בית המשפט לענייני משפחה: ילד לא יוכל להגר עם אמו לרוסיה

"בית המשפט מתייסר כאשר עליו להחליט האם לאפשר לאם להגר לארץ זרה מבחינת הקטין, כאשר המשמעות של הגירה זו היא התנתקות מהאב". כך הודיעה השופטת מירה רום פלאי מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, שדנה בתיק מורכב ורגשי בו ביקשה אם, אזרחית רוסייה, לאפשר לה לחיות את חייה עם בנה, בארץ מולדתה. האב, ישראלי עימו קיימה זוגיות שכתוצאה ממנה נולד הילד, היום בן 3.5, התנגד.

האם הגיעה לארץ כתיירת, הכירה את האב, וקיימה איתו קשר זוגי כשהיא מתגוררת ברוסיה ומבלה תקופות ארוכות בישראל, באשרת תייר שהוארכה מעת לעת. כשנכנסה להיריון, סיכמה עם האב שתיסע לרוסיה ללדת ותחזור, וכך היה.

ב-28 בדצמבר הוכרז הקטין כבנו של האב, וכשלושה חודשים לאחר מכן ביקש וקיבל צו עיכוב יציאה מהארץ נגד האם, מחשש שתצא מישראל ללא הסכמתו. עוד באותו היום, 5 במרץ 2017, נעצרה על ידי משטרת הגבולות, כשניסתה לחזור לרוסיה עם הקטין. שבועיים אחר כך, ב-19 במרץ, הגיש האב תביעה למשמורת, בעוד האם הגישה תביעה למשמורת, מזונות והיתר הגירה עם הקטין, וכאן נכנס בית המשפט לתמונה.

לטענת האם, מאז הוסדר מעמדו של הקטין חלה הידרדרות ביחסיהם, האב היה אלים כלפיה, והיא עברה למקלט לנשים מוכות. האב הכחיש שהיה אלים, ולבסוף, תוך כדי ההליך המשפטי, הצליחו השניים להגיע להסדר משמורת משותפת, והאב שילם עבור מגוריהם וכל שאר הצרכים שלהם. שני ההורים, פסקו כל חוות הדעת, אוהבים, חמים ומעוניינים בטובת הילד.

השופטת רום פלאי שמעה מהאם כי מעולם לא התכוונה לחיות את חייה בישראל, שלילד ולה יש משפחה תומכת ברוסיה, והיא אף רשמה אותו לגן. לטענתה מעולם לא ויתרה על רוסיה כעל מרכז חייה, אין לה זיקה לישראל, היא אינה מעורה בחברה הישראלית, ומאחר שאינה זכאית לתושבות קבע, אין ביכולתה להתפרנס ממקצועה ככלכלנית. למעשה, הבהירה האם, היא שבויה כלכלית בידי האב.

האב, באמצעות עו"ד אסי סגל, צייר תמונה שונה, לפיה היו לו כל הכוונות לקיים איתה קשר ארוך טווח, ואף להתחתן עימה. לטענתו היא ענדה מגן דוד, הביעה את רצונה להתגייר והיה ברור שהקשר עתיד להימשך בישראל. עו"ד סגל אף הציג מסמכים לפיהם החלו השניים בהסדרת מעמדה של האם.

לאחר שהשופטת שמעה את הצדדים ועברה על כל המסמכים, היא התרשמה ששני ההורים פועלים מתוך כוונה להיטיב עם בנם. "ההכרעה בתיקה הגירה, קשה היא 'כקריעת ים סוף'", ציטטה מתוך פסיקה של השופטת אסתר חיות. "'קריעה' זו קשה ומתעצמת כאשר כמו במקרה שבפניי, מדובר בשני הורים טובים ומיטיבים עם בנם הקטין".

היא תיארה בהרחבה את המלכוד בו מצויים ההורים, ולבסוף נאלצה לקבל הכרעה, והחליטה להשאיר את הילד בישראל. "ברוסיה", נימקה, "מאחר והקטין דובר את השפה הרוסית, יתכן והתאקלמותו שם יכולה להיות טובה, אולם בעוד שבישראל, חציו הרוסי יכול להישמר, שכן בישראל קהילה רוסית גדולה, וקיימים ערוצי טלוויזיה בשפה הרוסית…ברוסיה, חציו הישראלי עלול להיטשטש ואולי אף להימחק".

בישראל, הוסיפה, לקטין סבא וסבתא מעורבים מאוד בחייו, והאם אף הודתה כי הילד קשור אליהם מאוד. השופטת גם הדגישה את הקשר החם בין האם להורי האב, אצלם נהגה להתארח.

השופטת רום פלאי קבעה כי במידה שהאם תחליט להישאר בישראל, המשמורת על הקטין תהיה משותפת, ואם תחליט לחזור לרוסיה, מאחר שיכולותיו הכלכליות של האב גדולות יותר, הוא ידאג לכל העלויות הכרוכות בהבאת הקטין לרוסיה חמש פעמים בשנה: ביולי-אוגוסט, בחופשות סוכות, חנוכה ופסח, ובמועד נוסף שייקבע על ידי האם.