הסדר מעודכן, מקיף, אבל גם דרקוני יותר בנושא חילוט תקבולי עבירה, אושר אתמול (שני, 12.2) בוועדת שרים לחקיקה. התיקון לחוק מרחיב את יכולת המדינה לחלט רכוש שהושג כתוצאה מעבירה, ולפיו מי שיוכרז על ידי בית המשפט כבעל "אורח חיים עברייני", ניתן יהיה לחלט כל רכוש שנצבר על ידיו במהלך שמונה השנים האחרונות.
החוק יוצר הבחנה בין חילוט תקבולי עבירה לחילוט אמצעים ששימשו לעבירה, ועליהם ימשיכו לחול ההסדרים הקיימים. הטבה אחת בהסדרים החדשים קובעת כי במהלך תפיסת רכוש בצו זמני, יוכל החשוד או הנאשם לבקש מבית משפט שחרור חלק מהתפוסים לצורך מימון הגנה משפטית וייצוג פרטי. עד כה בתי המשפט סירבו בדרך כלל לבקשות לשחרור תפוסים לצורך שכירת שירותי סנגור פרטי. כתוצאה מכך נוצר מצב אבסורד, כשנאשם כמו רונאל פישר למשל, פיטר את סנגוריו הפרטיים ופנה אל הסנגוריה הציבורית, בטענה כי נותר אינו מסוגל לממן ייצוג, לאחר שבית המשפט סירב להפשיר חלק מהרכוש שנתפס אצלו.
עיקרי החוק
שמירת עקרון "חילוט בשווי העבירה". אין צורך להוכיח קשר בין הרכוש המחולט לבין העבירה, וניתן לחלט כל רכוש בשווי העבירה. במידה ששווי תקבולי העבירה עולים על שווי הרכוש, בית המשפט יציין את ההפרש, שיהפוך לחוב במרכז לגביית קנסות.
הגדלת היקף הרכוש הנתון לחילוט של בעל "אורח חיים עברייני". החוק מונה עבירות שדי בהרשעה בהן כדי להכריז על נידון כמי שניהל אורח חיים עברייני: סחר בסמים, סחר בבני אדם, עבירות לפי חוק ארגוני פשיעה, ועבירות נוספות בנסיבות של פעילות סדרתית ואשר תקבוליהן חוצים סף מסוים. פירוש הקביעה היא כי מחייתו של הנאשם מבוססת על רווחים מפעילות עבריינית קבועה, לא ברווח חד פעמי.
מעתה, הכרזה כזו קובעת כי כל הרכוש המצוי בידי הנאשם, בת זוגו וילדיו (מתחת לגיל 21), וכל רכוש שהיה לו בשמונה השנים שקדמו להגשת כתב האישום, ואפילו הועבר על ידו לאחר, ניתן לחילוט. זאת, אלא אם יוכיח הנאשם שמקור הרכוש הוא לגיטימי, ונטל ההוכחה עובר אליו.
חילוט אזרחי. חילוט תקבולי עבירה יתאפשר (והדבר אפשרי בנסיבות מסוימות גם כיום) גם ללא הרשעה פלילית, וכשלא ניתן להעמיד את החשוד לדין פלילי, למשל, אם נמלט או נפטר.
סייגים לתפיסה ולחילוט. לצד הרחבת סמכויות המדינה, החוק מעגן הגנות לנאשם. בשלב צו התפיסה הזמני עד להרשעה, החוק מסמיך את בית המשפט להותיר בידי הנידון "אמצעי מחייה סבירים".
בדברי ההסבר לחקיקה, נכתב כי בימים אלה מתקיימת בישראל ביקורת של ארגון ה-FATF. מדובר בארגון בינלאומי של הכלכלות המובילות בעולם, המסונף ל-OECD, וישראל מבקשת להשלים את הצטרפותה במעמד מלא לשני הארגונים. "מטרת הביקורת הבינלאומית היא לבחון את מידת האפקטיביות של מדינת ישראל בטיפול בסיכוני הלבנת הון ומימון טרור. אומדן האפקטיביות נסמך במידה רבה על היקף הרכוש שמערכת אכיפת החוק הישראלית מצליחה לשלול ממבצעי העבירות. ההסדר המוצע ישווה את מעמדה של מדינת ישראל לסטנדרטים הייעודיים הראויים שקבע ארגון ה-FATF".
