"אדוני, פסק הדין זו לא המלצה. אנו מדברים על כך שלכל אסיר יהיה מרחב מחיה של שלושה מטר מרובע. אין כמעט מדינה בעולם שיש בה פחות משלושה מטר לאסיר. אנו בתחתית, בתחתית הרשימה". כך אמר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, לבא כוח המדינה בדיון שנערך (שני, 19.3) בעקבות בקשת המדינה לדחות את מועד קיום פסק הדין בעניין מרחב המחיה לאסירים ב-10 שנים.
"תוך שבוע תגישו לנו תוכנית שתראה לנו כיצד אתם מגיעים לסטנדרט של שלושה מטר לאסיר (יעד הביניים הראשון שנקבע בפסק הדין מלפני תשעה חודשים, שלא בוצע – ז"ק). תבדקו את הרעיון של הכשרת מתקן חולות שפונה לאחרונה (ממסתננים), תבדקו אמצעים שהוכנו ערב ההתנתקות לקליטת אלפי עצורים, תבדקו מתן אפשרות של חנינה לקראת יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל", הורה השופט מלצר, "אחרי שנגמור את נושא השלושה מטר, נעשה דיון נפרד על הארבעה וחצי מטר" (איך מגיעים ליעד הסופי של שטח המחיה שהגדיר בג"צ – ז"ק)", סיכם המשנה לנשיאה. "תעשו שיעורי בית ותחזרו אלינו בתשובה עד לתאריך 27 במרס עם תוכנית מפורטת ולוחות זמנים צפופים לעמידה בפעימה הראשונה של פסק הדין… נוכח העיכוב במימוש הפעימה, המשיבים יכללו בתשובתם שיפורים מוצעים בתנאי האסירים, למשל: הקדמה של הסדרת שירותים מתוקנים ושיפור ההיגיינה והניקיון בתאים", נאמר עוד בהחלטה.
בא כוח המדינה, עו"ד רן רוזנברג – המייצג פורמאלית את שרת המשפטים איילת שקד, השר לביטחון פנים גלעד ארדן ונציבת שב"ס עופרה קלינגר – עשה את המרב להפיס את דעת שופטי בג"צ לקבל את תוכנית הממשלה עד 2027, כי "אין ברירה", אך השופטים מלצר, ניל הנדל ואורי שהם דחו בביטול כמעט את תוכנית הממשלה. "הממשלה עשתה מאמצים להביא תוכנית שתקל את המצב, תחת מגבלות…", אמר עו"ד רוזנברג. "הממשלה אולי לא עומדת בלוחות הזמנים, אבל קידמה טיפול שורשי בבעיה… ישנו אילוץ, כדי לקיים את פסק הדין כלשונו על מועדיו המדויקים, המדינה אמורה להורות על שחרור אסירים", הבהיר רוזנברג. והיא לא רוצה לעשות את זה, היה המשך המשפט שלא נאמר.
השופטים לא הירפו. המשנה לנשיאה מלצר: "מה אדוני אומר על החובה לקיים פסקי דין?".
עו"ד רוזנברג: "בשלב שבו משרדי הממשלה הבינו שמימוש צו מוחלט מחייב שחרור, היתה דילמה".
השופט מלצר: מדוע לקח לכם תשעה חודשים להגיש את הבקשה (לדחיית פסק הדין)?".
עו"ד רוזנברג: "דיוני התקציב הדרושים ליישום דו"ח ועדת דורנר לקחו זמן".
השופט מלצר: "ביקשתי מכם להתייחס ליעד הראשון, שלושה מטר לאסיר. מה עמדתכם?".
עו"ד רוזנברג: "האסירים השוהים במרחב של פחות משלושה מטר הם בעיקר האסירים הביטחוניים". בנקודה זו נתן בא כוח המדינה את שורת המחץ מבחינתו: בג"צ דורש לעמוד בלוחות זמנים? "הפתרון לאסירים הביטחוניים הוא שחרור".
השופט מלצר הזכיר שיש פיתרונות אחרים: "בשעתו ערב ההתנתקות, נערכו לאלפי עצורים (ממתנגדי הפינוי, שיהיה צורך להכין להם מקומות כליאה – ז"ק), ובתוך שלושה חודשים שב"ס התארגן עם תוכנית להכשרת מתקן זמני של קרוואנים. צריך לפתוח את הארכיב ולהסתכל. יש אנשים בבתי הכלא שכלואים על עבירות – נקרא לזה לא כל כך חמורות – אז אפשר לשנע אותם למתקנים אחרים, ואת האסירים הביטחוניים לרווח מעט כדי שיעלו לסטנדרט… רק בימים האלה פיניתם את מתקן חולות שהקיבולת שלו 3300 איש".
עו"ד רוזנברג: "חולות הוא מתקן שהייה אזרחי ולא מוקף חומות. צריך לעשות לו הסבה לבית סוהר. גם תוכנית המתאר לא מתאימה".
השופט שהם: "הייתם צריכים לבוא עם פתרון. הפרקליטות הצבאית הודיעה היום בבוקר שלקראת יום העצמאות ה-70 הם יבצעו שחרור מוקדם לאסירים שהורשעו בעבירות יותר קלות, וזה רעיון שגם אתם צריכים לקחת בחשבון. אני זוכר שביום העצמאות ה-50 שוחררו אסירים".
