בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ערעור שהגישו מיכאל אורלובסקי ואמו טטיאנה אורלובסקי נגד משטרת ישראל, שסגרה למשך ארבעה חודשים בית זונות שהפעילו לכאורה (29.3).
מההחלטה עולה סוגיה מעניינת באשר לסמכות המשטרה במתן צווי סגירה.
השניים, באמצעות עורכי הדין שמואלי ולירון אודיז, ערערו על החלטת השופט מוחמד עלי מבית משפט השלום בקריות לסגור את המקום לארבעה חודשים, על אף שטרם הוגש נגדם כתב אישום.
בית העסק של מיכאל וטטיאנה אורלובסקי כבר נסגר בעבר מספר פעמים, ואף ניתנו לגביו מספר צווים בהם נכתב כי המקום משמש לעיסוק בזנות. הצווים הוצאו מכוח סמכות מפקד המחוז בהתאם לסעיף 3א' לחוק הגבלת השימוש לשם מניעת ביצוע עבירה. אולם ב-31 בדצמבר 2017 הגישה המשטרה צו סגירה נוסף, הפעם מתוקף סעיף 78א' לפקודת המשטרה.
בבית המשפט ביקשה המשטרה לסגור את העסק לשישה חודשים, מאחר שיש בידיה ראיות שבמקום פועל בית בושת, וכי נותרו עוד מספר פעולות חקירה על מנת להשלים את התיק ולהעבירו לפרקליטות לצורך הגשת כתב אישום. השופט עלי קיבל לידיו עדויות של שבע נשים שהודו כי הועסקו במקום בזנות, וגברים שהודו שהיו במקום לצורך קבלת שירותי מין, וסגר את המקום לארבעה חודשים או עד ההחלטה להגיש כתב אישום, מה שיבוא קודם.
הסנגורים ערערו כאמור על ההחלטה, בטענה כי המשטרה השתמשה בסעיף 78א' כדי לעקוף מגבלות הקיימות בסעיף אחר, וכי פרק זמן כה ממושך אינו מידתי, מה עוד שעדיין לא הוגש כתב אישום נגד האם ובנה.
הרכב השופטים רון שפירא, בטינה טאובר ועדי חן ברק, דחה את הטענה והסביר כי גם אם קיים חוקי ייעודי וברור לסגירת מקום בשל עיסוק בזנות, אין הדבר אומר שאי אפשר להשתמש בחוק אחר. "הוצאת צווי סגירה לעסק יכולה להתבצע מכוח מספר רב של חוקים שונים…", כתבו בהחלטתם.
כמו כן החליטו השופטים, לאחר שעיינו בחומר החקירה, כי "מהראיות שפורטו בהחלטת בית המשפט קמא (השלום בקריות, דק"צ), עולה כי ניתן וראוי לקבוע שקיים יותר מיסוד סביר לחשש שהמקום אכן שימש למתן שירותי מין ולעיסוק בזנות". לאור זאת קבעו כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט השלום, אולם הוסיפו כי "ראוי לקצוב למשיבה פרק זמן קצר יותר לקבלת החלטה בכל הנוגע להגשת כתב אישום".
לפיכך קיצרו השופטים את משך זמן הסגירה, והעמידו אותו על ה-22 באפריל, במקום ה-18 במאי.
