הנזק שנגרם לחקלאים מפשיעה חקלאית ב-2017 עומד על מיליארד ומאתיים מיליון שקלים, עד מיליארד ו-400 מאות מיליון. כך דיווח מפקד מג"ב, ניצב יעקב שבתאי, לוועדת הפנים של הכנסת שדנה היום (2.5) בנושא. ניצב שבתאי אמר כי בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה של 54 אחוזים בגניבות החקלאיות. לדבריו, מתוך 430 ראשי בקר שנגנבו מתחילת השנה, 80 אחוזים נגנבו מהמגזר הערבי. לדבריו, כתוצאה מריכוז מאמץ מודיעיני וחקירתי, מספר כתבי האישום והמעצרים עד תום ההליכים בגין פשיעה חקלאית, גדל פי שלושה בתוך שנתיים, ללא תגבור כוחות.
ועדת הפנים, בראשות ח"כ יואב קיש, קראה למשרד לביטחון פנים להקים יחידה ארצית במג"ב לטיפול בפשיעה חקלאית, שלא תהיה כפופה לתחנות. הוועדה פנתה גם למשרד האוצר בבקשה להקים קרן לנפגעי עבירה, או פתרון ביטוחי לחקלאים בחסות ממשלתית. ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), המשמש גם כחבר הוועדה לבחירת שופטים, אמר כי הגיש שתי הצעות חוק להחמרת הענישה ולהסדרת פיצויים. לדבריו, האוצר מתנגד לקידום ההצעות, התקועות בוועדת השרים לחקיקה.
ח"כ חיים ילין (יש עתיד), לשעבר ראש המועצה האזורית אשכול בישובי עוטף עזה, אמר בדיון הוועדה כי "רק בחמישה אחוז מהתיקים הנפתחים בגין תלונה על גניבות חקלאיות מוגשים כתבי אישום, אין אכיפה". ילין ודוברים נוספים התייחסו לתופעה כאל טרור חקלאי, בעל מאפיינים ורכיב של פשע לאומני. נשיא התאחדות האיכרים וסגן ראש מועצת מטולה לשעבר, דובי אמיתי, אמר כי המניע הכלכלי אינו יחידי: "מרבית העבירות מבוצעות על ידי קבוצות מאורגנות מהרשות הפלסטינית. זה ניסיון להשתלט על אדמות המדינה בתחפושת פלילית".
אורי ספיר מארגון "השומר החדש" הוסיף כי "המדינה מאבדת משילות בחלק עצום של השטח. על הכנסת לחוקק חוק המחמיר בענישה, ובתי המשפט נדרשים בשיקוליהם להתייחס לפן הכללי של נזקי העבירה, אובדן הריבונות". רן שחר, מנהל בית קירור ביסוד המעלה שהוצת פעמיים, אמר כי העבריינים "מגרשים חקלאים מאדמתם. החקלאות היא נכס לאומי, ואין אמירה של הממשלה. חטאנו לעצמנו שכיבינו את השריפות ולא אפשרנו להן להתפשט, כי חברות הביטוח מתנכלות לנו".
