הכלא הוא תמיד חוויה מפוקפקת, לרוב גם קשה. עכשיו מסתבר שלא רק עבור אסירים, אלא גם לסוהרים. מחקר אקדמי שנערך על ידי קצינה בכירה בשב"ס, לשעבר ראש מחלקת מדעי ההתנהגות בארגון, במסגרת עבודת דוקטורט, מצא כי עבודת הסוהר גורמת נזקים ארוכי טווח לאישיות. המחקר נכתב על ידי גונדר משנה נינה סולימן, כיום ראש מחלקת רכש בשב"ס, ועל ידי פרופ' תומר עינת מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן. המחקר התקבל לפרסום בכתב העת הבינלאומי היוקרתי בקרימינולוגיה – Criminal Justice and Behavior.
במחקר שכותרתו "עבודה בבית סוהר כגורם משנה אישיות", נמצא כי רמות הנוירוטיות בקרב סוהרי ביטחון בעלי ותק של שלוש-ארבע שנים, גבוהות מרמות הנוירוטיות של מתגייסים חדשים לשב"ס, ואף מאלה של עובדי ארגונים גדולים אחרים במגזר הציבורי. המחקר מראה כי בעוד בכלל האוכלוסייה יורדת רמת הנוירוטיות עם הגיל, בקרב סוהרי הביטחון מדדי הנוירוטיות עולים עם הוותק.
נוירוטיות עוסקת במידת היציבות הרגשית ובנטייה לחוות רגשות שליליים כמו חרדה, כעס ודיכאון. נוירוטיות היא בין היתר תגובה לסטרס (stress או בעברית: דחק), מתח קיצוני, והיא מקושרת לתגובה רגשית שלילית, קושי בשליטה על דחפים וקושי בתפקוד. ככל שרמת הסטרס גבוהה ומתמשכת, היא מסכנת את הבריאות, הפיזית והנפשית.
המחקר של גונדר משנה סולימן ופרופ' עינת התבסס על שאלונים ובהם מאות משפטים המתארים גישה או התנהגות, כשהמשיב צריך לסמן עצמו על סקאלה בכל משפט. השאלון למדידת נוירוטיות בו השתמשו החוקרים, הוא חלק ממבחני המיון הקבועים שעורך שב"ס למועמדים.
ארגון ביטחון חשאי כקבוצת ביקורת
החוקרים ניתחו את מבחן הנוירוטיות שערכו 120 סוהרי ביטחון (גברים בני 21-31) בשתי נקודות זמן: בעת גיוסם בשנים 2009-10, ושוב בשנת 2013, אחרי שהיו מספר שנים בארגון. החוקרים הישוו את תוצאות המבחן שנערך בתהליך הגיוס לתוצאות שקיבלו אצל אותם סוהרים לאחר שלוש-ארבע שנים. בנוסף, נותחו מבחנים של 167 סוהרים שהתגייסו ב-2013.
נתוני הסוהרים הושוו לאלה של מאות עובדים מארגונים ציבוריים אחרים, למשל עובדי המוסד לביטוח לאומי ועובדי אחד מארגוני הביטחון החשאיים בישראל, שנבחרו כקבוצת ביקורת עקב הקשר הרלוונטי בין לחצים יוצאי דופן בעבודה, לתגובות נוירוטיות.
לדברי גנ"מ סולימן ופרופ' עינת, תוצאות המחקר מפתיעות: קיימת עלייה מובהקת ומשמעותית במדד הנוירוטיות של סוהרים לאחר ארבע שנים בתפקיד, לעומת ירידה משמעותית במדד הנוירוטיות של עובדים מקבוצת הביקורת באותו פרק זמן.