פרשנות: הפגיעה הקשה ביותר לעברייני צווארון לבן
יו"ר (משותף) של ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, עו"ד גיל דחוח, אומר כי "סעיפי החילוט בחוק איסור הלבנת הון הינם הפוגעניים ביותר בכל הליך המעצר, והפגיעה הקניינית קשה יותר מהמעצר עצמו. אזרחים שנעצרו מוצאים את עצמם יום אחד ללא חשבון בנק, כאשר כל הוראות הקבע חוזרות, כרטיסי האשראי חוזרים, השיקים חוזרים, ובקיצור שיתוק כלכלי מוחלט לאורך זמן רב. זו המציאות כיום כמעט בכל תיקי הצווארון הלבן.
"כשנחקק חוק איסור הלבנת הון בשנת 2001, טענו רשויות האכיפה כי האמצעים הדרקוניים נדרשים לצורך מאבק בפשיעה חמורה של ארגוני פשיעה, סחר בנשים וסחר בסמים. בפועל, החוק חל כמעט על כל העבירות, והפרקליטות מצרפת כמעט לכל כתב אישום כיום סעיפי הלבנת הון. המדינה מצאה דרך להרוויח. זו בולימיה של חילוט.
"את כל החקיקה הפסיקתית מנסים כעת להלבין באמצעות הליך חקיקה כולל, שיהפוך את תוצרי הפסיקה לאמירות של המחוקק. כמו בעבר, מהלכים אימים על חברי הכנסת, שאם לא יתמכו בחוק, ישראל לא תתקבל כחברה לשוק האירופי ודירוג האשראי של המדינה ייפגע. כסנגור, אני סבור שישראל נמצאת במקום רע מאוד, והמחוקק אינו ער כלל לפגיעה היומיומית בזכויות האזרח".
יו"ר ועדת איסור הלבנת הון במחוז תל אביב, עו"ד רונן רוזנבלום: "החוק משמר את הכלי המרכזי של רשויות האכיפה – החילוט בשווי. המחוקק יוצא מההנחה שהעבריין כה מתוחכם, שהצליח לטשטש את הזיקה בין העבירה ותקבוליה, לבין הרכוש שצבר. המחוקק מאפשר לתפוס לעבריין גם רכוש לגיטימי. ביצעת עבירה בשווי מיליון שקל? המדינה יכולה לתפוס את הירושה שלך או זכייה בלוטו, מבלי שתצטרך להוכיח קשר בין העבירה לרכוש.
"המדינה עמלה תקופה ארוכה להגיע לביקורת של ה-FATF עם הישגים מרובים, והכל מוביל לעלייה גדולה ומדאיגה בהיקפי תפיסת הרכוש. בצד החיוב, יש התייחסות לראשונה בחוק לאי-פגיעה בניהולו השוטף של בית עסק, ומתן אפשרות להתנהלותו בשלב הצווים הזמניים. לראשונה, עוגנה גם התייחסות למעמדו של צד ג' טוען לזכות שאינו חשוד בעבירה".
עו"ד אייל בסרגליק, יו"ר הוועדה לעניינים פליליים במחוז תל אביב, סגן יו"ר הפורום הפלילי הארצי ומרצה למשפט פלילי ועבירות צווארון לבן: "אמנם ניתן לברך על הרצון לאחד את החקיקה ולקבוע קובץ אחיד לגבי חילוטים, אולם ממילא החילוטים במדינת ישראל, בניגוד לנטען, מתבצעים בצורה עודפת ולא בחסר. המשטרה תופסת רכוש רב ללא פרופורציה.
"הפרקטיקה לפיה כספי נאשם נתפסו באופן זמני, בצורה טוטאלית, תוך פגיעה בזכותו לבחירת המייצג, זכתה בצדק לביקורת. הדבר הוביל נאשמים אל הסנגוריה הציבורית, והמדינה הכניסה לכיס אחד את כספי החילוט, והוציאה אותם מכיס אחר כששילמה את עלויות הייצוג.
"החוק החדש מאפשר תפיסה מוחלטת של רכוש לאחר הרשעה, עם שיקול דעת מועט. בנוסף, עוגן חילוט ללא הרשעה, בו נטל ההוכחה יהיה קל יותר, כמו במשפט אזרחי. קביעה זו מקלה מאוד עם התביעה, פוגעת מאוד בהגנה, ומורידה את רף הדרישות לחילוט".
