בית המשפט המחוזי מרכז, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, קיבל עתירה שהגיש האנס הסדרתי בני סלע (48) וביטל הליך משמעתי שנערך לאסיר בכלאו לפני כשנתיים, שבו הורשע בתקיפת סוהר – כך נודע לאתר "פוסטה". השופטת קלרה רג'יניאנו מתחה ביקורת נוקבת על הדרך שבה נוהל ההליך המשמעתי על ידי שירות בתי הסוהר (שב"ס).
סלע, אולי עבריין המין הכי מפורסם בישראל, הורשע בעבירות מין קשות ב-13 נשים ונידון ל-39 שנות מאסר – גזר דין המגלם בתוכו גם את העונש שהוטל עליו בגין בריחתו מחזקת המשטרה. לפי שב"ס, גם מאחורי הסורגים נרשמו לסלע הסתבכויות שונות, כפי שקרה לכאורה ב-20 במרס 2016. לטענת שב"ס, באותו היום סלע תקף סוהר במרפאת כלא השרון.
ב-25 במרס 2016 הועמד סלע לדין משמעתי פנימי. קצין השיפוט בדיון היה קצין אג"מ בשם ערן אלקיים, שהרשיע את סלע לאחר שמיעת ראיות. אחת הראיות היתה עדות של אחד הסוהרים, שנמסרה בטלפון הסלולארי ומבלי שהסוהר נכח בבית הדין. סלע, שכפר באשמה, התנגד למסירת העדות בדרך הזו, ביקש לתחקר את העד וגם לזמן עדי הגנה, אולם אלקיים דחה את התנגדותו, סירב לבקשתו, ולבסוף הרשיע ודן אותו לאזהרה חמורה, קנס של 228 שקל ושבעה ימי בידוד.
סלע סירב להשלים עם החלטת הקצין ופנה ב-25 באפריל 2016 ליועץ המשפטי של שב"ס בבקשה לביטול ההליך המשמעתי, בטענה לפגמים שנפלו בו. הפנייה לא זכתה למענה, ולכן ב-26 ביוני 2016 הגיש סלע עתירה לבית המשפט.
בשב"ס טענו תחילה כי יש למחוק את העתירה, בטענה שסלע הגיש שתי עתירות זהות על אותו הליך משמעתי, אך טענה זו נדחתה. בהמשך טענו נציגי שב"ס כי לדיון המשמעתי המדובר – כמו גם לפנייתו של סלע ליועץ המשפטי – אין זכר במערכת של שב"ס, ולכן אין ביסוס לטענת סלע לפיה התקיים הליך משמעתי כזה. אלא שאז סלע הפתיע, והציג לבית המשפט את גיליון האשמה של ההליך המשמעתי ואת פרוטוקול הדיון.
בעיצומו של ההליך המשפטי זומן לבית המשפט קצין השיפוט אלקיים, שאישר כי אכן מדובר במסמכים אותנטיים. אז נחשף מחדל ראשון בסדרה: לפי קצין השיפוט, דו"ח המשמעת הושאר להקלדה אך אבד, לא הוקלד ולכן גם לא נמצא במערכת. נציג שב"ס טען בבית המשפט כי מאחר שהדו"ח המשמעתי לא הוכנס למערכת, סלע לא נענש ולפיכך הדיון בעתירה מתייתר. סלע, בתגובה, הזכיר כי הוא נענש בשבעה ימי בידוד.
בעקבות טיעוניו של סלע, נציגי שב"ס התבקשו להבהיר מספר דברים. בין היתר, לבדוק את יומן האגף בתגובה לטיעון של סלע כי הוכנס לבידוד ולהסביר באיזו זכות קצין השיפוט האזין לעדות הסוהר באמצעות הטלפון. בכתב תשובה של שב"ס, שהוגש בסוף חודש אוקטובר 2017, לא נמסרה התייחסות שב"ס לגבי יומן האגף.
