הפעם אני מבקש להביא לכם סיפור מזעזע שאירע לבחור יהודי, יזם הייטק ידוע, בחסות המחדלים והאדישות של התביעה בארה"ב. את הסיפור שמעתי לראשונה מחבר יקר בשם אבי וייצמן, בכיר לשעבר בתביעה האמריקאית הפדרלית במחוז ניו יורק.
ההיכרות שלי עם מר וייצמן החלה שנים רבות לאחור, בשעה שניהלנו קרבות קשים אחד מול השני במספר תיקים. כיום אבי הפך להיות חבר ושותף, לאחר שעזב את התביעה והצטרף כשותף לחברת עורכי דין בניו יורק. מר וייצמן מייצג את מר טוזמן, שאת סיפורו אביא לפניכם.
"הורידו אותי מהמיטה שבה ישנתי. לבשתי חולצת טריקו ומכנסי טרנינג. הם דחפו אותי בראש ובכתפיים לרצפה. לאחד מהם היה סכין שכוון לצווארי. ניסיתי לעזוב את גופי, להעמיד פנים שאני לא חי. רציתי למות. לפעמים הצטערתי על כך שלא הטיתי את גרוני לכיוון הסכין ומתתי".
זה הסיפור המדהים להפליא של קלייל איזאזה טוזמן, יזם דוטקום לשעבר ובנקאי בכיר ב"גולדמן סאקס". הוא הועמד לדין בתחילת אוקטובר בבית המשפט הפדראלי במנהטן, באשמת קשירת קשר לביצוע עבירות הונאה באינטרנט. הוא בילה 10 חודשים נוראיים בכלא קולומביאני, שבו עבר התעללות ובסופו של דבר נאנס.
טוזמן נודע לראשונה כיזם כשהקים חברות טכנולוגיה ונחשב למייסד של כמה מחברות הטכנולוגיה הידועות בעולם. בשנת 2015 הוא הואשם בהונאות בניירות ערך, בעת שהיה מנכ"ל קיט דיגיטל, חברת שירותי וידאו ושירותים ציבורית אשר הגישה בקשה לפשיטת רגל ב-2013. הוא הודה באשמה.
הפרטים של ההאשמות האלה פחות מעניינים – ופחות מטרידים – מאשר מה שקרה מאז.
ג'יימס מרגולין, דובר משרד התובע הכללי של ארצות הברית בדרום ניו יורק, סירב להגיב על המקרה של טוזמן, אבל התובעים לא ערערו על טענתו של טוזמן שנאנס או התעלל. הם אף אמרו שסיפרו לשלטונות קולומביה על הטענות.

"הלב צנח לבטן"
בספטמבר 2015 יצא טוזמן לנסיעת עסקים בבוגוטה ותכנן לטוס בחזרה לפילדלפיה כמה ימים לאחר מכן, כדי לחגוג את ראש השנה עם בני משפחתו. כשהגיע לבוגוטה, נתקל בכ-12 קצינים קולומביאנים שהקיפו אותו וביקשו שיתלווה עימם.
"הלב שלי צנח על הבטן שלי כי חשבתי שבן משפחה או שותף עסקי נחטף ואני נלקחתי למקום מבטחים", סיפר מאוחר יותר, "אחר כך, בחדר צדדי בשדה התעופה, הם אמרו לי שאכן אני נעצר. התחננתי לדעת מדוע. כל מה שהם היו מוכנים לומר הוא שזה בא מכיוון ממשלת ארה"ב".
למר טוזמן לא היה כל מושג שהוא מואשם, וכל ניסיונות עורכי דינו לפנות לממשלת ארצות הברית על מנת להחזירו לניהול ההליכים שם – עלו בתוהו. הוא הוכנס לתא ב"לה-פיקוטה" – בית-סוהר ידוע לשמצה.
"היו בו למעלה ממאה איש, סגורים בקירות ובדלתות ברזל", סיפר טוזמן, "צרכים בסיסיים כגון מזון, מים, אספירין, נאלצתי לבקש מאסירים אחרים. צחנת הצואה והקיא היתה מדהימה. היו ממש אנשים שעשו צרכים במכנסיים".
טוזמן הניח שהוא יוסגר במהרה לארצות הברית אך עד מהרה מצא את עצמו ב"מציאות של סיוט מתמשך". "בהתחלה, כל יום חשבתי: 'הם הולכים לשחרר אותי מחר. הם חייבים להבין שזו טעות', אולם הזמן חלף".
עורכי הדין של טוזמן ביקשו משגרירות ארצות הברית להיכנס, והזהירו כי ניתן להתעלל בו או להרוג אותו. התביעה השיבה בתגובה, שידיהם קשורות ואין ביכולתם לעשות דבר. באוקטובר, כאמור, אירע האונס המזעזע.
כשהובא הדבר לידיעתו של השופט הפדרלי, פול ג' גרדף מהמחוז הדרומי של ניו יורק, הוא אמר שהוא "מזועזע" מהתנהלות הממשלה ומהתעלמותה מהחשש לחיי טוזמן. השופט אף פנה לתביעה ודרש ממנה: "תסתכלו לי בפנים ותאמרו שאין דבר אחד שאתם יכולים לעשות בעניין התנאים האיומים של האיש הזה, ושאם הוא צריך להישאר שם תשעה חודשים – אין דבר שאתם יכולים לעשות בקשר לזה". השופט הפעיל לחץ על התביעה והמליץ בדחיפות על אלטרנטיבה שתזרז את החזרתו של טוזמן הביתה.
טוזמן הוסגר לארצות הברית ביולי 2016.

אתרים שחורים
התביעה בארה"ב התנהלה לאיטה. שום דבר לא דחק בתובעים. מדוע היה צורך לעצור את מר טוזמן בבוגוטה במקום לחכות שיחזור הביתה? לא לגמרי ברור. התביעה טענה להגנתה בקור רוח, כי היה סיכון שהוא עלול לברוח לאיחוד האמירויות, שם היו לו בני משפחה וחברים.
טוזמן, בוגר הרווארד, הוסיף וסיפר מה קרה לו לאחר שנודע לאסירים כי התלונן על האונס: "כמה ימים אחרי התקיפה, הובאתי בכוח למה שמכונה "משפט כלא". השומרים נצטוו על ידי האסירים 'לעזוב' את עמדות התצפית וללכת. הוצבתי על שולחן והאשמתי בהיותי מלשין על שדיווחתי על מה שקרה לי. זה הדבר הכי גרוע שניתן להאשים אסיר בין שאר האסירים. הברכיים שלי רעדו. חשבתי שזה סוף חיי. יש קוד של שתיקה על סוג כזה של תקיפה בכלא".
"ארה"ב משתמשת באופן יעיל במערכת ההסגרה ובבתי הכלא הזרים כמו אלו בקולומביה הנקראים 'אתרים שחורים', בין השאר על מנת להחזיק אזרחים אמריקאים", אמר טוזמן.
הפרטים תורגמו מתוך מאמר שפורסם ב"ניו יורק טיימס", על ידי הכתב אנדרו רוס סורקין, ב-25 בספטמבר 2017, תחת הכותרת " יזם המואשם בארה"ב מספר על התעללות בכלא קולומביה".



