משבר אמון, מצד אחד. פעולה צופית, מצד שני. כך ניתן להגדיר את חקירת התלת מימד הצפויה היום לבני הזוג נתניהו ובנם, יאיר.
כל בני משפחה אחרת או קבוצת חברים חשודים בפלילים היו נעצרים עם הפשפשים והבגבגים והצפיפות שבג"צ נאבק בה, ומעצרם היה מוארך, מפעם לפעם, כפי שהשופטי מעצרים אוהבים לנסח בהחלטות שלהם בסיום חקירות וערב הגשת כתב אישום.
למזלו של ראש הממשלה, עקב תפקידו הרם החוקרים אינם רשאים לעצור אותו. עם כל המטען הרגשי השלילי שלהם כלפי הגברת הראשונה, אותה הם פשוט מעדיפים לא לעצור לצרכי חקירה. את הבן יאיר הם כבר לא מסוגלים רגשית לעצור, יש גבול.
הזימון של שלושתם יחד לחקירה בלוקיישנים נפרדים, כמו אחרוני אסירי ההפרדה, או לחלופין פעולה בלשית של אחר הצהריים בתנועת נוער, מלמד על מורכבות לכאורית של החקירה, אבל בעיקר על החשש מפני שיבוש החקירה. מה זה אומר על ראש הממשלה שלנו, ועל הממשלה שלו, אם בכירי חוקרי המשטרה במדינה אינם מאמינים לאף מילה שלו ושל בני ביתו, עד כדי כך שהם צריכים לבודד אותו כדי להטיח בו את האמת שלהם.
אבל ביום הזה מותר לשאול גם את חוקרי המשטרה, שאלה או שתיים. נכון, הם הצליחו למנוע עד כה לחלוטין דליפת פריטי מידע מהעדויות של ניר חפץ ושלמה פילבר, וגם השותפים מהפרקליטות ולשכת היועמ"ש שהתמסרו לחקירות ולהסכמי עד המדינה לא שחררו הפעם פראפרזות לכתבי המשפט המועדפים עליהם. רק בגלל זה אף אחד מנתיני הממלכה אינו יודע עדיין מה באמת מסתתר מאחורי החשדות המסתוריים, וכולם מייחלים להדלפה אחת הגונה שתמוטט את דוקטרינת ה"לא היה כלום כי אין כלום", אלא שנכון לעכשיו באמת אין כלום.
הכישלון של החוקרים לחשוף מה היה המתת החומרי המשמעותי שנתניהו קיבל לכאורה תמורת ההטבות הרגולטוריות לבזק של אלוביץ, מוואלה, משאיר את החוקרים עם אייטמים מפרגנים במדור הרכילות על שרה ויאיר כמתת שאותו שינע ניר חפץ מלשכת ראש הממשלה בירושלים לבניין וואלה בצפון תל אביב, ובחזרה. אנשי מקצוע ופרשן כלכלי בכיר אחד לפחות בעיתונות הכלכלית (אלי ציפורי, גלובס) מתחילים לפקפק בתזה וטוענים שלא היו באמת הטבות רגולטוריות לבזק.
חובת ההוכחה מוטלת איפה על חוקרי המשטרה, האם הם בטוחים שבסיום החקירה הזו יוגש עוד כתב אישום נגד נתניהו? כי אם לא, אפילו המדדים השליליים ביותר בסקרי אמון הציבור לא יספיקו כדי להביע את הבוז של הקהל הרחב.
העימותים שלא היו
ראש הממשלה, זחוח ובטוח בעצמו, הוציא בסיום החקירה הודעה שבה הוא מכחיש את הפרסומים מאמש על עימותים שהיו מול עדי המדינה. הודעה ברוח שלטון הרשתות החברתיות שמוביל ביהירות משלו הגורו החדש שלו, נשיא ארצות הברית דונלנד טראמפ, אשף הפייק ניוז שמתגלה כספונסר זקן של הזונות הכי מגניבות בעולם ודומה כי הוא לוקח את האנושות אל עתיד מעורפל ומסוכן.
במשטרה, מאויימת ומרוחקת, ואולי רק מצטנעת, מאשרים באופן רשמי כמעט את קיומם של העימותים ביום החקירות העמוס אמש, אבל לא מפרטים בין מי למי בדיוק היו עימותים, מה שכן אומרים זה שלא היו עימותים בירושלים.
אם כך, נתניהו צודק, כי אכן לא היו עימותים בחקירה שלו בביתו, אבל גם המשטרה צודקת כי כן היו עימותים, ובלשון רבים יש לומר. בין הגברת הראשונה לבין שני עדי המדינה? הו לא, שרה נתניהו פשוט סירבה לחתום על טופס האישור לפני העימות בטענה שהודעה על כך לא נמסרה לה מראש, והיא מבקשת לשוב ולהתייעץ עם עורכי דינה.
בכל תיק פשע חמור עם עדי מדינה המשטרה חייבת לבצע עימותים בין העדים לחשודים, ובמובן הזה הגברת נתניהו קלקלה לחוקרים את התוכניות. אם בסופו של דבר יוגש כתב אישום הצעד הזה עשוי להיזקף לחובתה במשפט. בינתיים, יש עוד אפשרויות מתמטיות כמובן, אולי העימותים היו בין עדי המדינה ועדי התביעה לבין האלוביצ'ים בלבד?
עצם האישור לעימותים באשר הם, שרה ויאיר והאלוביצים נגד פילבר וחפץ, או השד יודע מי נגד מי עוד, מלמד שהם עסקו בעיקר בענייני הרכילות באתר וואלה, על תקן המתת שניתן לכאורה למשפחת נתניהו בתמורה לרגולציית המיליארד לטובת בזק. מדובר בתיאוריית השוחד שהרשות לניירות ערך ויתרה עליה בתחילת הדרך, ואילו המשטרה מאמינה שהיא מסוגלת לאושש אותה, ועל הדרך לחזק באמצעותה את תיאוריית האובססיה לתקשורת כפי שהיא נחשפה בתיק 2000.
דמו לעצמכם את ניר חפץ חוזר אל ימי נעוריו במקומונים ומטיח בחשודים כיצד הוא נשלח על ידם לדרוש מהעורכים להדגיש בפוטושופ את התמונה של שרה באייטם על אירוע צדקה אחד, ולהגדיל את דמותו של יאיר בין נערות הזוהר בפתיחה של מותג אופנה נוצץ אחר. וחפץ, העורך הדגול עאלק, שבמשטרה הוקסמו ממנו לכל אורך החקירה הסמויה ותהליך הגיוס שלו כעד מדינה, חוזר ומתווכח על שינויי הנוסח שהוא דאג לשתול בכותרות המשנה וכיתובי התמונות. על העימותים בין פילבר לבין חפץ, שווה להקדיש כתבה נפרדת, אם וכאשר ייחשפו חומרי החקירה לציבור.
מן הידועות היא, שניר חפץ היה עורך שלא ניתן היה לסמוך על הכותרות המגמתיות שלו, הן תמיד היו נוטפות אינטרסים של מו"לים בתוספת הארס המרושע היחודי שלו. מאוד חבל שגם המשטרה נפלה קורבן למניפולציה האגואיסטית והפלילית שלו, היא תעמוד למבחן אמיתי רק על דוכן העדים, השלב הסופי שכול להיות מרתק אם נגיע אליו.
