוא מגוון יותר ואינו משקף אחידות מחשבה. בתקופה האחרונה בית המשפט התברך בשופטים הנושאים על גבם מטענים ערכיים מגוונים, וטוב שכך".
נשיא המדינה ראובן ריבלין ניסה להשמיע קול מגשר: "מדינה דמוקרטית לא יכולה אלא להסתמך על הכרעת הרוב. אבל, אין סתירה בין קבלת כללי המשחק ובראשם הכרעת הרוב ובין הגנה עיקשת על זכויות המיעוט. ההגנה על זכויות המיעוט לא רק מאזנת את זכותו של הרוב לקבוע, היא מייצרת את זכותו המוסרית של הרוב להכריע ולהחליט… קל מאד לפגוע במיעוט, ולשנות את כללי המשחק לרעתו".
הנשיא הדגיש: "אני מאמין כי בסוגיות רגישות מעין אלו, הנוגעות לכללי המשחק הדמוקרטיים, עדיפה הסכמה מאשר הכרעה. ואני מאמין כי בשיח נכון, הסכמה זו גם תושג וגם תזכה ללגיטימיות הציבורית לה היא נדרשת".
18 שופטים ורשמים חדשים הושבעו לתפקידם בטקס. עו"ד גדי צפריר, בכיר בפרקליטות מחוז צפון, והשופטת אילונה לינדנשטראוס-אריאלי, נבחרו כשופטי בית המשפט המחוזי בנצרת.
השופטת שרית זמיר והשופט יוסי טופף נבחרו כשופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב (עד כה כיהנו במינוי בפועל).
עו"ד אברהם גורמן נבחר כשופט בית המשפט המחוזי מרכז-לוד.
השופטת יעל ייטב נבחרה לשופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע.
הרשם הבכיר אמיר צ'כנוביץ נבחר כשופט של בתי משפט השלום במחוז תל אביב-יפו.
עו"ד אילה אורן מהפרקליטות, עו"ד זהר דיבון סגל ועו"ד אופיר כתבי-ריבלין נבחרו כשופטות בתי משפט שלום במחוז מרכז. עו"ד מיכל בר נבחרה כרשמת בכירה של בתי משפט השלום במרכז.
עו"ד עדי יעקובוביץ והרשמת עידית קצבוי נבחרו כשופטות שלום במחוז תל אביב. עו"ד טל כהן אלימלך נבחרה כרשמת בכירה.
הרשמת הבכירה קרן מרגולין-פלדמן נבחרה כשופטת בתי משפט השלום בחיפה. הרשם הבכיר ניר זיתוני נבחר כשופט בתי משפט למשפחה במחוז חיפה ועו"ד טל מירום נבחרה כרשמת בכירה.
עו"ד זהר דולב להמן נבחרה כשופטת בתי משפט השלום במחוז דרום.
