אסירים השפוטים למאסר ראשון קצר של עד שנתיים ואסירים חולים או מבוגרים, מעל 70, או בעלי לקות נפשית – אלו הם האסירים אשר בקשות החנינה שלהם יישקלו בחיוב, במסגרת החנינה המיוחדת לרגל שנת ה-70 למדינת ישראל.
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ושרת המשפטים איילת שקד פרסמו את הקריטריונים שנקבעו למתווה החנינה המיוחד, אשר צפוי גם לסייע למדינה ביישום הוראת בג"צ בעניין הורדת הצפיפות בבתי הסוהר והגדלת מרחב המחיה של הכלואים.
הנשיא ריבלין והשרה שקד הודיעו כי "לרגל יום העצמאות ה-70 גובש מתווה חנינות המבוסס על שיקולי חסד ורחמים ועל תקנת השבים" – עיקרון במשפט העברי, לפיו ניתן להיטיב עם עבריין המתקן את דרכיו.
עם זאת ריבלין ושקד הבהירו כי לא מדובר בתוכנית חנינה כללית גורפת או בשחרור קולקטיבי – אלא בבחינה פרטנית של כל מקרה, כאשר הבקשות ייבחנו באופן מקל יותר מהרגיל, תוך מתן משקל מיוחד למאפיינים ולנסיבות אישיות ומשפחתיות ולתהליכי טיפול ושיקום.
במשרד המשפטים מעריכים כי "מאות רבות" של מבקשים, מעל 500 יזכו בחנינה, אך המספר אינו כולל רק אסירים המרצים עונשם, אלא גם חיילים אשר יבקשו מחיקת רישום פלילי.
באשר לאסירים, מתווה החנינה המיוחד רלוונטי לאסירים שהחלו לרצות את מאסרם לפני יום העצמאות הקרוב (20 באפריל 2018), ואשר בקשות החנינה שלהם יוגשו בתוך חצי שנה, עד 14 באוקטובר 2018, בתום חגי תשרי.
חשוב לציין: החנינה תינתן בדרך של קיצור תקופת המאסר לאסירים אשר ריצו לפחות שליש ראשון מתקופת מאסרם – כך שייחשבו כמי שריצו לפחות שני שליש. האסירים שיזכו בחנינה עדיין יצטרכו לעמוד בפני ועדת השחרורים, שתצטרך לאשר את שחרורם כאסירים ברישיון בשחרור מוקדם, בכפוף לתוכנית שיקום.
ריבלין ושקד אמרו כי ישקלו כל בקשת חנינה לגופה, וחלק מההליך – כמו בחנינה רגילה – כולל מתן חוות דעת של שרת המשפטים, על בסיס מחלקת החנינות במשרד. המטרה היא להבטיח כי החנינות לא יסכנו את הציבור ולא יפגעו באכיפת החוק. הדיון בבקשות החנינה יחל אחרי יום העצמאות. ככלל, לא תינתן חנינה לאסירים שהורשעו בעבירות רצח והריגה, עבירות בטחון, עבירות מין ועבירות הנתונות לסמכות בית הדין הצבאי.
מאסרים
אלו סוגי האסירים אשר בקשות החנינה שלהם יישקלו, בכפוף לריצוי שליש מעונשם:
1. אסירים הסובלים ממחלות קשות.
2. אסירים בעלי לקויות קשות, כגון נכים ובעלי צרכים מיוחדים. באשר לאסירים אלה ייערך מהלך יזום מול גורמי רווחה בקהילה, כך שחנינה תינתן רק בתנאי שיימצא מקום מתאים עבורם לטיפול ושיקום.
3. אסירים מעל גיל 70.
4. אסירים שילדיהם הקטינים מטופלים על ידי מי שאינו הורה שלהם, בשל המאסר.
5. אסירים שעברו התעללות על ידי נפגע העבירה.
6. אסירים המרצים מאסר חלף קנס אשר לא שילמו.
7. אסירים המרצים עונש מאסר ראשון של עד שנתיים.
ביחס לכל בקשת חנינה ייבדקו: חומרת העבירה ונסיבותיה, משך ריצוי המאסר, עבריינות חוזרת (רצידיביזם), מסוכנות, התנהגות בכלא, חרטה, תהליכי טיפול ושיקום ועמדת נפגעי העבירה במקרים המתאימים. על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, נפגעי עבירות אלימות או מין וכן נפגעי עבירות גרימת מוות ברשלנות והפקרה בתאונת דרכים, זכאים לכך שתינתן להם הזדמנות להביע את עמדתם בכתב, בטרם תתקבל החלטת הנשיא בבקשת החנינה.
על פי המדיניות הנהוגה, נשיא המדינה דן בבקשת חנינה רק כאשר הסתיימו כל ההליכים המשפטיים בתיק.
