בית המשפט לתעבורה בבת ים גזר 16 חודשי מאסר על נהג שדרס למוות אשה צעירה במרכז תל אביב, פלורה ויטל שקד, בת 33 במותה, אמא לשני ילדים.
ב-17 יוני 2018, בסביבות השעה שלוש אחר הצהריים, הנאשם נהג ברכבו מסוג רנו ברחוב יגאל אלון מכיוון צפון לדרום. בכתב האישום נטען, כי נהג ברכב מסוג סקודה שנסע לפניו הבחין בהולכת רגל צעירה שחצתה את הכביש והאט את נסיעתו, עד כדי עצירה. אלא שאז הגיח מאחוריו במהירות רכב הרנו בו נהג הנאשם ופגע ברכב הסקודה, שנהדף קדימה ופגע באשה הצעירה. האשה עפה על מכסה המנוע, הוטלה קדימה תחת גלגלי רכב הסקודה, ותוצאה מכך נקבע מותה.
כתב האישום הוגש רק נגד נהג הרנו, גדי בר ציון, 58 מכפר בן נון באזור לטרון, צלם אירועים וסרטים במקצועו.
באמצעות סנגוריו, עו"ד יעל שלגי ועו"ד אייל שומרון, הוא כפר באשמה. לטענת הסנגורים, התאונה הקטלנית נגרמה עקב מכלול נתונים שחברו יחדיו: אי תקינות התמרורים בצומת המסוכן (שם קיפחה את חייה גם אימו של הח"כ לשעבר רועי פולקמן, פוסטה), אי תקינות הכביש שבסמוך לו בוצעו עבודות שיפוץ, פגיעה בשדה הראייה של הנהגים ועוצמת הפגיעה ברכב הסקודה. ההגנה טענה למעשה, כי הרשלנות לתאונה מוטלת על נהג רכב הסקודה אשר לא הועמד לדין.
בחודש אוקטובר 2020 הנהג בר ציון הורשע בגרימת מותה של פלורה ויטל שקד ז"ל, ונשלח לתסקיר מבחן. הנהג הביע צער וחרטה על מעשיו, במקביל למכתב ששלח לבעלה של המנוחה בו הוא חזר על הדברים. התסקיר העלה כי הנאשם הוא אדם נורמטיבי, שחווה פוסט טראומה, ומתמודד עם קשיים נוספים בחייו האישיים, תוך שהוא מביע חשש ממאסר ממושך. במקביל, לאתר "פוסטה" נודע כי במסגרת של "צדק מאחה" (הליך בו שירות המבחן מפגיש בין נאשמים לנפגעי עבירות) העביר הנאשם למשפחת המנוחה פיצוי כספי בסך 20 אלף שקלים.
שירות המבחן המליץ לא לשלוח את הנאשם למאסר אלא להטיל עליו עבודות שירות. במהלך הדיון לטיעונים לעונש שהתקיים בחודש מאי, בעלה של המנוחה בר שקד המתגורר בחו"ל שלח מכתב בו הבהיר כי הוא מקבל את התנצלותו הכנה של הנאשם. הוא הדגיש כי שיקול הדעת לגבי הענישה נתון לבית המשפט, אבל יחד עם זאת אין צורך להחמיר יתר על המידה עם הנאשם ולשלוח אותו למאסר. לטעמו של הבעל, אין בכך כל רווח אלא הפסד לחברה למשפחתו ולחבריו של הנאשם. בעלה של המנוחה סבר כי עונש בדמות עבודות שירות ישיג את המטרה.
המכתב הזה מנוגד לדעת אחותה של המנוחה, שבמהלך עדותה הדגישה את התאונה הברוטלית, ואת מה שהיא עברה כמי שהיתה חבולה וכואבת, ודואגת לשלום ילדיה ברגעיה האחרונים.
התובע עו"ד רזי מחאמיד הדגיש את מידת הרשלנות הגבוהה, את חומרת מעשיו ואת העובדה כי הנאשם לא קיבל אחריות ואף ניהל משפט הוכחות על האחריות למוות. בנוסף הדגיש התובע כי לנאשם יש 21 עבירות תעבורה קודמות, כולן בתחום של ברירת המשפט. על כן ביקש התובע להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל שנע בין 15 ל-30 חודשים בנוסף לפסילה ממושכת של 15 שנה.
הסנגורים טענו כי רשלנות הנאשם היתה ברף נמוך מאחר ולשיטתם מדובר בתאונת "פח אל פח". הם הפנו את בית המשפט לתסקיר שירות המבחן, לפיצוי הכספי שהעביר לילדי המנוחה, ולנכונות הנאשם לעבור טיפול ושיקום. הסניגורים יחד עם הנאשם וחברים שלו בקשו מבית המשפט להחיל על הנאשם עונש של עבודות שירות בלבד.
השופטת ענת יהב בגזר הדין: "אינני יכולה לקבל את עמדת ההגנה, שמדובר בתאונת 'פח אל פח', דהיינו שרשלנותו של הנאשם היתה נמוכה מאוד.. לא די שהנאשם לא בחן בחון היטב את מצב הדרך, הכביש והמדרכה בהגיעו למקום הצומת, הוא התעלם לחלוטין מהנעשה בכביש ולא ראה את הנעשה סביבו".
השופט הדגישה, כי "לא הופתעתי מהנאמר על הנאשם בתסקיר ובמכתבים הרבים שהועברו על ידי חבריו.. בעדותו בפניי, פעמיים, פעם כפותח את פרשת ההגנה ופעם בעת הטיעונים, התרשמתי שמדובר באדם חיובי, שמנהל חיים ערכיים ושגרתיים, שתרם במהלך חייו ושהפרשה הזו הותירה צלקת על נפשו.. ראיתי גם את מכתבו הנאצל של בן זוגה של המנוחה, אשר ממנו עולה, שהוא אינו תאב נקם, השכיל לראות את האדם מולו".
עם זאת השופטת ציינה לחובת הנאשם את החלטתו לנהל משפט הוכחות, מה שמצביע על חוסר בנטילת אחריות, וגזרה עליו 16 חודשי מאסר, פסילה בפועל של 12 שנה, ופיצוי של 20 אלף שקל נוספים למשפחת המנוחה.
סניגוריו של בר ציון בחרו שלא להגיב לפניית אתר "פוסטה".