לשופטת נמאס
השופטת רג'יניאנו אמנם קיבלה לידיה את דו"ח השפיטה, אולם לאחר עיון בו מתחה ביקורת נוקבת על שב"ס: "כאשר קיבלתי את דו"ח השפיטה וחמישה עמודים של הפרוטוקול שנרשם בכתב ידו ( הלא קריא) של קצין השיפוט, תמהתי כיצד ניתן להסתדר עם מה שנרשם בו ולהבין את מהלך הדיון. לא תיארתי לעצמי, עד אשר עיינתי בו בקפידה, עד כמה הדברים נרשמו בצורה רשלנית. לא ניתן היה להבין מה שייך למה… כתב היד היה לא קריא ולא עלה בידי לפענח את הכתוב. הרושם שקיבלתי היה שקצין השיפוט חשב שהוא רושם את הדברים בשביל עצמו ושכח שהוא מופקד על מסמך משפטי, החייב לשקף נאמנה ובצורה מסודרת את מהלך הדיון. פרוטוקול הדיון לא נוצר למענו של קצין השיפוט. מדובר במסמך משפטי, שלא מן הנמנע שיהיה נושא לדיון, כמו בענייננו. בשלב זה שקלתי אפילו להורות על בטלותו של ההליך המשמעתי, ולו בשל הניהול הרשלני של הפרוטוקול וחוסר היכולת לפענח את הכתוב בו".
מאחר שלא הצליחה להבין את שנכתב בדו"ח, השופטת ביקשה משב"ס להעביר לה פרוטוקול מודפס של הדיון המשמעתי. ואולם, גם הפרוטוקול שהוגש לה לבסוף – לא היה מלא. אמנם בהמשך נמסרו לשופטת השלמות, אולם לא את המסמך בשלמותו. כך למשל, אחד הסעיפים, כמו גם הערות שוליים, כלל לא הודפסו בו.
עשה רושם כי לשופטת נמאס, והיא החליטה בשלב הזה לקבל את העתירה. "די בפגם הראשון עליו הצביע העותר, שמיעת עדותו של רושם הדו"ח ברמקול של הטלפון הסלולארי כדי לקבוע שנפל פגם מהותי בהליך המשמעתי", קבעה השופטת בהחלטתה, והוסיפה: "שב"ס לא הצביע על מקור סמכותו של קצין השיפוט לשמוע את העדות בטלפון הסלולרי…".
השופטת המשיכה בביקורת נוקבת: "עוד עולה מבירור עם קצין השיפוט, כי כותב דו"ח השפיטה העיד טלפונית כיוון שלא נכח ביחידה באותה עת ולא היה צפי לחזרתו. מכאן, ברור שעובר לשמיעת העדות, התקיימה שיחה בין קצין השיפוט והעד, שיחה זו כשלעצמה הינה פסולה ובכל מקרה היא חייבת לקבל ביטוי בפרוטוקול. הטענה שהעד לא נכח אותה עת ביחידה איננה מכשירה שמיעת עדותו בשיחת טלפון. אין ספק שהעד היה מתייצב אם היה מוזמן להתייצב. מה הכוונה 'ולא היה צפי לחזרתו'?".
בסיכום אמרה השופטת: "לא ברור לי מה החיפזון לקיים את ההליך כפי שקוים. אינני מתעלמת מהאינטרס הציבורי בענישתו של אסיר שעבר עבירת משמעת, אבל טרם ענישתו יש לקיים הליך ראוי והוגן. הטענה כי ניתנה לעותר הזכות להציג לעד שאלות איננה מכשירה את העדות, כאשר כלל לא ידוע מי היה בצידו השני של הטלפון".
כמו כן הוסיפה השופטת: "בענייננו, נשמעה העדות ברמקול של הטלפון הסלולרי מבלי לדעת מי הדובר, אפילו מספר הטלפון של העד לא נרשם (במסמך חסוי)…".
השופטת הורתה כאמור על ביטול ההליך המשמעתי: "האופן בו נרשם הפרוטוקול מבזה את ההליך המשמעתי ולא עושה חסד עם קצין השיפוט שניהל ורשם את הפרוטוקול… במשך ארבע ישיבות עסק בית המשפט בשאלה אם היה או לא היה הליך משמעתי… בסופו של דבר התברר שהיה גם היה הליך כזה. אלמלא החזיק העותר בגיליון האשמה והפרוטוקול, אין ספק שב"כ שב"ס היה מבקש להעדיף עמדתו ועותר למחוק את העתירה. טענת קצין השיפוט כי הדו"ח אבד (ביחד עם עוד כמה) כשנמסר להקלדה, מעוררת דאגה ומחייבת בחינה מחדש כדי שהדבר לא יחזור על עצמו".
משב"ס נמסר: "שירות בתי הסוהר לומד את החלטת בית המשפט".