קנסות
מתווה החנינה לשנת ה-70 כולל גם חנינה מקנסות פליליים למורשעים שהינם מעל גיל 75 ולאלו אשר מונה להם אפוטרופוס. בקשות החנינה להקלה בעונשי קנסות יטופלו רק לאחר מיצוי ההליכים במרכז לגביית קנסות. ביחס לכל בקשה, ייבדקו חומרת העבירה ונסיבותיה, יתר רכיבי העונש שהוטלו בנוסף לקנס, מועד הטלת הקנס, גובה הקנס, מאמצי תשלום הקנס, יכולת התשלום ועוד. גם כאן, מתווה החנינה המיוחד יחול על מי שעונש הקנס עליהם הוטל לפני יום העצמאות הקרוב, ושבקשות החנינה שלהם יוגשו בתוך חצי שנה עד14 באוקטובר.
מחיקת מרשם פלילי
פרק נוסף בחנינה המיוחדת כולל מחיקה בהיקף רחב של רישום פלילי לחיילים, וכן למשרתים בשירות לאומי, שנידונו בפלילים לפני גיוסם. המטרה היא לסייע למשרתים להשתלב בחברה ולמחוק כל רישום פלילי קודם. מדובר במהלך יזום, במסגרתו תפנה ועדה בראשות קצין החינוך והנוער הראשי בצה"ל לכל החיילים המתאימים, באופן אישי. לחיילים יוסבר על האפשרות להגשת בקשת חנינה, עם סיוע בתהליך הגשת הבקשה ובאיסוף החומר. בקשת החנינה תועבר לנשיא המדינה ולשרת המשפטים, לאחר מתן המלצה של צה"ל. מהלך דומה יתבצע בשיתוף רשות השירות הלאומי האזרחי, אשר תסייע למשרתים להגיש בקשת חנינה, בצירוף המלצה מטעמה.
חשוב לציין: הגשת הבקשות למחיקת מרשם פלילי של חיילים ומשרתי שירות לאומי לא הוגבלה בזמן וניתן יהיה להגיש בקשות אלה גם בחלוף שנת ה-70. ביחס לכל בקשה, ייבדקו מספר העבירות שביצע המבקש וחומרתן, העונש שהוטל בגינן, חלוף הזמן, הנסיבות האישיות, תהליכי שיקום, ההתנהגות במהלך השירות הצבאי והשירות הלאומי האזרחי ועוד, כמקובל בטיפול בבקשות חנינה. במשרד המשפטים מציינים כי בשל הצורך בקבלת חוות דעת מהגורמים המוסמכים, הטיפול בבקשות חנינה הינו טיפול האורך זמן.
על בקשות החנינה להיות מוגשות על ידי הנידון או בא כוחו, או באמצעות בן משפחה מדרגה ראשונה בלבד. במידה שבקשת החנינה מוגשת על ידי בן משפחה יציין המבקש בכתב, כי הבקשה מוגשת בידיעתו ובהסכמתו של הנידון.
בטופס המקוון, קיימת הדרכה לגבי המסמכים שיש לצרף לבקשת החנינה. לבקשה שתוגש בדוא"ל, דואר או פקס יש לצרף: פרטים אישיים, פרטים אודות העבירה ואודות החלטות בית המשפט, מועד תחילת ריצוי העונש, נימוקי הבקשה כגון: נסיבות ביצוע העבירה, נסיבות אישיות ומשפחתיות מיוחדות ונסיבות חדשות מאז ניתן גזר הדין, תהליכי טיפול ושיקום, טעמים רפואיים, טעמים סוציאליים, טעמים כלכליים, וכל מסמך המבסס את טיעוני הבקשה.
שרת המשפטים שקד: "חגיגות שנות ה- 70 להקמת מדינת ישראל הן הזדמנות טובה להפעיל את מידת הרחמים ולשתף בחגיגות גם אנשים שמעדו ולא פעלו על פי החוק. הקריטריונים המיוחדים מאזנים בין הגנה על נפגעי עבירה – ונוכח זאת מונעים חנינה מיוחדת למי שביצע עבירה חמורה – לבין התחשבות במצב מיוחד של אסירים בעבירות קלות יותר. אני תקווה שהמחווה של מדינת ישראל לאותם עבריינים תסייע בשיקומם ובשובם למסלול החוק והיושר".
הנשיא ריבלין: "אופיה של חברה, נבחן לא פחות באופן שבו היא רואה את אסיריה ומורשעיה כחלק בלתי נפרד ממרכיבי הזהות שלה. אני מבקש לראות בשנת השבעים למדינת ישראל הזדמנות להושיט יד ארוכה, יד מסייעת, הזדמנות לעצור, להתבונן ולראות את מי שאולי איננו רואים מספיק בימי שגרה. להשיב אל תוך הקולקטיב שלנו, גם את מי שיצא ממנו ונמצא ראוי לשוב. זה נכון לנו כעם, זה נכון לנו כחברה, זה ראוי להם כיחידים".
|
קישורים וכתובות את בקשת החנינה יש לשלוח אל נשיא המדינה. בדוא"ל: Haninot@president.gov.il בדואר לכתובת: רח' הנשיא 3, ירושלים, מיקוד 9218801, או למספר פקס: 02-5887227 למדריך להגשת בקשות חנינה באתר בית הנשיא – לחצו כאן. לבירורים ניתן ליצור קשר גם עם הלשכה המשפטית בבית הנשיא בימים א'-ה', בין השעות 9:00 – 11:00 בטלפון:02-6707211.
|