פרופ' עינת מצטט את פרופ' פטר סילפן, מוותיקי המומחים לפסיכיאטריה וקרימינולוגיה שניהל בעבר את המב"ן (המרכז לבריאות הנפש של שב"ס). "פרופ' סילפן נהג לומר אינטואיטיבית שסוהר ביטחון לא יכול להמשיך בתפקיד יותר מחמש שנים. במחקר קיבלנו ביטוי מוחשי אמיתי לתובנה הזו. שיערנו אמנם כי אופי העבודה בבית הסוהר יפגע בהם, אך לא שיערנו את העוצמה. בתוך שלוש-ארבע שנים בסך הכול מצאנו שלסוהר נגרם נזק אישיותי, חלקו בלתי הפיך. אנחנו לא מדברים על שחיקה או על מתח רגיל בעבודה, אלא על משהו הרבה יותר חזק. התוצאות מצביעות על פגיעה באישיות".
גנ"מ סולימן ופרופ' עינת מציינים מחקרים מארה"ב, קנדה ושבדיה, שמצאו אצל סוהרים שיעור היעדרויות גבוה ונטייה לחלות, שיעור גבוה של לחץ דם ומחלות לב, ואף צריכת סמים ואלכוהול בשיעורים גבוהים ביחס לאוכלוסיה. "בית סוהר הוא אחד ממקומות העבודה התובעניים, הדורשים התמודדות עם לחצים אינטנסיביים ואתגרים מורכבים", כותבים החוקרים.
על פי שני החוקרים, עלייה בשיעורי הנוירוטיות אצל סוהרים משקפת קושי להתמודד עם העומס הרגשי ומחסור בכלים מתאימים להתמודד עם דרישות התפקיד, מה שגורר כמובן פגיעה בתפקוד המקצועי. במחקרים קודמים היו שהשוו בין תסמינים פיזיולוגיים שנמצאו אצל סוהרים (כמו הפרעות שינה ותזונה) לתסמיני פוסט-טראומה, כתגובה למתח ולחץ מתמשכים. מה שלא נשאל במחקר הנוכחי, והוא עניין למחקר המשך, הוא עד כמה סוהרים במצב זה מפתחים אגרסיות ומאבדים קשב, ומה ההשפעה על הכלואים.
המחקר העתיד להתפרסם כאמור בכתב עת מקצועי בינלאומי, הוביל את פרופ' עינת וגנ"מ סולימן למסקנה כי נדרשים צעדים משמעותיים הרבה יותר מכפי ששב"ס עשה עד כה, הן בהיבט של הטיפול הנפשי בסוהרים ובניית כלים לסיוע ברווחתם, והן בשיפור הליכי הגיוס וזיהוי מועמדים כשירים לעבודה. אבל לפני הכול, שב"ס צריך להכיר בקשר בין העבודה לפגיעה.
משב"ס נמסר בתגובה: "בשירות בתי הסוהר מעודדים קיום מחקרים רבים במטרה לבסס את המדיניות על עובדות, ללמוד, להתפתח ולשפר את הידע המקצועי בתחום טיפול האסיר ועבודת הסגל. שב״ס הוא ארגון פתוח למחקר וללמידה, ולראיה הקול הקורא לאוניברסיטאות להעמיק את שיתוף הפעולה בין הארגונים, אשר פורסם רק לאחרונה.
"המחקר המדובר נערך לפני כארבע שנים והוא חלוץ בתחומו בעולם. חשוב לציין שהממצאים אינם מצביעים על נוירוטיות במובנה הקליני, וכי על אף שנרשמה השפעה, אוכלוסיית הסוהרים עדיין מצויה בסקאלה בטווח המוגדר כנורמה. נציין כי התוצאות חיזקו ידע מוקדם בדבר השחיקה והלחצים הרבים בעבודת הסוהרות והסוהרים.
"לאור ממצאי המחקר, החלו בשנים האחרונות בשב״ס מספר תהליכים ופעולות להתמודדות עם ההשפעות האפשריות של מורכבות העבודה: שודרג תהליך מיון המועמדים בדגש על הפרופיל הפסיכולוגי, הוקם מערך בריאות הנפש של הסגל, הורחב מערך הרווחה ויושם פרויקט 'המעגל השלם' המחזק את הקשר בין מקום העבודה למשפחות. שב״ס רואה במשאב האנושי את מקור העשייה המרכזי ולכן ממשיך לטפל בסגל העובד במסירות ובמקצועיות".