השופט מלצר: "מתי תעמדו בפסק הדין?".
עו"ד רוזנברג: "התשובות מורכבות. יש לי קושי להביא גורם מטעם המדינה שיצהיר על מטר מסוים (בטווח זמן קצר)".
השופט מלצר: "אם לא ניענה לבקשה שלכם, אז תיערכו לביצוע פסק הדין, עם כל המטלות". השופט הזכיר כי בית המשפט בקליפורניה דרש לפני חמש שנים שחרור של 40 אלף אסירים במצב דומה, בו המדינה לא כיבדה פסק דין. מלצר הוסיף ביקורת על הפרקליטות: "אנו נמצאים בעולם מוזר. הפרקליטות צריכה להירתם לעניין. גם כשיש המלצה לעבודות שירות, הפרקליטות בתיקים מסוימים ממשיכה לעמוד במלוא התוקף על עונש מאסר".
החנינות שוב על סדר היום
הדיון בעניין צפיפות האסירים היווה בסופו של דבר המשך כיפוף הידיים ומחלוקת הסמכויות בין בג"צ לממשלה. לא במקרה, כבר לפני חמישה חודשים הודיעה מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור בכנס פומבי כי "אין תסריט" שהממשלה תחליט על חנינה כללית ושחרור של מאות או אלפי אסירים לכבוד שנת ה-70 – גם לא תחת לחץ פסק הדין של בג"צ. הקול הוא קול פלמור, והמדיניות היא מדיניות השרה שקד, שאינה מסתירה את התנגדותה ואף סלידתה ממדיניות פרו-ליברלית.
מנכ"לית משרד המשפטים, יש להניח, ביטאה את דעת השרה כי שחרור "חגיגי" של אסירים, ואפילו כדי לעמוד בפסק הדין, לא בא בחשבון, כי הדבר שומט כפי שהובהר בעמדת המדינה לבג"צ, את היגיון מערכת הענישה. יש להניח כי גם דעתו של השר ארדן אינה שונה. והנה, למרות הכל, באים שופטי בג"צ, ומורים לממשלה להחזיר לשולחן גם את אפשרות החנינה – כנגד דעתה. "משילות"? יוק. בג"צ שוב טופח לממשלה על הפנים, ודורש תוכנית חדשה בלוח זמנים שבמושגים פוליטיים נחשב כמעט בלתי אפשרי.
עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח, שהיתה בין העותרים מחוללי פסק הדין ההיסטורי, הזכירה בדיון כי "בכל שנה משתחררים 7,000 אסירים שמסיימים לרצות את תקופת המאסר, כך שלא מדובר על שחרור המוני של אסירים שצריכים לשבת 20 שנה. רוב האסירים נידונים לתקופות קצרות, אבל יושבים כיום את כל תקופת המאסר ורק 20 אחוז זוכים בשליש. כשיהיה שחרור מוקדם, האסירים האלה לפחות יזכו בתוכנית שיקום".
ד"ר סיגל שהב, העומדת בראש הקליניקות המשפטיות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, אף היא מהעותרים, מסרה: "בית המשפט הבין שאין בשורה בבקשת המדינה ולא נתן לה ארכה. בהחלטתו בית המשפט נדרש לנהל את יישום פסק הדין תוך הצבת יעדים ברורים וקצובות זמן, על מנת להגן על זכויות אדם בסיסיות. כשהמדינה לא עושה את הנדרש ממנה – בית המשפט נכנס לנעליה. אנו מברכים על דברי השופטים ועל ההחלטה".
בתוך כך, יו"ר ועדת הפנים ח"כ יואב קיש ויו"ר ועדת ביקורת המדינה ח"כ שלי יחימוביץ קיימו אמש ביקור פתע בבית המעצר באבו כביר על מנת לבדוק את הליך המעצר ואת תנאי הכליאה מקרוב. במהלך הביקור נפגשו חברי הכנסת עם סוהרים ועצורים.
ח"כ קיש: "התרשמתי לטובה מהיחס לעצורים ומאיכות הסוהרים. התאים היו מסודרים והעצורים שומרים על הניקיון. נראה כי בעייה מרכזית היא צפיפות קשה בתאים. כמו כן יש לבחון את היחס לעצורים שזהו המעצר הראשון שלהם, דבר שהוא בהכרח קשה ומשמעותי יותר. בנוסף שמענו תלונות קשות על הליך ההעברה לבתי המשפט ברכבי שב"ס (פוסטה). אמשיך לעקוב ולבצע ביקורי פתע בבתי מעצר אחרים ברחבי הארץ".
ח"כ שלי יחימוביץ: "לא נאפשר להתעניינות הפתאומית בתנאי העצורים, שהתעוררה לפתע נוכח תלונותיו של ניר חפץ, לחלוף כלעומת שבאה ובכוונתנו לא להרפות מהנושא. יש לשפר את התנאים הקשים של כלל העצורים, שרובם אינם מיוחסים. בחצי מהמקרים הם משתחררים בלא כתב אישום ואחרי חוויה טראומטית. הסוהרים ומפקדיהם עושים עבודה מקצועית ואנושית בתנאים קשים, אך יש הכרח דחוף לבצע את הרפורמה ולהקל על הצפיפות הקשה שהיא מתכון לפורענות".
