בית המשפט המחוזי מרכז דחה ערעור של היזם נועם קופל נגד מס הכנסה, שחייב אותו לשלם מס רווחי הון של שני מיליון שקלים (לפני ריבית), על רווחים של שמונה מיליון שקלים שהפיק ממסחר בביטקוין. בית המשפט דחה את טענת קופל שהביטקוין נחשב מטבע לפי פקודת מס הכנסה, ועל כן הפרשי השער שלו בין הקנייה למכירה פטורים ממס. השופט שמואל בורנשטין אימץ את עמדת רשות המסים לפיה למרות כינויו כמטבע וירטואלי, ביטקוין הוא נכס שעליית הערך שלו חייבת במס רווחי הון של 25 אחוזים.
פרטי הפרשה והערעור העקרוני שהגיש קופל, באמצעות עו"ד ורו"ח יואב ציוני, פורסמו בהרחבה בפוסטה. קופל קנה בשנת 2011, כשהנכס הווירטואלי היה בחיתוליו, יחידות ביטקוין ב-300 אלף שקל, ומכר אותן אחרי שנתיים ברווח של שמונה מיליון שקלים. הוא דיווח על העסקה, אך סיווג אותה כהפרשי הצמדה של מט"ח, הפטורים ממס.
בשורה התחתונה, קובע פסק הדין שהפטור להפרשי הצמדה ניתן על מנת להימנע ממיסוי הכנסה שאינה משקפת גידול בכוח הקנייה של הכסף, ואינה משקפת התעשרות אמיתית. עליית ערך הביטקוין, לפיכך, אינה מהווה הפרשי שער, שכן מדובר ב"רווחים המהווים התעשרות ברורה ומובהקת".
השופט קבע כי "לא עלה בידי המערער להוכיח כי הביטקוין ממלא איזו מהפונקציות המקובלות בעולם הכלכלה והנדרשות לצורך הגדרתו ככסף או כמטבע…הביטקוין אינו מטבע במובן הכלכלי. לא הוכח כי הביטקוין מהווה תחליף של ממש במדינה כלשהי לכסף, או לכך שנתפס ברחבי העולם כמטבע לצורך מס.
"למרות השימוש הנעשה בביטקוין, קשה מאוד לומר כי הוא נהנה מהאמון שלו זוכים מטבעות המהווים הילך חוקי במדינות השונות. אמון הציבור במטבעות המסורתיים מבוסס על קיומו של בנק מרכזי המתערב במסחר על מנת למנוע תנודתיות גבוהה מדי בשער החליפין, באופן העלול להעמיד את הציבור בפני סיכון פיננסי משמעותי…זאת לעומת התנודתיות המאפיינת את הביטקוין, וסיכונים נוספים".
לפי דוח בנק ישראל קיים קושי בהערכת שוויים של מטבעות קריפטוגרפיים. "השווי של הביטקוין עלה יותר מפי 20 בשנת 2017, ובאלפי אחוזים בחמש השנים האחרונות, ללא עדות מובהקת לשינוי מהותי בערכו הכלכלי ובאימוצו כאמצעי תשלום. ככלל, מחירם של המטבעות הקריפטוגרפיים תנודתי מאוד ושווים מזנק או נופל במשך תקופת זמן קצרה…רוב הכלכלנים סבורים שמדובר בבועה".
אורי דהן, יועץ כלכלי ששימש עד מומחה מטעם המערער, הסביר שההערכה המקובלת בעולם היא שכ-100 אלף עסקים ואתרי אינטרנט מקבלים ביטקוין. ואולם הנתון לא הוכח, "גם אם מדובר במאה אלף בתי עסק בעולם, מדובר בכמות זניחה", ציין השופט.
לכך, לדבריו, יש להוסיף את השימוש הנרחב בביטקוין לצרכי הימורים, "כאשר הרוב המכריע של כתובות האתרים בהם נעשה עיקר השימוש בביטקוין, שייכות לאתרי הימורים. לא ניתן להתעלם מהשימוש המשמעותי הנעשה בביטקוין לצרכים עבריינים, ובכלל זאת ברשת הדארקנט, בה נסחרים מוצרים בלתי חוקיים שונים, כמו נשק וסמים, לאור העובדה כי הביטקוין מאפשר אנונימיות יחסית".
בהתייחסות להתפתחויות הטכנולוגיות-כלכליות, כתב השופט בורנשטין: "המסקנה בפסק הדין היא לעת הזו. לא מן הנמנע, כי בבוא היום יחול מפנה, כלכלי או משפטי, שיביא לכך כי הביטקוין יהפוך ל'מטבע'. ככל שמצב זה יתרחש, יהא מקום לשקול בשנית את הטענה כי יש מקום להעניק לביטקוין את אותו פטור המוענק לרווחים שמקורם בשינוי בשער החליפין של מט'ח".
עו"ד ציוני מסר כי הוא שוקל להגיש ערעור על פסק הדין. רשות המסים יוצגה בהליך באמצעות עורכות הדין גלית פואה ושירה ויזל-גלצור מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).
